המשטח המרתק שנשקף לנו מהתמונה,
משתייך לשרידי ארמון שנחשפו על גבעת חול במרכז קיסריה, אז בתקופה עתיקה – אזור שהיה מחוץ לתחומי העיר העתיקה אשר היתה מוקפת בחומות.
הפסיפס נחשף בחלקו עוד בשנת 1955, אך אז כוסה ורק בשנת 2004-2005 נחשף ושוקם מחדש.
מתוך עמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה
על פי המחקר שבוצע, הפסיפס מקורו בתקופה הביזנטית, כאשר היה במרכז מבנה גדול אשר נבנה במקום.
החוקרים סבורים כי המבנה השתייך למשפחה מכובדת בקיסריה והשתרע על שטח של לא פחות משלושה דונם. במבנה היו חדרים, אַכְסַדְרָאות וחצרות אשר כולם היו מרוצפים בפסיפס סביב החצר המרכזית.
ברצפה זו, עיטורים מרהיבים המתארים בעלי חיים ועצים מניבים פרי ובשטח המרכזי – 120 מדליונים המכילים רצף של סוגי ציפורים בסדר קבוע.
בעת שחפרו את הכיסוי מעל החדרים והאַכְסַדְרָאות, זיהו חלקים של רצפות פסיפס נוספות אשר מעידים על קיומה של קומה נוספת שקרסה. על פי בדיקת הממצאים עולה הסבירות כי במהלך הכיבוש הערבי שהתחולל בשנת 640 לספירה הנוצרית, הוצת המבנה וקורות העץ שתמכו בתקרה של קומת הקרקע, קרסו. בשל כך נפלו פסיפסי הקומה העליונה.
במרכז חצר הפסיפס, ישנו בור מים אשר שימש את דיירי המבנה, כאשר המים אלו הגיעו מניקוזי הגגות והחצרות. אגב, בסמוך למבנה, בצפון מערב המשטח, התגלו שרידי בריכת אגירה נוספת אשר היתה מקבלת את מימיה מבאר. מאחר והמבנה היה גבוה מאמת המים לקיסריה, היה צורך במקור מים משלו.
הפסיפס כאמור עבר שימור וטיפול בשנת 2005 ומאז זוכה לביקורים רבים למטיילים בקיסריה.
הכניסה – חופשית לכולם.
