מאוזוליאום רומי או שמה… קבר נבי יחיא

דרומית לעיר אלעד ניצב בסמוך לכביש 444 מבנה עתיק מרשים. מדובר במבנה שמתוארך לתקופה הרומית שנשתמר בצורה יוצאת דופן ואולי הטובה ביותר עד כה בישראל. המבנה מוכר כמאוזולאום רומי (אחוזת קבר) וגם כ… קברו של נבי יחיא. מי צודק? בהמשך נראה. ברוכים הבאים למאוזולאום מזור

כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן , היסטוריה על המפה

המאוזוליאום הרומי במזור - מבט לחזית המבנה - צילום: אפי אליאן
המאוזולאום הרומי במזור – מבט לחזית המבנה – צילום: אפי אליאן

כל הנוסע על כביש 444 דרומית ליישוב אלעד יבחין בצד הכביש במבנה ישן המתנשא לגובה של כמעט 5 מטר. לרוב יחלפו עליו פניו בחוסר עניין מאחר שמצד הכביש ניכר שמדובר ב"עוד בית בסגנון ערבי" כמאות המצויים בסביבות יישובים ושטחים פתוחים. אך חדי העין אשר יגיעו אליו יגלו שאין מדובר במבנה שגרתי אלא מדובר במבנה עתיק מהתקופה הרומית ששימש לא פחות כאחוזת קבר מפוארת משולב עם קולומבריום מרשים בצידו. 

קצת על המבנה נתונים מידות ופרטים

המאוזוליאום הרומי במזור -מצד הכביש נראה כמבנה ישן מצוי - צילום: אפי אליאן
המאוזולאום הרומי במזור -מצד הכביש נראה כמבנה ישן מצוי – צילום: אפי אליאן

המאוזולאום הינו מבנה מרובע, בנוי אבן באורך 10 מטר X כ 10 מטר רוחב, בעל גג שטוח בחלקו הבנוי אבנים מסותתות. את הכניסה למבנה בחלקו הצפוני מקבל את פנינו סְטָיו (שורת עמודים) אשר נהוגה ברוב המבנים בעלי עיצוב אדריכלי יווני עתיק. הסְטָיו היה חלק בלתי נפרד ממבנים בעלי שימוש ציבורי ביוון העתיקה ומאז השתרשו היטב בשיטות בניה עתיקות ברחבי העולם.  

הסְטָיו בכניסה למבנה כולל שני עמודים מרכזיים ובפינות הצפוניות של המבנה הסמוכות ניצבים עמודים מסיביים בנויים אבנים מסותתות.  מעל עמודי השיש בסְטָיו מונח קרניז הבולט בחלקו החוצה ומפאר את חזית המבנה העתיק. זה נתמך מעל גבי העמודים העגולים והמרובעים הפינתיים ומתפרס לאורך כל הגג מעל. 

הקרניז בחזית הסטיו במאוזוליאום מזור - צילום: אפי אליאן
הקרניז בחזית הסטיו במאוזולאום מזור – צילום: אפי אליאן

תחת הקרניז המפואר סוטטו עבודות אומנות מפוארות לתקופה באבן עם עיטורים מיוחדים, מרביתם שרדו בצורה ייחודית למרות השנים הרבות גם בחלקם החיצוני הנתון לפגעי הטבע. מה שמעיד על חוזק האבן עליה בוצעו. 

