אבן גבול עתיקה עם כיתוב ביוונית נחשפה בחפירה בגולן

חפירה בנפח. צילום אסף פרץ רשות העתיקות

אבן גבול עתיקה הנושאת את השם "כפר נפח" ביוונית נחשפה לאחרונה בעת חפירות בגולן. הכתובת מתוארכת כבת 1700 שנה מציגה את שם היישוב שניתן לו עוד מאז. 

כתב: אפי אליאן | סטילס: אסף פרץ | וידאו: אסף פרץ

אבן הגבול עם הכתובת שנחשפה בנפח. צילום אסף פרץ רשות העתיקות
אבן הגבול עם הכתובת שנחשפה בנפח. צילום אסף פרץ רשות העתיקות

אבן גבול בת כ-1700 שנה נחשפה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות. האבן, נושאת את השם "כפר נפח" ביוונית נמצאה ליד מחנה נפח שבגולן.
הארכיאולוגים: מרגש ומפליא ששם המקום השתמר כל כך הרבה שנים למרות שלא היה כאן רצף התיישבותי.

וידאו – צילום אויר של אתר החפירה בגולן

 

השם "מחנה נפח" אמנם עלה לאחרונה לתודעת הציבור בשל הסדרה המדוברת "שעת נעילה" אשר שודרה בכאן 11, אך עם זאת נספר כי השם עלה בנוסף לסדרה גם בזכות חפירה ארכיאולוגית אשר נערכה במהלך החודש האחרון ברמת הגולן. בחפירה, נמצא ממצא מעניין אשר מגלה לנו לראשונה כי השם "נפח" ניתן למקום עוד לפני כ-1700 שנה. 

חפירה בנפח. צילום אסף פרץ רשות העתיקות
חפירה בנפח. צילום אסף פרץ רשות העתיקות

הפריט המעניין התגלה במהלך חפירה ארכיאולוגית המתבצעת בידי רשות העתיקות במקום כחלק מעבודות להנחת צינור מים בנפח ביוזמתה של חברת מקורות.  נציין שפרויקט זה מתבצע כחלק מעבודות להנחת קווי מים ברחבי רמת הגולן באורך כולל של 20 קילומטרים. קו המים של נפח – קדמת צבי ישמש כקו מים ראשי במערכת אספקת מים לבסיסי צה"ל השונים ברחבי רמת הגולן וגם לעיר קצרין.

בחפירה המדוברת, בניהולן של דינה אבשלום גורני וירדנה אלכסנדר מרשות העתיקות, התגלתה באופן מפתיע לחלוטין אבן אשר עליה כתובת חקוקה ביוונית. האבן התגלתה לאחר שימוש משני כאבן לכיסוי קבר. נציין שבחפירה בה התגלה הממצא השתתפו חניכים מהמכינות הקדם צבאיות מעין ברוך, קלע-אלון ומתנדבים נוספים מהקהילה. 

פועלים מרימים את אבן הגבול שהתגלת בנפח. צילום אסף פרץ רשות העתיקות
פועלים מרימים את אבן הגבול שהתגלת בנפח. צילום אסף פרץ רשות העתיקות
הכתובת - צילום: אסף פרץ
הכתובת – צילום: אסף פרץ

מי שפענח את הכתובת העתידה היה ד"ר דני שיאון מרשות העתיקות, את הפענוח ביצע יחד עם פרופסור חיים בן דוד מהמכללה האקדמית כנרת. עבודת הפענוח היתה מעניינת ועוררה התרגשות רבה.  לדברי החוקרים, הכתובת שבה מוזכר שמו של כפר נפח, נחרתה על אבן גבול. אבנים שכאלה הוצבו בימי הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס אשר שלט סביב שנת 300 לספירה על גבולות כפרים ויישובים לשם גביית מיסים. אבן הגבול שנמצאה הינה הראשונה שאותרה על כה במרכז הגולן אשר עליה חקוק שם שהשתמר עד ימינו. 

 

אתר החפירה בנפח - מבט אוירי. צילום אסף פרץ רשות העתיקות
אתר החפירה בנפח – מבט אוירי. צילום אסף פרץ רשות העתיקות

נפח היה שמו של כפר סורי אשר ישב במקום זה עד תקופת מלחמת ששת הימים. שמו של המחנה הצבאי שפועל בסמוך קיבל אף הוא את השם הזה. עוד מספרים החוקרים כי בדרך כלל משתמרים השמות העתיקים כתוצאה מרצף התיישבותי, אשר גורם לשימור של השמות העתיקים מדור לדור, אולם במקרה שלנו רצף כזה לא התקיים בנפח ומאז התקופה הביזנטית (כ-1500 שנה אחורה) ועד לתקופה המודרנית לא ידועה התיישבות במקום למעט, התקופה הממלוכית (המאה 13-15 לספירה הנוצרית). מסיבה זו השתמרות השם מאוד מסקרנת ומעוררת השתאות. 

מציאת אבן הגבול אשר עליה שם יישוב שהשתמר עד ימינו הוא אירוע נדיר. האבן מחזקת את האפשרות ששמות קדומים של יישובים נשתמרו לאורך דורות רבים גם שלא התקיים רצף יישובי. 

אתר החפירה בנפח - . צילום אסף פרץ רשות העתיקות
אתר החפירה בנפח – . צילום אסף פרץ רשות העתיקות

בשיחה עם מנהלות החפירה – ירדנה אלכסנדר ודינה אבשלום גורני מרשות העתיקות נמסר כי החפירה המרתקת בנפח חשפה מבנה ציבורי מהתקופה הממלוכית אשר שימש על פי הממצאים כתחנת דרכים. מדובר במבנה הציבורי שלטוני הראשון מתקופה זו אשר נחפר בגולן. 

התחנה נבנתה על הדרך הראשית שקישרה בין הגליל לדמשק, נראה כי שמשה כמקום חניה ומנוחה לסוחרים ולנציגי השלטון שעברו בדרך זו. כאן הם אכלו, חידשו את ציודם ואף טיפלו בסוסים. 

בחצר אותו מבנה שנמצא במקום, נמצאו שרידים של מתקן כבשן וסיגים של ברזל אשר מלמדים שככל הנראה נפח ברזל פעל במקום וחידש את פרסות הסוסים והחמורים שחנו במקום. 

אייל בן דוד – מנהל יחידה לניהול פרויקטים בחברת מקורות מספר: כחברה המקדישה משאבים רבים בהקמתם של תשתיות מים חדשות ברחבי ישראל, לחיזוק יציבותו של משק המים גם לעתיד – אנו שמחים על ההזדמנות שנפחה בחלקנו לתרום לשימור מורשת עבר. החברה גאה להיות חלק מהתגלית החשובה שנחשפה במקום.

קישור לאתר החפירה באתר עמוד ענן – לינק

מה דעתך על הפרסום שלנו? כתוב לנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.