מחקר חדש של רשות עתיקות חושף עדויות לעוצמת התקיפה הרומית שהובילו לחורבן בית שני

אתר החפירה במגרש הרוסים. על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, עדות מוחשית לקרב שהשתרר כאן לפני 2000 שנה. צילום: יולי שוורץ

רשות העתיקות פרסמה לאחרונה, תוצאות מחקר חדש אשר שופכות אור על עוצמת הצבא הרומי ונקודות הפריצה שלו בירושלים. על פי המחקר, קרבות אלו הובילו לחורבן בית שני

כתב: אפי אליאן | צילומים: יולי שוורץ , קלרה עמית , כפיר ארביב | וידאו: EYECON

וידאו

בשיחה עם הארכאולוג – כפיר ארביב – חוקר ברשות העתיקות: מספר , על בית המקדש השני אשר חרב בשנת 70 לספירה הנוצרית, לאחר ארבעה חודשים של מצוד וקרב אינטנסיבי אשר הובילו הרומאים בראשות טיטוס, כל זאת במטרה לכבוש את העיר ולדכא את המרד הגדול שבו פתחו היהודים, 4 שנים קודם לכן. 

לרומאים היה צבא עצום בגודלו, מאומן היטב ובעל מיטב כלי הנשק החדישים והמשוכללים ביותר לאותה התקופה. הצבא הרומי היה תחת הגדרה של מכונת מלחמה אכזרית שלא ניתנת לעצירה.

בליסטראות בגדלים שונים. צילום כפיר ארביב
בליסטראות בגדלים שונים. צילום כפיר ארביב

הארכאולוג כפיר ארביב, אסף ותיעד בשיטתיות כלי-משחית רומיים אשר נמצאו בשלל חפירות ארכאולוגיות שבוצעו בירושלים, כאשר רבים מתוכם התגלו בעיקר בחפירה שניהל במגרש-הרוסים בסמוך לעיריית ירושלים. את החפירה ניהל יחד עם ד”ר רינה אבנר. 

אתר החפירה במגרש הרוסים. על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, עדות מוחשית לקרב שהשתרר
אתר החפירה במגרש הרוסים. על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, עדות מוחשית לקרב שהשתרר – צילום באדיבות רשות העתיקות

עד כה, ארסנל כלי הנשק הרומים שנמצאו כוללים: מאות אבני בליסטרה בגדלים שונים אשר שוגרו ממכונות ירי משוכללות למרחק של 100 עד 400 מטרים. קלעי אבן קטנים אשר הופעלו בידי חיילים פשוטים אך-מאומנים ושוגרו באמצעות מקלעים, קטפולטות – מכונות ירי ששיגרו חניתות עד לטווח של 150-200 מטרים, כן נמצאו חניתות , חרבות, ראשי חיצים ובניהם גם חיצים כבדים מהרגיל שנועדו על פי המחקר לחדור את שריון הלוחמים שעל חומות העיר. 

ידוע מהמקורות ההיסטוריים כי הצבא הרומי השתמש באילי מצור ענקיים אשר ניגחו את החומות ובמגדלי צור, ובעזרתם העפילו את החומות, אך להם או לשרידהם לא נמצאו עדויות עד כה בירושלים, כך מספר עמית ראם – מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות.

המחקר של ארביב מרשות העתיקות, מתמקד בעיקר במאות אבני הקלע – הבליסטראות. ניתוח אבנים , הצביע על גדלים שונים ומשקלים שונים של האבנים. חלקן היה בשימוש נגד אדם ושוגר לעבר החומות, על מנת למנוע מהמורדים היהודים להתרומם מעל  החומות. לעומת זאת, הכבדות יותר – הוטחו בעוצמה לעבר החומות במטרה להבקיען. 