עיטורי האבן תחת הקרניז במאוזוליאום מזור - צילום: אפי אליאן
עיטורי האבן תחת הקרניז במאוזולאום מזור – צילום: אפי אליאן
עיטורי האבן תחת הקרניז במאוזוליאום מזור - צילום: אפי אליאן
עיטורי האבן תחת הקרניז במאוזולאום מזור – צילום: אפי אליאן
עיטורי האבן תחת הקרניז במאוזוליאום מזור - צילום: אפי אליאן
עיטורי האבן תחת הקרניז במאוזולאום מזור – צילום: אפי אליאן

מבט ממערב למזרח על חלקו העליון של הסטיו - צילום: אפי אליאן

מבט ממערב למזרח על חלקו העליון של הסטיו – צילום: אפי אליאן

תקרת הסטיו הבנויה לוחות אבן עבים - צילום: אפי אליאן
תקרת הסטיו הבנויה לוחות אבן עבים – צילום: אפי אליאן

תקרת הסטיו מכוסה בבלוקים מאורכים עשויים אבן, ניכר כי מדובר באבנים בעל משקל גבוה אשר אחראי לעמידות הגבוהה של המבנה לאורך השנים. בחלקו המערבי של המבנה ניכר כי בוצעו עבודות חיזוק לראש הסטיו מאחר שניכרים סדקים משמעותיים בקרניז התומך בתקרתו. 

חלקו המערבי לעומת הצפוני המפואר, נטול כמעט לחלוטין מפאר ועיצוב , למעט הקרניז מעל הסטיו , נראה קיר שלם בנוי אבנים מסותתות שאמנם חלקן גדולות מאוד , אך אין חלונות או חרכיי אוורור כפי שקיימים ביתר הדפנות של המבנה, להערכתי מסיבה זו נראה כי אין שמים תשומת לב יתרה לקיומו של המבנה כל אלו החולפים בכביש הסמוך אליו. 

חלקו הצפון מערבי של המאוזוליאום במזור - צילום: אפי אליאן
חלקו הצפון מערבי של המאוזולאום במזור – צילום: אפי אליאן

נפנה אל צידו הדרומי של המאוזולאום, שם כבר נראה הבדלים בין צידו המערבי לזה,  במבט ראשון נראה כי יש שני מפלסים לגג המבנה. בחלקו המערבי הינו נמוך יותר ובהמשך ישנה שכבה נוספת של שורות אבנים מסותתות , בהמשך נראה כי מדובר בגג הקולומבריום ששימש לגידול יונים במבנה.  גם בקיר זה לא יהיו חלונות למעט אחד מימין הקיר ששימש לקולומבריום, אך במבט מתוך המבנה נגלה כי הקיר הדרומי עבה מאוד ועל כן לא נראה שני פתחים הניצבים בחלקו העליון. למעשה מדובר בסוג של גג נוסף שנמצא מעל מפלס הגג הקיים ונעדר מעיננו הניצבות בגובה האדמה. מעל גג זה ישנו מרזב שנראה חדיש יותר לעומת זמנו של המבנה, אני מעריך כי מדובר בחלק מעבודות השיקום והתחזוקה השונות שעובר המבנה מפעם לפעם. 

צידו הדרומי של המאוזוליאום במזור - צילום: אפי אליאן
צידו הדרומי של המאוזולאום במזור – צילום: אפי אליאן

נמשיך לדופן האחרונה של המבנה , הדופן המזרחית, שם נראה שוני מוחלט מבין שלושת הדפנות האחרונות. בדופן זו מצד ימין נראה את צידו השני של הסטיו מעל הכניסה המפוארת למבנה, וצידו ממרכז המבנה ועד לחלקו השמאלי ישנם 3 פתחים שנראים במבט ראשון זהים אחד לשני. שלושת הפתחים הינם בחלקו העליון של הקולומבריום ושימש לאוורור וכמובן לכניסה ויציאה של היונים ממנו. אך עם זאת , חדי העין יבחינו שלמרות הדמיון הרב, הפתח הימני שונה מהשניים האחרים ואף ניכר שביצעו שם מעין  "עבודת השלמה" הן מבחינת גובה החלון והן מבחינת הקרניז שהונח בתחתיתו. מדוע הושלם? ניכר שמדובר בפתח היציאה מהמבנה, שהרי לאחר אטימת הדלת הראשית למבנה מבפנים , האדם היה צריך לצאת בדרך כלשהי, ניכר שהחלון היה בכלל דלת גדולה מלבנית , אשר מסיבה כלשהי השלימו אותה בהתאם לאחרים.  בתמונה מטה ניתן לראות כי בוצעה "השלמה" של אבנים מסותתות תחת הקרניז, שבעצמו נראה שונה לגמרי מהשניים האחרים, כמו כן הפתח עצמו מכיל אבן תומכת גדולה שבדרך כלל תהיה מעל דלתות כבדות ובשונה מהשניים האחרים שאינם מכילים כזה.

