מספר חלקים של מבנה ציבורי מפואר נחשפו לאחרונה בעקבות חפירות של רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל. חלקי המבנים הייחודים מוצגים כחלק ממסלול חדש שנפתח בתחילת חודש אלול ותקופת הסליחות
כתב: אפי אליאן | צילומים: יניב ברמן | וידאו: יניב ברמן
מסלול חדש חושף לציבור את אחד ממבני הציבור המפוארים ביותר שהתגלו עד כה מתקופת בית שני של ירושלים. המסלול, נחשף לראשונה לפני מספר ימים על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי יחד עם רשות העתיקות. במסלול, אחד ממבני הציבור המפוארים ביותר שהתגלו , חשיפה זו הינה תוצר של חפירה ארכיאולוגית אשר התנהלה במשך מספר השנים האחרונות במנהרות הכותל. הממצאים החדשים יוצגו למבקרים כחלק מביקור במסלול החדש.
וידאו
המבנה שנחשף לאחרונה מערבית לקשת וילסון ולהר הבית, התגלה עוד במאה ה-19 לספירה על ידי צ’ארלס וורן ועל ידי חופרים נוספים במהלך המאה הקודמת. אך בחפירה הנוכחית שהתארכה למשך מספר שנים הושלמה חפירתו וחשיפתו לציבור.
לפי הממצאים שנבדקו במבנה הציבורי, נמצא כי הינו כולל שני אולמות מפוארים זהים בצורתם, כאשר בניהם פעלה מזרקה משוכללת של מים. קירות האולמות במבנה הציבורי מעוטרים בכרכוב מעוצב, עליו ניצבים פילסטרים (עמודים אחוזים שטוחים) אשר אלו נושאים כותרות קורינתיות. עיטור המבנה אופייני מאוד לסגנון הבניה המפוארת של תקופת בית שני.
בשיחה עם סולי אליאב, מנכ”ל הקרן למורשת הכותל המערבי, מספר אליאב: מרגש לחשוף מבנה כה מפואר מימי הבית השני, בייחוד בימים אלה בהם אנו נוהגים לבכות את חורבן ירושלים ומתפללים להקמת בניינה. חדרים אלו הינם חלק ממסלול חדש במנהרות הכותל המערבי, בו המבקרים ייחשפו לממצאים מרתקים תוך כדי פסיעה לאורך כל המסלול על שרידי ימי בית שני. בביקורם יוכלו המבקרים להיחשף למורכבות חיי היהודים בירושלים בין התקופה החשמונאית לתקופה הרומית ומשמעותם עד ימינו אלה.
ד”ר שלומית וקסלר-בדולח, מנהלת החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מציינת בנוסף שזהו המבנה הציבורי המפואר ביותר מימי בית שני אשר נחשף עד היום בירושלים והוא מחוץ לכותלי הר הבית. המבנה הוקם סביב שנות ה-20/30 של המאה ה-1 לספירה. מבנה זה עמד ככל הנראה לאורך דרך שהובילה להר הבית ואף שימש לצרכים ציבוריים. עלתה אפשרות כי שימש אף את מועצת העיר או אפילו לאירוח מכובדים לפני הכניסה למתחם בית המקדש והר הבית. כל מי שיבקר במקום יוכל בקלות לדמיין את פאר המקום, שני אולמות צדדים אשר שימשו כטרקלינים מהודרים כאשר בניהם פעלה מזרקה מפוארת.
לפי הממצאים במזרקה נמצא כי כי המים הגיעו אליה דרך צינורו עופרת ששולבו במרכזן של כותרות קורינתיות הבולטות מן הקיר. בחפירה זו נחשפו גם אבני ריצוף מקוריות, גדולות ומרשימות אשר היו חלק מרצפת המבנה העתיק.
הארכיאולוגים שחקרו את האתר סבורים כי באולמות האירוע, אשר היו בשימוש לסעודות, ניצב ספות הסבה עשויות עץ אשר לא נשתמרו.
בהתייחס לאופי חדרי הסעודה, אלו היו נפוצים בעולם היווני, ההלניסטי ואף הרומי מהמאה החמישית לפני הספירה הנוצרית ועד למאות ה3/4 לספירה. בממצאים הארכיאולוגים אלו מוכרים בבתים פרטיים, ארמונות ואף מקדשים, מכלולי בתי כנסת ושלל מתחמי בניין אזרחיים. באשר לארץ ישראל, כבר אוזכר משתה או מרזח במתכונת הסבה כבר אצל הנביא עמוס במחצית הראשונה של המאה השמינית לפני הספירה, זאת על פי דברי תוכחתו לבני ממלכות יהודה וישראל.
מבנה הזה עבר אף הוא שינויים במהלך השנים, עוד בשלהי תקופת בית שני, עוד טרם חרב בית המקדש. המבנה חולק לשלושה אולמות נפרדים, כאשר באחד מהם הותקנה בריכה מדורגת אשר נראה ששימשה למקווה טהרה.
שחר פוני , אדריכל ומנהל תחום מחקר ופיתוח במינהל השימור של רשות העתיקות מציין כי: המסלול החדש, מאפשר הבנה טובה יותר של האתר המורכב והחשוב המכונה “מנהרות הכותל” תוך מתן דגש למבנה המפואר שהתגלה. בזכות כך נוצר מסלול תנועה חדש לביקור הקהל אשר עובר דרך המבנה. מסלול זה ממשיך למכלול רחב הידיים אשר למרגלות קשת ווילסון שהיתה חלק מאחד מהגשרים שהובילו להר הבית. נציין שגם גשר זה נחשף בחפירות הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות במהלך השנים האחרונות.
עם הסדרת המסלול ופתיחתו לקהל המבקרים, יכולים אלה להיחשף לאחד מהאתרים המרשימים ביותר של העיר העתיקה בירושלים.
