חורבת דנעילה נמצאת במרכזו של שביל טיול מעגלי שנסלל סביבו לטובת המטיילים, החורבה מכילה שרידים של לא פחות מחמישה בתי בד עתיקים ובכלל מבנים מהתקופה הרומית, הביזנטית ואף היתה בפעילות בתקופה הצלבנית והממלוכים
כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן , מורן יונה , ארכיון היסטוריה על המפה
על חורבת דנעילה
חורבת דנעילה הינה אתר ארכיאולוגי המתפרס על שטח של כחמישה דונם אדמה ונמצא בסמוך לחניון נחל שרך אשר שוכן בתוך מתחם יער הילד היהודי שבגליל העליון. הגישה למקום הינה כדרך כביש 899 (כביש הצפון) ונמצא בסמוך ליישוב גורנות הגליל.
האתר נחשף מחדש בשלהי שנת 1984 ולאחר מכן ב-1986, על פי ממצאי החפירות שבוצעו במקום, התגלה כי פעל במקום כפר גדול אשר התפרס על שטח של כחמישה דונמים.
השרידים העיקריים שנמצאו בו הינם מהתקופה הרומית ושרידים נוספים שנמצאו במקום מעידים כי היתה התפתחות משמעותית של העיר בתקופה הביזנטית. כאשר המשיכו בחפירותיהם נחשפו גם שרידים חדשים יותר מהתקופה הממלוכית והצלבנית כאשר אז ככל הנראה היישוב אוכלס מחדש ומבנים חדשים הוקמו שוב ואף שובצו רצפות הרחובות מחדש.
במהלך החפירות במקום נחשפו לא פחות מחמישה בתי בד לייצור שמן זית , אשר עליהם ככל הנראה התבססה כלכלת הכפר.
בשנת 2000 החלו אנשי הקרן הקיימת לישראל בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות בשימור ושחזור של בתי הבד שנחשפו בחורבה, אף שוקמו קירות , מפתנים ונסלל שביל מסלול מעגלי לסיור בחורבה.
אז … הגענו למקום , מלבדנו היו שם עוד מספר כלי רכב עם מטיילים שהגיעו לחורבה ואף לנחל בצת הסמוך. במרכז החניון נראה אף אתר זכרון צנוע לזכר חללי המועצה האזורית מעלה יוסף שנפלו במערכות ישראל. משם ניגשנו את השביל המוביל לכיוון דרום והתחלנו את הטיול במסלול.
השביל מוביל לתוך יער סבוך, מאוד מוצל , עשרות עצים גדלים שם בצפיפות והשביל מתפתל בניהם, הדרך במסלול הוכנה היטב וברורה לכל מטייל ממתחיל ועד למומחה. דרגת הקושי – קלה מאוד ומתאימה מאוד גם לילדים.
לקראת ההגעה למרכז החורבה , ישנה עליה קלה בה צריכים לטפס על סלעים , בימים גשומים אף יהיו שלוליות מים ובוץ מהם מומלץ להתרחק במשנה זהירות.
לאחר תום העלייה , מגיעים לשרידי אבנים ראשונות ולצידם שילוט המבשר כי הגעתם למרכז החורבה.
במקום שרידים רבים , חלקם מעידים על מבנים שהיו במקום , השרידים במקום מתוארכים לתקופה הרומית והתקופה הביזנטית. חלקם מתקופות מאוחרות יותר אשר הוקמו מעל השרידים העתיקים יותר.
בימים רגילים ניתן אף לטפס מעל הסלעים ולראות את אופי הבנייה במקום, בימים גשומים – מומלץ להימנע מטיפוס, הסלעים חלקלקים מאוד!.
בין שרידי המבנים העתיקים , ניתן לראות בורות מים ואולי אף חלל תקרה של מערה שחפורה במקום. כל הפתחים כאמור – נעולים תחת סורגים כבדים.
ממשיכים לעלות במעלה הגבעה ואז מגיעים לשרידי בית הבד הביזאנטי המשוחזר במקום, את הכניסה ניתן לבצע כדרך החריץ בו נע המוט הלוחץ של בית הבד , אמנם הוא נראה כמו פתח דלת – אך מהשרטוט הסמוך הניצב על הקיר ניתן להבין את המשמעות האמתית שלו.
על פי הפירוט ניתן להבין את הטכניקה הפשוטה אך חכמה בה פעל בית הבד , הזיתים מהמסיק היו מונחים בתוך סלים (פריט 1) ואלו היו נלחצים לתוך האגנית (מספר 2). את הלחיצה היו מבצעים כאשר המוט (3) היה נתמך בחריץ וקורת המשקולת (4) , לאחר שהיו מסובבים את הבוכנה (5) שהיתה מורידה את המוט כלפי מטה.
כיום לא נותר זכר ממוט הלחיצה , למעט שרידי המבנה הקשים ואף ה"בוכנה" המסתובבת שהיא מוטלת לצד התבנית בה היתה מסתובבת, בסמוך ניתן לראות את בור האכלוס של שמן הזית (7) בתרשים לאחר הסחיטה שאף הוא נותר על כנו עד ימים אלו.
כאשר נצא משרידי בית הבד הביזנטי , נמשיך בשביל , המוביל להמשך המסלול , בצידי השביל פרחים רבים ליוו אותנו , בניהם – רקפות , תורמוסים ועוד ועוד ,
בסיום השביל נגיע שוב לחניון ממנו יצאנו. אורך המסלול הינו כקילומטר בלבד , אולי מעט פחות. מתאים לכל גיל ובעל דרגת קושי – קלה.
פשט מדהים