מחקר מדעי חדש הצליח לדייק תאריכי ממצאים מימי בית ראשון אשר התגלו ב ‘עיר דוד’

חומת העיר ירושלים בתק' בית ראשון. איור ליאונרדו גורביץ, ארכיון עיר דוד

בין מסקנות המחקר אשר ערכו רשות העתיקות , אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע: חומת העיר שב ‘עיר דוד’ לא נבנתה בימי המלך חזקיהו אלא הרבה יותר מוקדם – עוד בימי המלך עוזיהו | כמו כן כבר במאה העשירית לפני הספירה הנוצרית – התקיימה פעילות רחבה בעיר ירושלים כבר במאה התשיעית לפני הספירה – דהיינו בימיו של המלך יהואש ואולי אף לפני כן, התרחבה ירושלים לעבר הר ציון

כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן, יניב ברמן , אסף פרי , גיל פיליבה , קובי הראתי , אליהו ינאי , ארכיון עיר דוד

כתבת וידאו

מחקר מדעי חדש וייחודי מסוגו והיקפו המתקיים על ידי רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע מצליח לראשונה, באמצעות שימוש במדעים מדויקים, לחבר בין אירועים המצוינים בספרי התנ”ך לבין ממצאים ארכיאולוגים אשר התגלו עד כה בעיר דוד. לפי מחקר זה יוצא כי כי על פי הממצאים שהתגלו עד כה, עולה כי בניגוד להנחה שהיתה מקובלת במשך שנים רבות, לפיה חומת ירושלים בצידה המזרחית נבנתה בידי חזקיהו מלך יהודה, הרי שמהמחקר החדש עולה כי היא נבנתה עוד בתקופה מוקדמת יותר – תקופת המלך עוזיהו. 

המחקר החדש מביא את הבשורה ומשנה משמעותית חלק מהתפיסות אשר היו מקובלות עד כה, לגבי מפעלי הבניה של ירושלים בתקופת ימי מלכי יהודה. 

הכניסה הראשית לגן לאומי עיר דוד. צילום אליהו ינאי, עיר דוד
הכניסה הראשית לגן לאומי עיר דוד. צילום אליהו ינאי, עיר דוד
חפירות 'עיר דוד' בירושלים - צילום: אפי אליאן
חפירות ‘עיר דוד’ בירושלים – צילום: אפי אליאן
עיר דוד. צילום- גיל פיליבה, ארכיון עיר דוד
עיר דוד. צילום- גיל פיליבה, ארכיון עיר דוד

במסגרת המחקר החדש והמקיף, הצליחו החוקרים להגיע לתארוך מדויק ביותר של המבנים והחומות שנבנו בירושלים בתקופת ימי בית ראשון. באמצעות בדיקות שביצעו הצליחו אף לזהות אזורים בהם התקיימה פעילות נרחבת בימיהם של מלכי יהודה.  לפי כך, נוצרה הזדמנות ייחודית לחבר בין התיאור המופיע בספרי התנ”ך המתייחס למפעלי הבניה המלכותיים של ירושלים לבין מפעלי הבניה אשר התגלו בפועל עד כה, בחפירות הארכיאולוגיות הרבות אשר בוצעו במהלך עשרות השנים האחרונות ב ‘עיר דוד’. 

הארכיאולוגים פרופ' יובל גדות ודר גו עוזיאל, ממנהלי המחקר הרחב בעיר דוד. צילום יניב ברמן, עיר דוד
הארכיאולוגים פרופ’ יובל גדות ודר גו עוזיאל, ממנהלי המחקר הרחב בעיר דוד. צילום יניב ברמן, עיר דוד

שיטת המחקר מדברת על מעל מאה תאריכי פחמן 14 אשר נלקחו מארבעה שטחי חפירה שונים ברחבי ‘עיר דוד’, במורדות המזרחיים והמערביים של העיר הקדומה. תאריכים אלו חושבו באמצעות איסוף דגימות של ממצאים אורגניים כגון: גרעיני ענבים, גלעיני תמרים, ואפילו שלד קטן של עטלף אשר התגלה באחד המבנים העתיקים.   כל הממצאים הללו עברו תהליך אפיון וניקוי במעבדות ולאחר הפיכתם לגרפיט, הם הוכנסו לתוך ‘מאיץ חלקיקים’ אשר נע במהירות עצומה של 3,000 ק”מ לשנייה. תהליך זה למעשה מפריד את הפחמן 14 מתוך החומר האורגני. מדידות כמות הפחמן אשר היה בחומר האורגני וחישובה יחד עם יתר המשתנים, העניקו לחוקרים את היכולת לתארך באופן מדויק ממצאים רבים בעיר דוד. 

גולגולת עטלף שסייעה בקביעת תיארוך המבנה. צילום- יניב ברמן, עיר דוד
גולגולת עטלף שסייעה בקביעת תיארוך המבנה. צילום- יניב ברמן, עיר דוד

המחקר החדש, הצליח להעניק לחוקרים לשפוך אור על אחת מהשאלות החשובות אשר נמצאת כבר שנים רבות במחלוקת מחקרית והיא נוגעת לסוגיית אופייה והיקפה של ירושלים בתקופת מלכותם של דוד ושלמה ואף בתקופה שלאחר מכן. הממצאים מהמחקר החדש מלמדים שבירושלים התקיים בפרק זה יישוב נרחב, הרבה מעבר למה שידעו עד כה. 