מבט לחלונות הקולומבריום והפתח יציאה מימים - צילום: אפי אליאן
מבט לחלונות הקולומבריום והפתח יציאה מימים – צילום: אפי אליאן
מבט לצידו המזרחי של המאוזוליאום במזור - צילום: אפי אליאן
מבט לצידו המזרחי של המאוזולאום במזור – צילום: אפי אליאן

שניכנס?

את הכניסה למאוזולאום נעשה כדרך הסטיו בחלקו הצפוני. שער הכניסה בנוי שני עמודים מסותתים בעלי קרניז בחזיתם. גובה הפתח הינו כמטר שלושים לכל היותר והכניסה כדרך מפתן מוגבה במעט מגובה הרצפה בסטיו ובחלקו הפנימי של המבנה. 

הכניסה למאוזוליאום הרומי במזור - צילום: אפי אליאן
הכניסה למאוזולאום הרומי במזור – צילום: אפי אליאן
הכניסה כדרך העמודים המסותתים לפנים המבנה - צילום: אפי אליאן
הכניסה כדרך העמודים המסותתים לפנים המבנה – צילום: אפי אליאן

נכנסנו פנימה (זהירות על הראש) מולנו מתפרס חדר גדול בעל קשתות מרשימות בחלקו העליון. אל מולנו נראים שני הפתחים הגדולים שהיו ככל הנראה לאוורור, נזכיר שכאשר עמדנו בחלקו הדרומי לא ראינו את הפתחים האלו, מאחר שנמצאים מעל הגג עצמו שנראה לעין ועל כן נראה שונה. מולנו על רצפת המבנה נראה חלק הבולט יותר מעל האדמה. מדובר בשרידי הסרקופג (ארון קבורה) שעמד שם, לצידם של השרידים – מצד שמאל נראה "מחראב" (גומחה הנהוגה בבתי תפילה וקברי שיח מוסלמים) כאשר בנויה לכיוון מכה.  כאשר נסתכל ימינה לשרידי הסרקופג, נראה שרידים קטנים יותר של סרקופג נוסף שעמד בפינה השניה של החדר. 

חלל מרכזי במאוזוליאום במזור - צילום: היסטוריה על המפה
חלל מרכזי במאוזולאום במזור – צילום: היסטוריה על המפה
מבט ממיקום הסרקופג לפתח הכניסה - צילום היסטוריה על המפה
מבט ממיקום הסרקופג לפתח הכניסה – צילום היסטוריה על המפה
צילום פנורמי של פנים המבנה, סרקופג א, סרקופג ב והמחראב - צילום: היסטוריה על המפה
צילום פנורמי של פנים המבנה, סרקופג א, סרקופג ב והמחראב – צילום: היסטוריה על המפה

כאשר ניגש לדופן הדרומית של המבנה , לעבר המחראב לצד שורש הקשת העליונה , נגלה את פתח הכניסה לקולומבריום שפעל במקום. הקולומבריום הנ"ל מכיל לא פחות מ-60 גומחות ששימשו את היונים ששכנו מבנה. כדרך פתח זה היו ביצעו את היציאה מפנים המבנה – היכן שניצבו הסרקופגים, זאת לאחר שביצעו אטימה וחסימה של הדלת בפתח המבנה מחלקה הפנימי. אם נביט על מפתן הדלת נראה עדות לקיומה של דלת אבן שפעלה במקום על צירי אבן ואף נישה בקיר ששימשה ככל הנראה לאלמנט שחסם את דלת הכניסה מחלקו הפנימי של המבנה. ההערכה בהמשך לעניין השלמת הדלת העליונה בחלקו המזרחי היא משם היו נכנסים ויוצאים מתחום המבנה שהיה אטום לאחר שהכיל את הסרקופגים המאוישים. 

