בריכת השילוח העתיקה שבתחומי הגן הלאומי עיר דוד שבירושלים תיחשף ותיפתח במלואה מחדש לציבור הרחב!
בשל החשיבות הרבה של הבריכה לאורך ה-150 השנים האחרונות, היותה הבריכה מוקד משיכה לחוקרים וארכאולוגים מכל רחבי העולם. כל אלה, הגיעו בכוונה לחשוף את הבריכה במלואה ולחפור אותה. כעת הבריכה צפויה להיחשף לראשונה בצורתה המלאה ולהיפתח לקהל הרחב.
כתב: אפי אליאן | צילומים: עיר דוד, קובי הראתי , שלום קוולר , זאב רדובן | וידאו הדמייה: רן צחור – וידאו ואנימציה סטודיו אמברלה
וידאו הדמייה
רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים ועמותת אלע”ד – אל עיר דוד מתכבדות לבשר על פתיחתו של מיזם חפירות בבריכת השילוח הקדומה שבתחומי העיר העתיקה שבירושלים.
בריכת השילוח אשר נמצאת בחלקה הדרומי של עיר דוד, בתחומי שטחו של הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, הינה אתר ארכיאולוגי והיסטורי יחדיו, בעל חשיבות לאומית ואף בינלאומית.
מקורה של הבריכה הינו במערכת המים העיקרית של העיר ירושלים במאה השמינית לפני הספירה הנוצרית. על הבריכה מתואר בספר מלכים ב’ – תקופת המלך חזקיהו:
“וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים–לְמַלְכֵי יְהוּדָה”
בריכת השילוח אגרה את מי מעיין הגיחון אשר הגיעו אליה באמצעות תעלות דרך נקבת השילוח. הבריכה היווה את אחד האזורים החשובים ביותר של ירושלים הקדומה, עוד מתקופת ימי בית ראשון.
בשל החשיבות הרבה של הבריכה, זו שופצה והורחבה בתקופת ימי בית שני. ניתן לומר בסבירות גבוהה כי בתקופה זו שימשה את עולי הרגל הרבים אשר הגיעו לירושלים מרחבי הארץ והעולם, לשם טהרה בטרם עלו לבית המקדש.
במשך שנים רבות נקשרו מסורות רבות בהקשר לבריכת השילוח. לפי המקורות, עוד בשלהי המאה ה-19 היתה למוקד משיכה למשלחות חפירה אשר הגיעו מרחבי העולם כולו. ידוע כי בשנות התשעים של המאה ה-19, הגיעו למקום חברי קבוצת ארכיאולוגים בריטית אמריקאית, בראשותו של פרדריק ג’ונס בליס וארצ’יבלד קמבל דיקי. קבוצת ארכיאולוגים זו, הביאה לחשיפתן של כמה וכמה מדרגות של בריכת השילוח. בפעם הבאה שתבוצע חפירה במקום, זה כבר בשנות השישים של המאה הקודמת, זו בוצעה על ידי הארכיאולוגית הבריטית קת’לין קניון.
נציין כי כמה עשרות מטרים ממיקומה של הבריכה, התגלתה לפני כ-140 שנה, כתובת השילוח המפורסמת. כתובת זו, מתארת את תהליך חציבתה של נקבת השילוח אשר דרכה הועברו מי מעיין הגיחון אל בריכת השילוח.
בעבודות שבוצעו בתחומי הבריכה בשנת 2004, נחשפו עוד מספר מדרגות של הבריכה. בעקבות גילוי זה, פתחה רשות העתיקות בחפירה מסודרת בתחומי הבריכה. מי שניהל את החפירה במקום היה פרופסור רוני רייך ואלי שוקרון. במסגרת חפירתם במקום, התגלתה מחדש הפאה הצפונית של בריכת השילוח ואף חלק קטן של הפאה המזרחית שלה. פאות אלו בנויות כמדרגו, אשר עליהן יכלו האנשים לשבת ולטבול במים.
בשלב זה, קיימות הערכות כי לבריכה מספר שלבים. בשיא תפארתה בעת ההיא, גודלה של הבריכה היה סביב כחמישה דונם. הבריכה היתה מצופה בבניית אבן מרשימה.
במסגרת החפירה החדשה אשר מתקיימת בימים אלה, תתאפשר בפעם הראשונה חשיפתה המלאה של בריכת השילוח על ידי רשות העתיקות בחפירה ארכאולוגית מסודרת. נציין כי בשלב הראשון, יוכלו המבקרים לצפות בחפירות הארכיאולוגיות המתקיימות באתר ובמהלך החודשים הקרובים, לקראת אמצע 2023 תיפתח בריכת השילוח לתנועת מבקרים מהארץ ומהעולם כחלק ממסלול ההליכה שיחל בדרום עיר דוד ויסתיים למרגלות הכותל המערבי.
ראש עיריית העיר ירושלים אומר בתגובה לממצאים: בריכת השילוח בירושלים הינה אתר בעל חשיבות היסטורית, לאומית ובינלאומית אחרי שנים רבות של ציפייה, נזכה לחשוף את האתר החשוב הזה ולהנגיש אותו למליוני המבקרים שמגיעים לירושלים.
