חריתות עיטורי ספינות נחשפו על קירות שרידי כנסייה בת 1,500 שנה בצפון הנגב

הארכיאולוגית דריה אלג'ם מצביעה על חרותת ספינה. צילום יולי שוורץ

שרידי מבנה כנסייה קדומה התגלו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בעיר רהט שבצפון הנגב | על קירות המבנה העתיק התגלו חריתות בדמות ספינות אשר תוארכו כבנות 1,500 שנה | החפירות התקיימו במסגרת הרחבת שכונת מגורים בעיר

כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג’ם , אסף פרץ, יולי שוורץ

עוד כתבות על רהט והסביבה

כתבת וידאו

החפירות במיקום מציאת שרידי הכנסיה בוצעו במסגרת הרחבתה של שכונת מגורים חדשה בעיר הדרומית רהט. העבודות בוצעו בידי רשות העתיקות וביוזמתה של הרשות לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים בנגב. 

החוקרים אשר חקרו את השרידים והממצאים מסרו כי ייתכן שאת הספינות החרותות והמסקרנות השאירו בתקופתם עולי הרגל הנוצרים, אשר הגיעו באמצעות שיט ספינות לנמל עזה – ומשם המשיכו לכנסיה ברהט ואף לאתרי עליה לרגל נוספים ברחבי הארץ. 

 

הארכיאולוגית דריה אלג'ם מצביעה על חרותת ספינה. צילום יולי שוורץ
הארכיאולוגית דריה אלג’ם מצביעה על חרותת ספינה. צילום יולי שוורץ
דגם ספינה שהתגלה בחפירת רהט צילום: יולי שוורץ
דגם ספינה שהתגלה בחפירת רהט צילום: יולי שוורץ
חפירת רהט. צילום אמיל אלג'ם
חפירת רהט. צילום אמיל אלג’ם

שרידי כנסיה מהתקופה הביזנטית אשר על קירותיה נחרתו עיטורי ספינות, התגלו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בצפון הנגב.  התגלית נחשפה בעת חפירה ארכיאולוגית גדולה מסוגה, אשר מתקיימת בניהולה של רשות העתיקות בשנים האחרונות, באזור הדרומי לעיר רהט. את העבודות מקיימים במקום כחלק מתהליך בניה של שכונת מגורים חדשה עבור תושבי העיר רהט והפזורה הבדואית. את העבודות מממנת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים.  

“זוהי דרישת שלום מהצליינים הנוצרים אשר הגיעו בספינות לנמל עזה..” כך אומרים החוקרים אורן שמואלי, ד”ר אלנה קוגן זהבי וד”ר נח דוד מיכאל, מנהלי החפירה ברהט מטעם רשות העתיקות, ופרופסור דבי צויקל מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה.

האתר שנחשף בחפירות מספר את סיפור ההתיישבות בצפון הנגב בסוף התקופה הביזנטית ותחילתה של התקופה האסלאמית הקדומה. עולי הרגל אשר נהגו לפקוד את הכנסייה, השאירו בה חותם אישי בדמותן של ספינות החרותות על קירותיה.  אמנם, הספינה מוגדרת בהיסטוריה לסמל נוצרי קדום, אך במקרה זה, ככל הנראה, מדובר גם בתיאור גרפי של הספינות עימן הפליגו בדרכם לארץ הקודש. 

