שרידי האחוזה שנחשפה, נחשפה במהלך עבודות להכשרת שטח לקראת הקמת שכונת מגורים חדשה בכפר קאסם | בין השרידים התגלו משטחי פסיפס צבעוני מרהיבים, מקוואות טהרה ואף בית-בד לייצור שמן | שרידי האחוזה המפוארת, מתוארכת על ידי חוקרי רשות העתיקות כבני 1,600 שנה | עבודות ההקמה של השכונה החדשה בכפר קאסם, מתבצעות ביוזמת משרד הבינוי והשיכון | סביבת השרידים הינה בתוך שטח יישוב שומרוני אשר פעל במקום למשך כ-300 שנה ומוכר בהיסטוריה כמקום הולדתו של מננדר הקוסם השומרוני, אשר היה ממשיכו של שמעון מגוס – אחד ממתנגדיה הראשונית של 'הנצרות'.
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם, יולי שוורץ, דניאל לייהי גריסוולד | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו (לחצו על התמונה להפעלה) מאת רשות העתיקות
אחוזה חקלאית מפוארת וגדולת מימדים בת כ־1,600 שנה נחשפה בחפירת רשות העתיקות לפני הקמת שכונה ביוזמת משרד הבינוי והשיכון, בצפון העיר כפר קאסם שבמרכז הארץ.
החפירה, שמתקיימת בתחומי האתר הארכיאולוגי ח'ירבת כפר חתא, חשפה שרידים מרשימים של יישוב שומרוני, שהתקיים במקום במשך כ־300 שנה, מסוף התקופה הרומית ועד לסוף התקופה הביזנטית. האתר כפר חתא מתואר במקורות היסטוריים כמקום הולדתו של מננדר הקוסם השומרוני, שהיה ממשיכו של שמעון מגוס, שנחשב לאבי הכתות הגנוסטיות ולמתנגד הראשי הראשון של הנצרות.
משרד הבינוי והשיכון משתף פעולה עם נציגי רשות העתיקות בשטח ומסייע בפעולות השימור, במקביל לקידום פיתוח השכונה באזורים אחרים.
בשיחה עם אלה נגורסקי וד"ר דניאל לייהי גריסוולד, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, נמסר: "גודל ופאר המבנים שגילינו, הפריטים האדריכליים, איכות רצפות הפסיפס והמתקנים החקלאיים המרשימים מצביעים על עושר רב ושגשוג של הקהילה השומרונית המקומית לאורך שנים".
באחד המבנים השתמרה רצפת פסיפס מרהיבה, המעוטרת בדגם גיאומטרי צפוף ובדימויים צמחיים. לאורך המדליון המרכזי שולבו פרחי אקנתוס יחד עם עיטורים נדירים של פירות וירקות – בהם ענבים, תמרים, אבטיח, ארטישוק וגם אספרגוס.
בכניסה לחדר זה נמצאה גם כתובת ביוונית שהשתמרה בחלקה, המברכת במזל טוב את בעליו של המבנה, ששמו הפרטי אופייני לקהילה השומרונית.
בחלק הצפוני של האחוזה נבנו בית בד לייצור שמן, מבנה מחסנים מרווחים ומקווה בעל אופי ציבורי, שבו טבלו העובדים לפני שפנו למלאכת הפקת השמן, במטרה לייצר שמן טהור.
מבנה בית הבד תוכנן בקפידה והורכב משני אגפים: האגף הצפוני הכיל את שטחי הייצור, ובאגף הדרומי הוקמו חדרי עזר. באגף הייצור נשמרו באתרם שני מכבשי בורג ואבן הים העגולה הגדולה שעל גביה רוסקו הזיתים.
"בית בד מהסוג הזה טיפוסי יותר לאזור ירושלים ושפלת יהודה, ופחות שכיח בשומרון", כך אומרת נגורסקי.
במרוצת השנים חלו שינויים דרמטיים באחוזה: "העושר והפאר הוחלפו בייצור שמן וחקלאות. רצפות הפסיפס נפגעו במהלך הקמת קירות חדשים, וכותרות ועמודים מפוארים שולבו מחדש בקירות ובמבנים החדשים".
נגורסקי מעריכה כי השינויים קשורים במרידות השומרונים בשלטון הביזנטי – סדרה של התקוממויות שהתרחשו במאות ה־5 וה־6 לספירה נגד קיסרי הביזנטיון, שהחילו חוקים מגבילים על בני דתות אחרות.
"מעניין, כי בניגוד לחלק מהאתרים השומרוניים האחרים שנחרבו במרידות אלה, האחוזה בכפר קאסם דווקא המשיכה להתקיים ואף שימרה את זהותה השומרונית – כפי שמעידים נרות החרס השומרוניים שנחשפו בחפירה שלנו", היא אומרת.
"מדובר באתר מרתק, שמציג את ימי השגשוג והדעיכה של הקהילה השומרונית. קיומה הארוך ושפע הממצאים יאפשרו לשחזר את תולדותיה לאורך מאות שנים ויעשירו את הידע על אוכלוסיה זו בעת העתיקה".
לדברי שר המורשת, עמיחי אליהו: "חשיפת האחוזה השומרונית מאירה פרק נוסף בסיפור המשותף של עמי הארץ הקדומים, ובראשם היהודים והשומרונים. שתי הקהילות נשענו על התורה, חלקו שורשים משותפים וחוו מצוקות דומות בתקופות של שלטון זר. הממצאים המרשימים מלמדים על שגשוגה של קהילה קרובה ליהדות שחיה כאן בארץ ישראל במשך מאות שנים, ומהווים תזכורת לכך שמורשתנו רבת פנים ועמוקה".
