בחפירות ארכאולוגיות בסמוך לכותל המערבי נחשף כד חרס זעיר ובו ארבעה מטבעות זהב. המטבעות מתוארכים כבני – 1000 שנה. החוקרים סבורים כי מדובר בסוג של קופת חסכון קדומה.
כתב: אפי אליאן | צילומים: יולי שוורץ , דפנה גזית, שי הלוי | וידאו: רשות העתיקות
כתבת וידאו
החפירות במקום בוצעו במסגרת פרויקט של החברה לפיתוח הרובע היהודי לשם בניית מעלית שתנגיש את רחבת הכותל לבאי הרובע היהודי
פכית (כד חרס) ובה ארבעה מטבעות עשויים זהב טהור נחשפה לאחרונה בחפירות ארכאולוגיות המבוצעות באזור רחבת הכותל המערבי בירושלים, זאת כחלק מתוכנית החברה לפיתוח הרובע היהודי להקמת מעלית אשר תנגיש את רחבת הכותל לבאי הרובע.
הפכית למעשה נמצאה על ידי פקחית מטעם רשות העתיקות – יבגניה קפיל, כאשר בעבודות ראשוניות שנערכו במקום במהלך תקופת החגים האחרונה. רק לאחר חודש כאשר עבר מנהל החפירה, הארכאולוג דוד גלמן על שלל הממצאים, רוקן את הפכית מתוכנה ושטף אותה. למרבה ההפתעה הוא מספר – יחד עם החול נשטפו אל תוך ידי ארבעה מטבעות זהב נוצצים. זו הפעם הראשונה שאני כארכאולוג מגלה זהב וההתרגשות שלי עצומה. נראה שהכפית שימשה כקופת חסכון קדומה.
ד”ר רוברט קול – מומחה למטבעות ברשות העתיקות מספר , המטבעות השתמרו בצורה מעולה וניתן אף היה לקרוא אותם עם הוצאתם מהכפית – גם מבלי לנקות אותם. מעיון במטבעות מדובר במטבעות המתוארכים לתקופה די קצרה. בין סוף שנות ה-40 ל-70 של המאה ה-10 לספירה הנוצרית. זוהי תקופה של שינויים פוליטיים גדולים, כאשר השליטה על ארץ ישראל עוברת מהחליפות העבאסית הסונית אשר יושבת בבגדד שבעיראק, ליריביה השיעים – השושלת הפאטימית מצפון אפריקה אשר כבשה בימים ההם את מצרים, סוריה וארץ ישראל. האירועים ההיסטוריים הללו משתקפים בצורה כמעט מושלמת בחלוקת המטבעות שנמצאו בפכית. שני דינרי זהב אשר נטבעו ברמלה – תחת שלטונו של החליף מטיע (946-974 לספירה הנוצרית) והמושל מטעמו באזור, אבו אל קאסם, אבן אל איחשיד אונוח’ר (946-961 לספירה הנוצרית) השניים האחרים נטבעו בקהיר בידי השליטים הפאטימים על מעז (953-975 לספירה הנוצרית), ויורשו – אל עזיז (975-996 לספירה הנוצרית).
עוד מספר ד”ר קול כי זו הפעם הראשונה אחרי כחמישים שנה שמתגלה מטמון זהב מהתקופה הפאטימית בעיר עתיקה בירושלים. בחפירות גדולות שניהל פרופסור בנימין מזר בעיר העתיקה אחרי מלחמת שש הימים התגלו בסך הכל חמישה מטמונים של מטבעות ותכשיטים מתקופה זו דרומית להר הבית.
ארבעה דינרים, כפי שנמצאו בפכית היו סכום כסף לא מבוטל עבור רוב האוכלוסייה אשר חיה באותם ימים בתנאי קיום בסיסיים אומר ד”ר קול, סכום זה היה ווה למשכורת החודשית של פקיד זוטר או לארבעה חודשי משכורות של עובד כפיים פשוט.
לעומת זאת, האדם הממוצע דאז, קומץ של פקידי וסוחרים עשירים היו בעלי הון ומשכורות עצומים. פקיד בכיר במנהל האוצר היה יכול להרוויח אז כ-7000 דינר זהב לחודש, והיו מי שהכנסתם ממס על אחוזות כפריות עמדה על מאות אלפי דינרי זהב בשנה.
הרצל בן ארי , מנכ”ל החברה לפיתוח הרובע היהודי אשר הזדמן לאתר החפירות עת שנחשפו המטבעות מספר: “למרות שאנו מורגלים בחשיפות ארכאולוגיות מעת לעת, כל פעם זו התרגשות גדולה לגלות את עברה המיוחד ורב התהפוכות של ירושלים. בכוונתנו, בסיום פרויקט מעלית ההנגשה לאפשר חשיפה של חלקים נרחבים מהממצאים הארכיאולוגיים לקהל המבקרים.
דן חסכן של פעם