ארכיאולוגים מרשות העתיקות ומאוניברסיטת תל-אביב חשפו בתחומי 'עיר דוד' שבגן הלאומי סובב חומות ירושלים, תעלת ביצור עצומה בגודלה המתפרסת לרוחב של יותר משלושים מטרים ובעומק של לפחות כתשעה מטרים | הידיעה על החפיר אינה 'טרייה' שכן במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות בוצעו ניסיונות רבים לזהות את החפיר | על פי החוקרים, החפיר נועד להגן על העיר העליונה, בה שכן המקדש והארמון | החפיר נועד במקורו להפריד בין העיר העליונה לעיר התחתונה
כתב: אפי אליאן | כתבת וידאו: אליהו ינאי – עיר דוד | תמונות: אפי אליאן, אליהו ינאי, אריק מרמור , מאור גנון
כתבת וידאו (לחצו על התמונה להפעלה)
מי חילק את ירושלים לשני חלקים? ביצור עתיר מימדים שהתגלה בחפירות חניון גבעתי עיר דוד פותר חידה בת מאה וחמישים שנה! הביצור נוצר על ידי חציבה מאסיבית של הסלע, אשר יצרה חפיר – מעין תעלה עצומה, אשר חצצה בין שלוחת 'עיר דוד' לבין הר הבית והעופל. משני צידיו של החפיר, התגלו מצוקים ניצבים אשר לא היה ניתן לטפס עליהם. בתחילת הדרך של המחקר אודות החפיר, תהו החופרים מדוע הסלע נחצב כך, אך עם התקדמות החפירה ובעזרת ידע שנרכש בחפירות קודמות בעבר, התגלתה התמונה המלאה, אשר מציגה כי מדובר בקו הביצור הצפוני של העיר התחתונה.
מנהלי החפירה באתר: פרופסור יובל גדות מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות מספרים על החפיר: אין לנו מידע בשלב זה לגבי מועד החפירה הראשון בו נחצב החפיר, אך ברור לנו שהוא היה בשימוש במשך מאות השנים שבהן היתה ירושלים בירת ממלכת יהודה. מדובר בתקופה מלפני כ-3,000 שנה, החל מימיו של המלך יאשיהו.
במהלך אותן שנים, יאשיהו חצץ בין העיר אשר השתרעה על שלוחת עיר דוד מדרום, ושימשה למגורים עבור תושבי ירושלים, לבין האקרופוליס – העיר העליונה, אשר היתה למעשה לאזור השלטוני שבו שכן הארמון והמקדש.
חציבתו של החפיר העצום היא פעולה מונומנטלית רחבה, אשר נועדה לשנות ו או להתאים את הסביבה הטבעית, אשר תשדר כוח ועוצמה לבאים בשערי האקרופוליס. על פי דברי החוקרים, פעולה זו – אשר דרשה יכולות ביצוע מרשימות, מעידה על עוצמתם של שליטי העיר, בתקופה בה נוצר החפיר.
במהלך המאה וחמישים השנים האחרונות, בוצעו ניסיונות רבים מצד חוקרים וארכיאולוגים להתחקות אחר תוואי הביצור הצפוני של ירושלים. אך רק כעת, הוא התגלה לראשונה במלוא גודלו בחפירות גבעתי שבעיר דוד. החפירות בעיר דוד מנוהלות על ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, במימון עמותת אלע"ד.
בשיחה עם פרופסור יובל גדות, מנהל החפירה מטעם אוניברסיטת תל אביב נמסר כי: בעקבות התגלית הדרמטית, חזרנו למידע שהצטבר מהחפירות העבר, אשר בוצעו בין היתר על ידי הארכיאולוגית הבריטית – קתלין קניון, אשר חפרה ב 'עיר דוד' עוד בשנות השישים של המאה הקודמת. החפירות בוצעו בשטח שנמצא מעט ממזרח לחניון גבתי היום. מעיון בממצאים של קתלין קניון, הסתבר לנו שכבר אז הובחן כי הסלע הטבעי משתפל לכיוון צפון, דווקא במיקום בו היה צריך להתרומם באופן טבעי. בממצאיה של קתלין נראה כי חשבה שמדובר בעמק טבעי, אך כעת הוברר לנו כי היא חשפה למעשה את המשכו של החפיר, אשר חצוב כלפי כיוון מערב.
חיבור שני המקטעים שנחשפו, מייצר תעלה עמוקה ורחבה, אשר מתפרשת על פני כשבעים מטרים לפחות – ממזרח למערב. עוד מוסיף פרופסור גדות כי מדובר בתגלית דרמטית אשר פותחת לדיון מחדש, מונחים מהספרות המקראית אשר עוסקים בטופוגרפיה של ירושלים, כמו העופל והמילוא.
בשיחה עם ד"ר יפתח שלו, מנהל החפירה ב'עיר דוד' מטעם רשות העתיקות, מציין שלו כי: מועד החציבה של החפיר לא ידעו, מפעלי הבניה והחציבה של ירושלים היו כה משמעותיים ומתוארכים לרוב לתקופת הברונזה התיכונה, לפני כ-3,800 שנה.
אם החפיר נחצב בתקופה זו, הרי שבמקורו נועד לשמור על העיר מהצד הצפוני – נקודה שהיתה החולשה היחידה של שלוחת עיר-דוד. מה שכן אנחנו יודעים לומר בביטחון, שהוא שימש בתקופת בית ראשון ובתקופת ממלכת יהודה (המאה התשיעית לפני הספירה הנוצרית). אז, מכך ניתן לדעת שהוא יצר חיץ ברור בין עיר המגורים שמדרום, לבין העיר העליונה מצפון.
לסיכום
ירושלים הקדומה, נבנתה על גבי שלוחה צרה ותלולה, משלוחה זו, התרחבה והתפשטה לאורך שנות בנייתה, על פני גבעות וערוצי נחל, אשר ביתרו את העיר ליחידות נבדלות. הפרדות אלו יצרו קושי על המעבר מיחידה ליחידה. משום כך, אין זה מפתיע שרבים ממפעלי הבניה המלכותיים בירושלים קשורים לצורך עיצוב הטופוגרפיה מחדש.
נציין כי על כך סופר בספר מלכים א' (י"א – כ"ז) כאשר אוזכרה פעולה מסוג זה, אשר בוצעה על ידי המלך שלמה:
"שְׁלֹמֹה, בָּנָה אֶת-הַמִּלּוֹא–סָגַר, אֶת-פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו"
כעת, כאשר החפיר התגלה במלואו שטחו (לפחות לפי הידוע לנו בשלב זה), במהלך תקופת הברזל (תקופת ימי בית ראשון), התקופה בה גם נערכו ונכתבו ספרי המקרא – העיר ירושלים היתה מחולקת לפחות לשני חלקים ברורים. כמו כן ניתן לשייך זאת גם לתקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות מסכם באשר לממצאים: החפירות בעיר דוד לא מפסיקות להפתיע, שוב נחשפות תגליות אשר מאירות מחדש את הספרות המקראית. כאשר אתה עומד בתחתית החפיר העצום, וקירות ענק חצובים סביבך, אי אפשר שלא להתמלא פליאה והערכה לאותם קדמונים, אשר לפני כ 3,800 שנים בערך, הזיזו הרים וגבעות, תרתי משמע.