חפירת רשות העתיקות ברהט. צילום אמיל אלג'ם
חפירת רשות העתיקות ברהט. צילום אמיל אלג’ם
חפירת רשות העתיקות ברהט. צילום אמיל אלג'ם
חפירת רשות העתיקות ברהט. צילום אמיל אלג’ם
שרידי הכנסיה שהתגלו ברהט. צילום- אסף פרץ
שרידי הכנסיה שהתגלו ברהט. צילום- אסף פרץ

האתר הארכיאולוגי בו התגלתה הכנסייה עם החרותות ברהט, שכן בסמוך לדרך רומית עתיקה אשר ידוע כי היתה במיקום זה. דרך זו הוליכה מהעיר נמל עזה שעל חוף הים התיכון – אל העיר באר שבע, אשר היתה העיר הראשית בנגב. הצליינים אשר הגיעו ארצה במסע עליה לרגל, לאורכן של הדרכים הרומיות, הגיעו אל האתרים הקדושים לנצרות כמו ירושלים, בית לחם, המנזרים שבהר- הנגב ואפילו סיני.  על פי הממצאים, אומרים החוקרים כי ניתן להציע שתחנתם הראשונה, לאחר ירידתם מהספינות שבנמל עזה, היתה הכנסייה אשר התגלתה בחפירות שנערכו מדרום לעיר רהט. נציין כי אנו מדברים על דרך הנמצאת במרחק של כחצי יום הליכה מעיר הנמל. 

בשיחה עם פרופסור דבי צויקל מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה נמסר באשר לממצאים:  אחת הספינות שנחרתו על קיר הכנסיה מתוארת בקווים כלליים, אך ניתן להבחין היטב בחרטום המעט מחודד שלה, ובמשוטים משני צידיו של כלי השיט. ייתכן כי החרותת מציגה מבט על של הספינה, אם כי נראה כי מדובר בנסיון של האומן להציג את הספינה במעין תלת-מימד. ייתכן גם שהקווים בירכתי הספינה מייצגים את השובל אשר השאירו המשוטים בים.  

חרותות של ספינה או צלבים שהותירו אחריהם צליינים נוצרים כעדות לביקורם באתר עליה לרגל, מוכרות לנו גם מאתרים נוספים – כמו כנסיית הקבר שבירושלים.

חרותת נוספת מתארת את מה שנראה כספינת סוחר דו תרנית, כאשר התורן הראשי ללא מפרש, אך נראה שקיים נס קטן בקצהו העליון.  התורן הקדמי מתואר כנטוי מעט כלפיה חרטום ונושא מפרש המוכר גם בשם ארטמון.  רמת הפירוט הגבוהה בחרותת מצביעה על כך שהיא נעשתה בידי אדם אומן, המתמצא בנושאים ימיים, סברה זו עלתה מאחר וניתן לראות כי הספינה הפוכה. סביר להניח שמי שהניח את האבן בעת בניית הנבנה, לא היה מודע להמצאות החרותת, או אפילו לא היה מעוניין להציגה. 

דגם ספינה שהתגלה בחפירת רהט - צילום: יולי שוורץ
דגם ספינה שהתגלה בחפירת רהט – צילום: יולי שוורץ
דגם ספינה שהתגלה בחפירת רהט צילום: יולי שוורץ
דגם ספינה שהתגלה בחפירת רהט צילום: יולי שוורץ

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות מגיב בהמשך לחשיפת הממצאים: הגילוי המופתע והמיוחד של עיטורי ספינות על שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית בצפון הנגב, פותח עבורנו צוהר לעולמם המרתק של עולי רגל נוצריים אשר פקדו את האתרים הקדושים של הארץ, כבר לפני כ1500 שנה. חשיפה זו מחברת אותנו לעדות ממקור ראשון על הספינות בהן הפליגו ואף על עולם הספנות הקדום. 

מימין לשמאל- ד"ר נח מיכאל, אורן שמואלי וד"ר אלנה קוגן זהבי- מנהלי החפירה ברהט. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות
מימין לשמאל- ד”ר נח מיכאל, אורן שמואלי וד”ר אלנה קוגן זהבי- מנהלי החפירה ברהט. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות
פרופ' דבי צויקל מאונ חיפה. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות
פרופ’ דבי צויקל מאונ חיפה. צילום אמיל אלג’ם רשות העתיקות
חפירת רשות העתיקות ברהט. צילום יולי שוורץ
חפירת רשות העתיקות ברהט. צילום יולי שוורץ

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.