זמן מה חלף לו מהרגע שנגעתי לראשונה בסיפורו של השוטר טוראי משה ארקין.
מספר שנים חלפו מאז שהגיע לידי פריט עלום הנושא את שמו של משה, ועד לרגע שנחשפתי לסיפורו הטרגי של שוטר מן המניין במשטרת פלשתינה – ארץ ישראל.
טוראי משה ארקין הי"ד הינו חלל אחד בלבד מתוך 25,420 שהינם חללי מערכות ישראל עד ערב זה,
(משנת 1860 ועד היום – ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לשנת 2025).
זהו סיפורו של השוטר טוראי משה ארקין הי"ד 1908 – 1938.
כתב: אפי אליאן | צילומים: אתר יזכור , אפי אליאן , אוסף היסטוריה על המפה
את ההכרות הראשונה עם השוטר טוראי משה ארקין, או למעשה עם פריט אשר היה שייך לו – עשיתי בסביבות שנת 2022, כאשר הפריט הועלה למכירה פומבית באחד מאתרי המכירות בישראל. הפריט כנראה לא היה תופס את סקרנותי אלמלא הופיעה עליו חריטה של סמל משטרת המנדט החביב עלי, משטרת פלשתינה א"י.
כאשר הפריט נרכש בהצלחה והגיע לידי, מצאתי שמדובר בקופסת מתכת כסופה ומהודרת, אשר במקור שמשה לאכסון של סכין גילוח טיפוסית לתקופת המנדט וזו ניתנה לבעליה בשל "מקום ראשון בתחרות" , כך לפחות על פי החריטה שעל חזית הקופסה, למרגלות שמו של השוטר M.ARKIN באנגלית.
מודה כי בתחילה לא הצלחתי לעלות בעצמי על זהותו של אותו שוטר מ. ארקין אשר שמו חרוט על הקופסה, עיקר החיפושים שלי התבססו לפי השם המופיע, ארקין, אך גם פה לא הצלחתי לחבר לשוטר כלשהו מאותה תקופה, כך עד שפניתי לחברי מ'בית מורשת המשטרה', אשר תוך זמן קצר בישר לי כי יש ברשותי 'חתיכת היסטוריה' וחשף בפניי את שמו של בעל הפריט וכמובן, יצא שגם את סיפורו שהסתיים בצורה טראגית.
אז מי הוא משה ארקין בעצם?
בתחילת המחקר חיפשתי שמות המתחילים באות מ' ועשויים להיות קשורים לפריט הייחודי, מתוך הרגל – בחרתי לחקור באופן 'רחוק יותר', לפי כל מיני אתרי זכרון בריטים, ארכיונים למיניהם פיזיים ומקוונים, תוך שאני עושה חיפוש על השם ARKIN יחד עם שוטר, נוטר וכל צירוף אפשרי.
בתחילה מצאתי אדם בשם 'מנחם ארקין', יליד 1910 – מה שהיה עשוי להיות מעניין בשל הגיל שנמצא בטווח של משטרת המנדט, אותו מנחם נמצא כיליד 1910 ונראה שאכן גם שירת בכוחות הבטחון של ממשלת המנדט משנת 1939 ועד 1946 אך לא בהכרח בתפקיד שוטר מן המניין.
מה שעוד, על דופן הקופסה, חרוט בנוסף התאריך 16 לחודש אוקטובר בשנת 1931. נקודה שפסלה את האפשרות שמדובר במנחם ארקין.
בתחקיר שהעמקתי בעניין, הגעתי גם לשמות של נשים, מריה ארקין, ילידת 1912 ילידת חולון, אך לא היה מידע נוסף לגבי המשך חייה. כך גם מרים ארקין, ילידת 1913 מהמושבה ראשון לציון, אף היא ללא תיעוד נוסף וללא קשר למשטרת המנדט. ובכלל – האם יש סיכוי שהיא קיבלה מתנה סכין גילוח גברית? לא היה נראה לי סביר כלל.