כפיר ארביב, מנהל החפירה מטעם רשות מהעתיקות, מנקה את אחת מאבני הקלע. צילום יולי שוורץ
כפיר ארביב, מנהל החפירה מטעם רשות מהעתיקות, מנקה את אחת מאבני הקלע. צילום יולי שוורץ

לדברי ארביב, באמצעות שימוש בתוכנת מחשב. הצליח למקם במדויק את אבני הבליסטראות שנמצאו. תוך שלקח בחשבון של הטופוגרפיה של האזור ואת מיקום חומות ירושלים, מתקופת ימי בית שני. באמצעות חישובים אלה הצליח לחשב חישובים בליסטיים הכוללים את זוויות ההטלה והמרחק של הטלת האבנים. כל אלו הוצלבו עם תיאוריו המפורטים של יוספוס פלביוס, הלא הוא יוסף בן מתתיהו – ההיסטוריון היהודי הנודע בן התקופה, אשר מפרט בספרו – תולדות מלחמת היהודים ברומאים, את מהלכי הקרב ואת כיבושה וחורבנה של ירושלים העתיקה. 

לפי מחקר זה, חלק ממכונות הירי של הצבא הרומי, הוצבו גם במרכז העיר, באזור המוכר לכל ירושלמי – כיכר החתולות בשכונת נחלת שבעה. 

אתר החפירה במגרש הרוסים. על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, עדות מוחשית לקרב שהשתרר כאן לפני 2000 שנה. צילום: יולי שוורץ
אתר החפירה במגרש הרוסים. על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, עדות מוחשית לקרב שהשתרר כאן לפני 2000 שנה. צילום: יולי שוורץ
ראש חנית מהקרב מול צבא טיטוס. צילום קלרה עמית
ראש חנית מהקרב מול צבא טיטוס. צילום קלרה עמית
ראשי חיצים שהיו חלק מחיצי ענק (קטפולטות) שנורו ממכונת ירייה ונמצאו במגרש הרוסים. צילום_ כפיר ארביב
ראשי חיצים שהיו חלק מחיצי ענק (קטפולטות) שנורו ממכונת ירייה ונמצאו במגרש הרוסים. צילום_ כפיר ארביב

המחקר מצביע לראשונה גם על נקודות הפריצה המשוערות של החילות הרומים לתוך העיר הנצורה. בחפירה של אביב וד”ר אבנר במגרש הרוסים, התגלה גם קטע מ “החומה השלישית” – קו הביצור השלישי שהקיף את העיר. למרגלות נקודה מסוימת התגלה ריכוז יוצא דופן של אבני בליסטראות, חלקן שבורות ומנופצות לאחר שהוטחו בחומה.  לפי ממצאים אלה, ניכר כי הצבא הרומי ריכז מאמץ בנקודה זו , ומאות , ואולי אף אלפים של אבני בליסטראות כוונו לעבר הנקודה. 

אין זה מפתיע, אומר ארביב, זוהי נקודה השולטת על המרחב. כל המחזיק בה יהיה גם מי שיחזיק בגורלה של העיר. הדבר גם עולה בקנה אחד עם תיאורי יוסף בן מתתיהו אשר מציין שטיטוס הורה על פריצה לעיר באזור הצפון מערבי של החומה.

אתר החפירה במגרש הרוסים. על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, עדות מוחשית לקרב שהשתרר כאן לפני 2000 שנה. צילום: יולי שוורץ
אתר החפירה במגרש הרוסים. על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, עדות מוחשית לקרב שהשתרר כאן לפני 2000 שנה. צילום: יולי שוורץ

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות מוסר בעקבות פרסום המחקר, העדויות המוחשיות להפעלת משאבים עצומים מצד הצבא הרומי בעת הקרב על ירושלים, משקפות עד כמה היתה קשה המערכה, אשר הובילה לבסוף לחורבן הבית. למרות סיכויים אפסיים ומחלוקות פנימיות, הצליח קומץ המגנים היהודים להחזיק מעמד מספר חודשים, עד לחורבנה הטרגי של העיר. השימוש בכלים מתקדמים לטובת המחקר, מספר לנו עוד ועוד על עברה המרתק של ירושלים.