במסגרת המחקר הנוכחי, נעזרו החוקרות מ ‘מכון ויצמן למדע’ בטבעות עצים קדומים, מאירופה על מנת לייצור ציר זמן מדויק של תאריכים חד שנתיים, ממנו אפשר ללמוד במדויק על עליות וירידות באחוז הפחמן 14 באטמוספירה. תוספת זו היא שאשרה דיוק רב יותר בתארוך תקופות שלרוב פחמן 14 אינו מספיק מדויק לגביהן, ובאופן זה העניקה את היכולת לשחזר לראשונה, באופן מדעי! את תולדותיה של העיר ירושלים משנת 1200 לפני הספירה הנוצרית , שהיא למעשה תקופה טרם ימיהם של דוד המלך ושלמה המלך על פי התיאור המקראי, ועד לחורבן הבבלי בשנת 586 לפני הספירה הנוצרית.

חומת העיר ירושלים בתק' בית ראשון.  איור ליאונרדו גורביץ, ארכיון עיר דוד
חומת העיר ירושלים בתק’ בית ראשון. איור ליאונרדו גורביץ, ארכיון עיר דוד

פרופסור יובל גדות מהחוג לארכיאולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב מספר בהקשר למחקר החדש:  המחקר החדש מאפשר לנו ללמוד על התפתחותה של העיר ירושלים. עד כה, נהגו רוב החוקרים לקשר את צמיחתה של ירושלים לכיוון מערב, משמעו תקופת המלך חזקיהו – רק לפני כ-2,700 שנים. ההנחה המקובלת עד היום היתה שהעיר התרחבה בעקבות הגעתם של פליטים ממלכת יהודה שבצפון הארץ, לאחר ההגליה האשורית, אך הממצאים החדשים מחזקים את הדעה שירושלים צמחה בשטחה והתפרסה לעבר הר-ציון כבר במאה התשיעית לפני הספירה – עוד בימיו של המלך יהואש, כמאה שנים לפני הגלות האשורית. לאור כך, המחקר החדש מלמד שהתרחבותה של ירושלים הינה תוצאה של צמיחה דמוגרפית – יהודאית והתמסדות המערכות הפוליטיות והכלכליות. עוד עולה מהמחקר החדש כי חומת ירושלים אשר התגלתה בכמה משטחי החפירה במורדות המזרחיים של עיר דוד, אף היא קדומה יותר לתארוך שהיה נהוג עד היום. 

ד”ר ג’ו עוזיאל מרשות העתיקות מספר כי: במשך עשרות רבות של שנים העריכו שחומה זו נבנתה בידי חזקיהו מלך יהודה, אך כעת מתברר כי יש ליחסה כבר לימי המלך עוזיהו, כפי שאף מרומז במקרא: 

“ויבן עוזיהו מגדלים בירושלים…. ויחזקם” (דברי הימים ב’, כ”ו, ט’)

בהקשר לכך מציין ד”ר עוזיאל: עד היום חוקרים רבים הניחו שהחומה נבנתה על ידי המלך חזקיהו בזמן המרד נגד סנחריב מלך אשור וכדי להגן על ירושלים בעת המצור האשורי. כעת לאחר המחקר החדש, מתברר שהחומה בחלקה המזרחי , בשטח ‘עיר דוד’ נבנתה כבר קודם לכן, מעט אחרי רעידת האדמה הגדולה של ירושלים, וכחלק מחידוש הבניה במעלה המדרון, בתקופתו של המלך עוזיהו. 

אחרי בניית החומה ועד לחורבן הבבלי, המשיכה העיר ירושלים להתפתח ולשגשג. המחקר החדש מלמד אותנו על מבני פאר ומגורים אשר נבנו לראשונה במאה השמינית והתשיעית לפני הספירה הנוצרית, והמשיכו לשמש רציפות עד שנת 586 לפני הספירה, אז חוותה העיר חורבן אלים שבו הקיץ הקץ על ממלכת יהודה. פריצת הדרך שאפשרה לעשות שימוש בפחמן 14 לתארוך שכבות החורבן משנת 586 לפני הספירה הנוצרית והרצפות הקדומות היותר, קשורה בשימוש בטבעות העצים הקדומות אשר סייעו לתארך לראשונה במדויק תקופות אלה, אשר עד עכשיו נחשבו למעין ‘חור שחור’ בשימוש בפחמן 14. 

המאמר החדש מצטרף לשורת מאמרים קודמים המתארכים כולם יחד את ירושלים ב-4,000 השנים האחרונות לקיומה. נראה כי לאחר מאה וחמישים שנות מחקר ארכיאולוגי של העיר ירושלים, אנו מקבלים כעת תמונה שלמה מדויקת יותר של העיר בתקופת ממלכת יהודה ואף בתקופות שקדמו לה.