פתח המעבר בין היכל הסרקופגים לקולומבריום - צילום: היסטוריה על המפה
פתח המעבר בין היכל הסרקופגים לקולומבריום – צילום: היסטוריה על המפה

בחלקו העליון של הקולומבריום, מעבר לפתחים הקבועים בו מדרום וממזרח , ישנו גם פתח נוסף בעל מעין סוכך אלכסוני ששימש אף הוא לכניסה ויציאת היונים ממנו. הפתח נראה היטב מחלקו המזרחי של המבנה וכמובן ממבט עליון. 

פתחי הקולומבריום בצידו המזרחי של המבנה - צילום: אפי אליאן
פתחי הקולומבריום בצידו המזרחי של המבנה – צילום: אפי אליאן
פתחי הקולומבריום בצידו המזרחי של המבנה - צילום: אפי אליאן
פתחי הקולומבריום בצידו המזרחי של המבנה – צילום: אפי אליאן

ומה מסביב? 

המבנה אינו הפריט היחידי שנמצא בשטח , בסביבתו לא מעט בורות ומערות, חלקן מערות קבורה ואף בורות מים. שימו לב כי לא כל הבורות והמערות מגודרות ועל כן יש לנהוג במשנה זהירות כאשר משוטטים במקום.

ממערב למבנה ישנה מערה / בור מים חפור , לא ניכר שיש בו מים בתקופה בה צולם המקום. 

מצפון למבנה מערת קבורה נוספת המגודרת  באמצעות סורג, ניכר כי חלקים רבים בה קרסו מטה במשך השנים.  מספר מטרים משם מערה נוספת ובסמוך לחלקו המזרחי של המבנה, ישנה כניסה למערת קבורה חצובה בסלע בצורת מלבן. כמובן מחוסר הכרות עם המקום לא תועדו בחלקן הפנימי. 

כניסה לאחת ממערות הקבורה ליד המאוזוליאום - צילום: אפי אליאן
כניסה לאחת ממערות הקבורה ליד המאוזוליאום – צילום: אפי אליאן
כניסה לאחת ממערות הקבורה ליד המאוזוליאום - צילום: אפי אליאן
כניסה לאחת ממערות הקבורה ליד המאוזוליאום – צילום: אפי אליאן
כניסה לאחת ממערות הקבורה ליד המאוזוליאום - צילום: אפי אליאן
כניסה לאחת ממערות הקבורה ליד המאוזוליאום – צילום: אפי אליאן
כניסה לאחת ממערות הקבורה ליד המאוזוליאום - צילום: אפי אליאן
כניסה לאחת ממערות הקבורה ליד המאוזוליאום – צילום: אפי אליאן
פתח לבור מים ממערב למאוזוליאום במזור - צילום: אפי אליאן
פתח לבור מים ממערב למאוזוליאום במזור – צילום: אפי אליאן
מבט ממזרח על המאוזוליאום וכניסה חצובה למערת קבורה - צילום: היסטוריה על המפה
מבט ממזרח על המאוזוליאום וכניסה חצובה למערת קבורה – צילום: היסטוריה על המפה
צילום פנורמי של הפריטים בשטח המבנה - צילום: היסטוריה על המפה
צילום פנורמי של הפריטים בשטח המבנה – צילום: היסטוריה על המפה

אז אחרי כל זה , מאוזולאום רומי או קברו של נבי יחיא ? 

