במרחק עשרה קילומטרים מחופי העיר עכו, מונחת בעומק של כשלושים מטר צוללת של חיל הים האיטלקי ממלחמת העולם השניה.
צוללת זו הוטבעה בידי כוחות השיטור הימי של ממשלת המנדט הבריטי בפלשתינה ארץ ישראל
מתוך עמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה
הצוללת, אשר היתה בדרכה לנמל חיפה לשם פשיטה ותקיפה, כפי שעשתה לפני כן בהצלחה בנמל אלכסנדריה שבמצריים, לא לקחה בחשבון כי בנמל חיפה, מעוזו הגדול והשמור ביותר של הממשל הבריטי בים התיכון, יהיה מוגן "קצת" יותר מהרגיל.
על חופיה הצפוניים של ישראל, הותקנה מערכת לניטור חדירות תת-ימיות לאזור הנמל. מערכות הניטור פעלו באמצעות כבלי חשמל בלולאות יחד עם הידרופוניים על קרקעית הים.
כאשר עבר מעליהם גוף מתכת, הועברה התראה לאחד משלושת מגדלי התצפית שנבנו לאורך החוף.
מגדל התצפית שבתמונה, הממוקם ליד בוסתן הגליל (צפונית לעכו) היה אחד משלושת המגדלים שהוקמו, וחוברו למערכת הניטור התת ימית.
מגדלי תצפית נוספים שחוברו למערכת הניטור הוקמו למרגלות סטלה מאריס ובראש הכרמל בחיפה.
כאשר התקרבה הצוללת שירה (SCIRE) , אותרה על ידי מטוס ימי באזור קפריסין ולאחר כמה שעות טובות נראתה מול חופי נהריה, אז ירדה אל מתחת למים. כאשר התקרבה לנמל חיפה, התקבלה תשדורת ממערכת ההתראה התת-ימית ופיקוד החוף הורה לסוללת התותחים בבסיס סטלה מאריס להתכונן לירי.
במקביל, ציידת צוללות בריטית החלה להטיל פצצות עומק, מה שאילץ את הצוללת שירה לעלות אל פני הים ומפה נחשפה למטח ירי תותחים כבד ממנו נפגעה קשות.
הצוללת שירה נפגעה מפגיעה ישירה של פגז והחלה לשקוע, תוך כעשרים דקות כבר היתה תחת המים עם 53 לוחמיה.
מפקדת הצי המלכותי האיטלקי המתינה יומיים לשידור על הצלחת המבצע, אך זה לא הגיע. והצוללת נעלמה כלא היתה.
בתחילת שנות החמישים, חשף חיל הים הישראלי את מיקום הצוללת בפני הצי איטלקי ועשור לאחר מכן נמשו כמה חלקים ממנה והועברו כאנדרטאות לאיטליה.
בשנות השמונים נערך מחקר ישראלי לתיעוד הצוללת על ידי החוקר והארכיאולוג הימי אהוד גלילי, אז מצא שרידי עצמות של יותר מארבעים אנשי הצוות של "שירה". שרידים אלו הועברו אף הם לאיטליה. יתר אנשי הצוות לא אותרו. אתר הצוללת שירה הוכרז כאתר מורשת של הצי האיטלקי.
מערכת הניטור פסקה מלעבוד עם סיום המנדט הבריטי. המערכות פורקו אך בים התיכון פרוסים קילומטרים רבים של כבלי חשמל, עדות למערכת מוצלחת של ניטור צוללות אויב.
לעוד פרסומים, הצטרפו למעקב אחר עמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה כאן