לאחר זמן מה, החלטתי שצריך פשוט להוציא את החיפוש 'החוצה', ובכך פניתי לחברי מ'בית מורשת המשטרה', שם קיבלתי את המידע הראשון לפיו, מדובר בשוטר משה ארקין. יחד עם המידע קיבלתי גם גזיר עיתון, מיום 16.11.1938 של עיתון 'הארץ' עם כותרת גדולה 'הודעות רשמיות על המתרחש בארץ' – השוטר משה ארקין נרצח ביפו.
בכתבה שקיבלתי מסופר כי השוטר משה ארקין נסע בצהרים במכוניתו מתחנת המשטרה בה שירת, משטרת אבו-כביר אל התחנה המרכזית ביפו. כאשר ירד ממכוניתו, נורו לעברו שתי יריות אשר גרמו לפציעתו באורח אנוש שהובילו תוך זמן קצר למותו. משה מת מפצעיו כשהוא בן 32. המחבלים שירו בו, הגדילו לעשות ושרפו את מכוניתו ואף גזלו ממנו את נשקו האישי.
מיד לאחר האירוע הקשה, הוטל עוצר על העיר יפו. מבצעי הירי כפי הנראה לא נתפסו מעולם.
בחקירה אגב של המקרה עלה כי משה נרצח כמעשה נקמה על כך שחשף את רוצחי בעל תחנת הקמח שפעלה על גבול תל אביב יפו, מספר ימים לפני כן.
השוטר משה ארקין הותיר במותו הורים, אישה וארבעה ילדים. משה הובא למנוחת עולמים בבית העלמין נחלת יצחק. כאשר ליוו אותו המוני שוטרים מתחנת משטרת תל אביב, יפו, רמת גן והסביבה.
אך לא רק בכך
השוטר ארקין מעבר להיותו שוטר אשר שירת במשטרת המנדט מן המניין, היה גם צאצא מדור שלישי של מקימי המושבה עקרון (כיום מזכרת בתיה שליד העיר רחובות). משה השתייך למשפחת ארקין אשר שניים מהם היו מראשי משפחות המייסדים של המושבה החקלאית עקרון.
משה היה דור שלישי למשפחות המייסדים – יעקב וטובה פייגה ארקין וצבי הירש ויכנה חנה ארקין. אלו היו שני גרעיני המשפחה מתוך עשרה איכרים ומשפחותיהם, אשר נבחרו בקפידה אי שם בשנת 1882, על ידי הרב מוהליבר, אשר הצליח לרכוש את נכונותו של הברון רוטשילד לתמוך ולהקים מושבה איכותית באמצעות ייבוא של חקלאים ואיכרים מנוסים עוד ממושבתם פבלובקה (אוקראינה).
משה נולד להוריו יוסף ויפה ארקין ביום 14.6.1908 במושבה. בילדותו למד בבית הספר במושבה וכאשר הגיע לגיל 18 – בשנת 1926 התגייס לשורות משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל. עיקר שירותו של ארקין היה במחלקת התנועה של תחנת המשטרה ביפו (משטרת אבו כביר באותה עת).
משה היה ידוע בקרב חבריו ומפקדיו כשוטר אמיץ לב המסור לתפקידו ואחראי מאוד. משה היה מעורה היטב בגזרה בה שירת ואף זכה לציון לשבח מטעם המשטרה, כאשר הצליח להציל חיים של בני אדם רבים בשנת 1936. משה הציל אנשים רבים בעת הפגנה גדולה ואלימה של ערבים מקומיים, אשר השליכו במהלכה פצצה בוערת לתוך חצר בית המעצר. משה הצליח בתושייה רבה לתפוס את הפצצה ואף להוציא ממנה את הפתיל הבוער ובכך מנע את ההתפוצצות.
במהלך התקופה הארוכה בה שירת בתחנת משטרת יפו, התקיימו יחסים טובים עם שכני התחנה ואף רכש לו ידידים ערבים ויהודים רבים. בעת שירת בתחנת המשטרה ביפו, היה לגורם המתרגם בין היהודים לערבים והיה זה אשר הביא ברוב המקרים לפשרות בין הצדדים והצליח בכך לשמור על הסדר הציבורי. אך כל זה הסתיים באופן פתאומי כאשר משה נורה בגבו ונרצח ביום 15.11.1938 באחד מרחובות העיר יפו .