אין ספק שמכל הזויות האפשריות , מדובר במבנה שקדם שנים רבות טרם תקופתו של נבי יחיא. מדובר במבנה מובהק שנבנה בשלהי התקופה הרומית. המבנה שימש כאחוזת קבר משפחתי של ככל הנראה בעל אחוזה שהיתה במקום וזו מתוארכת למאה הרביעית לספירה הנוצרית.  ניכר היטב באופי הבניה ועיצוב הלבנים כי מדובר באדריכלות שהושפעה היטב מהאדריכלות היונית העתיקה. כמו כן מראה המבנה שהינו כדמוי מקדש והדגש על הפרטים הקטנים ביותר מעידים שמדובר בתקופה הרומית ולא לאחריה. 

כמו כן עצם קיומו של הקולומבריום הבנוי כחלק בלתי נפרד מהמבנה מעיד על התקופה הרומית מאחר שבתקופה זו גידול יונים היה חלק מפולחן הנהוג בתקופה זו. 

כאשר נכנסנו פנימה להיכל הסרקופגים וניצב מולנו המחראב המוסלמי , ניכר היטב כי הוסף לאחר מכן ולא היה חלק מהמבנה בעבר. נראה היטב בשוני בין צורת הבניה של המחראב לעומת צורת הבניה של יתר המבנה, מה שמבדיל אותו בצורה משמעותית מהמאוזולאום, ידוע כי בסמוך למבנה ובכלל בסביבה היו בעבר יישובים וכפרים ערביים שונים , בניהן הכפר קולה (kuleh) שהיה חלק מנפת רמלה ושטחו היה לאורך הסביבה של המבנה העתיק. ממערב למבנה – מעבר לכביש 444 וכביש 6 מתפרש לו בית עלמין מוסלמי עתיק אשר נותרו בו מצבות בודדות מאוד, כאשר רק אחת מהן נושאות עדיין כיתוב ערבי. 

מאוזוליאום במזור - צילום: אפי אליאן
מאוזולאום במזור – צילום: אפי אליאן

לפיכך נראה כי הסבת המבנה הרומי המפואר ל"אחוזת קבר מוסלמית" הקרויה נבי יחיא אמנם לא היתה מוצלחת במיוחד מבחינה אותנטית, בייחוד בניסיון הוספת המחראב בקיר הדרומי , אך מצד שני – עצם השימוש בה כ"אתר קדוש" גרם לשמירתה לאורך של אלפי שנים מאז התקופה הרומית . 

מבחינת ציון זהותם של בעלי האחוזה או אלו שהיו קבורים באותם סרקופגים שנעלמו מהמקום, עדיין נשאר סימן שאלה שאולי בעתיד יתגלה בחפירות וממצאים ארכיאולוגים אחרים. 

מאוזוליאום במזור - צילום: אפי אליאן
מאוזולאום במזור – צילום: אפי אליאן

אז איך מגיעים?

המקום מסומן בעמוד ענן במיקום הזה , הגישה למקום הינה בסמוך לכביש 444 מנחשונים לאלעד.  נכנסים לכיוון היישוב אלעד, שם ביציאה שמאלה ישנו שילוט המוביל לשביל עפר (בעלי רכבים פרטיים , יש לנסוע בזהירות ולהימנע מבורות בדרך) ישנו שביל המוביל עד למקום עצמו. 

שילוט הכניסה לשביל מאוזוליאום מזור - צילום: אפי אליאן
שילוט הכניסה לשביל מאוזוליאום מזור – צילום: אפי אליאן

 

 

2 מבקרים הגיבו עד כה ב - “מאוזוליאום רומי או שמה… קבר נבי יחיא

  1. למוסלמים יש את מצוות ביקור הקבר שניקראת זיארה =ביקור ליד עין הוד היה בעבר כפר שנקרא היה "על מזר"
    הביקור מאחר והיה בו קבר שיח השם מזור משמר את הכינוי הערבי מזר ביקור

  2. ללא ספק זהו מבנה היסטורי מרשים.שווה לנסוע ולהתרשם ולספוג משהו מהעבר.

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.