שוטר במשטרת המנדט ו.. גם בשירות 'ההגנה'?
משה ארקין היה שוטר איכותי במהותו כאדם ובתפקידו המקצועי, כך תיארו אותו חבריו ומפקדיו, שוטר אמיץ, אחראי מאוד ומסור לתפקידו. אך היו לו תפקיד נוסף מעבר, תפקיד אשר רבים כמותו פעלו ברחבי הארץ בתקופת המנדט, במטרה לשפר את יכולות ארגוני המחתרת המקומיים.
כידוע, ארגון 'ההגנה' היה אמנם ארגון צבאי מחתרתי של היישוב הישראלי במהלך תקופת המנדט – דהיינו מתחילת שנות העשרים ועד יום הקמת המדינה וסיום המנדט הבריטי בארץ בשנת 1948.
הארגון היה בגדר של 'מחתרת' למרות שמבחינת השלטון הבריטי, היתה ראייה כי מדובר בארגון הצבאי הגדול ביותר של היישוב הישראלי.
רבים מצעירי הארץ, לקחו חלק בהתגייסות לארגון ההגנה ואף לארגונים אחרים שפעלו במקביל, אך חלק לא קטן מהם, עשה זאת בהיחבא, וכמו משה – במקביל לעבודתם בתפקיד 'הרשמי' לדוגמה – שוטר במשטרת המנדט.
חרף נאמנותו של ארקין לתפקידו הרשמי כשוטר, הוא דאג לא פחות לביטחונם של יישובי הארץ המתפתחים. בשל מעורבותו הרבה במסגרת עבודתו כשוטר במשטרת התנועה, נחשף למידע רב על פעילות המשטרה, אותו שיתף עם ארגון ההגנה, מידע על פעילות המשטרה ותכניותיה, מידע זה עזר רבות לארגון ההגנה ומנע אירועים רבים ופשיטות להתחולל כנגד הארגון ואנשיו.
במהלך חופשותיו עם משפחתו, נהג ארקין לצאת לטיולים נרחבים, בין היתר אף ללבנון, משם היה מכניס נשק עבור הארגון בהיחבא, הרי – מי יחשוד בשוטר מוערך כל כך? אחד הסיפורים המוכרים היה כאשר הבריח לארץ מספר אקדחים אשר הוסתרו בתוך תחבושת גדולה עימה חבש את ידו.
כמעט ולסיום
מאחר ולקח זמן מה (בכל זאת, שנתיים שלוש) מאז ההכרות הראשונה ועד גילוי סיפור חייו הקצרים אמנם, אך המרתקים של משה ארקין, הבנתי כי נקודת הסיום לחתימת התחקיר על ארקין, צריכה להיות בבית העלמין בו נטמן בשנות השלושים של המאה הקודמת.
ביום הזכרון של שנת 2023 הגענו אל בית העלמין נחלת יצחק שבתל אביב, שם תוך זמן קצר איתרתי את החלקה בה נטמן משה ארקין יחד עם חללי ההגנה, הבטחון וההעפלה ב חלקת חללי המחתרות.
אמנם בתחקיר שלי לא התעמקתי בקרוביו שנותרו, אך כאשר ביקרתי במקום, שמתי לב כי על קברו הונח נר דולק לזכרו. הדבר עודד אותי מאחר ואינני המבקר היחידי שהגיע עבורו באותו יום.
לשמור לזכרו
אמנם לא הצלחתי להתחקות אחר גלגולה של אותה קופסת הפרס שקיבל השוטר משה ארקין בתחרות – עד לבית המכירות הפומביות, אך אני שמח שנפל בחלקי להיות בעליה הנוכחי של הקופסה. מתוך כוונה לשמר את זכרו של השוטר טוראי משה ארקין. הקופסה הוצמדה עם סכין הגילוח אותה קיבל כפרס, בתוך מסגרת הנושאת את הכתבה על האירוע בו נרצח, לצד תמונתו, סמל הכובע אשר היה מקובל אצל שוטרי משטרת המנדט וכפתור מדים תואם.
יהי זכרו ברוך
