שרידי מחנה צבאי של ‘לגיון הברזל’ הרומי נחשפו ליד תל מגידו

שטח החפירה במגידו. צילום אמיל אלגם רשות העתיקות

שרידי מחנה צבאי עתיק בני 1,800 שנה התגלו בצפון הארץ. על פי הממצאים, המחנה שימש את לוחמי ‘לגיון הברזל’ שהשתייך לאימפריה הרומית. 

כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג’ם

את החפירה באתר מבצעת רשות העתיקות במימון של נתיבי ישראל. בחפירה התגלו שרידים של מחנה הלגיון השישי. על פי החוקרים – מדובר בהזדמנות יחידה במינה לחשוף חלק ששימש למחנה של לגיון רומי כשהוא מכלול שלם. 

 שטח החפירה במגידו. צילום אמיל אלגם רשות העתיקות.
שטח החפירה במגידו. צילום אמיל אלג’ם רשות העתיקות.

שרידים עתיקים של מחנה עתיק של הלגיון הרומי – המכונה גם “לגיון הברזל” (פראטה), נחשפו בחפירה המנוהלת על ידי רשות העתיקות במהלך החודשים האחרונים למרגלות תל מגידו. בסמוך לאתר ‘לגיו’, אשר הינו אתר עתיק של כפר עותנאי קדום.  החפירה באתר הינה במסגרת פרוייקט להסדרת כביש 66 ומנוהלת על ידי ד”ר יותם טפר וברק צין. בחפירה זו התגלו שרידים ארכיטקטוניים מרשימים של “ויה פרטוריה” – הרחוב הראשי של המחנה. לצד שרידים אלה, משטחי אבן מרוצפים ולידם פודיום מונומנטלי הבנוי בצורת האות היוונית ‘סיגמא’. שרידים אלה היו חלק ממבנה ציבורי גדול. על פי הנתונים שבידי החוקרים נמסר כי המחנה הצבאי של הלגיון השישי, הינו המחנה הצבאי היחידי בארץ, אשר נבנה בקנה מידה והיקף כזה, לפחות – הידוע עד כה בארץ ישראל. 

שטח החפירה במגידו. צילום אמיל אלגם רשות העתיקות
שטח החפירה במגידו. צילום אמיל אלג’ם רשות העתיקות

על פי המקורות ההיסטוריים, ידוע כי מחנה הלגיון הרומי בלגיו, שימש כבסיס קבע של מעל ל-5,000 חיילים ולמשך תקופה של כ-180 שנה. (בין השנים 117-120 לספירה הנוצרית ועד לשנת 300 פחות או יותר). על פי דברים שאומר ד”ר יותם טפר – מנהל החפירה במקום מטעם רשות העתיקות, אורכו של המחנה היה כ-550 מטר ורוחבו כ-350 מטר. במרכזו של המחנה הצבאי הצטלבו להם שני רחובות ראשיים, ובמיקום זה גם נבנתה חצר מפקדת המחנה. מיקום זה במחנה משמש לנקודת ייחוס מרכזית, אשר ממנה נמדדו מרחקי הדרך (מסומנות באמצעות אבני מיל) לאורך הכבישים הרומים, אשר נסללו מהמחנה הצבאי ועד לערים המרכזיות בכל צפונה של הארץ. על פי בדיקת השרידים נמצא כי השתמרות השרידים באתר הינם בגובה מינימלי, מאחר ואבנים רבות נלקחו מכאן במהלך השנים לצורך הקמת מבנים ביישובים אשר הוקמו בסביבה בתקופות הבאות – כמו התקופה הביזנטית למשל. 

בשיחה עם ד”ר טפר, מדגיש כי גילוי מרכז המחנה כעת אינו מקרי כלל, לחפירה זו של רשות העתיקות קדמו סקרים אשר נערכו כחלק ממחקר גיאוגרפי היסטורי אשר נערך בידי ד”ר טפר עצמו, במסגרת אקדמית ושש ענות חפירה אשר נערכו באתר במהלך העשור האחרון יחד עם ד”ר מת’יו ג. אדמס כחלק מפרויקט המחקר של עמק יזרעאל – JVRP, שהינו מטעם מכון אולברייט לארכיאולוגיה שבירושלים.  

במהלך עונות חפירה אלה, נחשפה לראשונה חצר המפקדה (הפרינקיפיה) של המחנה בצידו העליון, – דרום מערב לכביש 66 וכעת מטעם רשות העתיקות אנו מגלים א שרידיו של המחנה המתפרסים על השטחים מצפון מזרח ולאורך כביש 66. 

סקירות מקדימות אשר בוצעו בשטח המחנה מטעם של JVRP, אשר פעלו באתר באמצעות מכ”ם חודר קרקע, מלמדות כי מתחת לפני השטח, תחת שטחי החיטה של קיבוץ מגידו, מתפרס מכלול מחנה לגיון רומי אשר נשמר על כל מרכיביו.

החשיבות המחקרית והייחודיות של הממצא הזה, היא מאוד גדולה בשל נדירות הממצא הארכיאולוגי באתר, כך אומר ד”ר טפר. אמנם, מוכרים לנו מחנות צבא בארץ ישראל, אך מדובר במחנות מצור זמניים או אפילו מחנות קטנים יותר אשר שימשו יחידות עזר. עד כה לא נחשף אף מחנה לגיון במערך שלם כפי שהתגלה כעת בחפירות הארכיאולוגיות בלגיו אשר ליד צומת מגידו. 

נציין כי על פי מקורות היסטוריים וחלקי מידע נוספים, קיימות עדויות על מחנה קבע של לגיון רומי, אשר השתייך ללגיון העשירי – פרטנזיס בעיר ירושלים, אך בשטח טרם התגלו שרידים המעידים עליו. 

בחפירה התגלו באתר גם מטבעות, חלקי כלי נשק רבים, שברים של כלי חרס ואף כלי זכוכית. אך הממצא הבולט ביותר מבין כל אלה, הם חלקי רעפים אשר התגלו בכמויות עצומות. על חלק מהרעפים הוטבעו לעיתים גם טביעות של הלגיון השישי, אשר שימשו למגוון גדול של צרכים. קירוי גגות, ציפוי רצפות ואף לקירות. הטכנולוגיה, הידע , שיטות הבניה ואף כלי הנשק, אשר הלגיון הביא עימו ארצה, הינם ייחודיים לצבא הרומי. צבא זה הביא עימו מארץ המוצא מגוון גדול של פריטים אשר מהווים טביעת אצבע צבאית – רומית אימפריאלית.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות אומר כי קרבו של מחנה הלגיון לגן הלאומי תל מגידו הידוע גם כאתר מורשת עולם, ולבית תפילה נוצרי מהקדומים אשר מוכרים בעולם שהתגלה בידי רשות העתיקות בכלא מגידו, מאפשרים להעצים את חווית התיירות באזור מרכזי וחשוב זה, בשער הגליל. בעקבות החפירות ולאחר שנחשפה עוצמת האתר ומצב השתמרותו, רשות העתיקות ומשרד המורשת, יחד עם יתר היזמים נתיבי ישראל ורשות הטבע והגנים, יבחנו את אורח שימור האתר ועתיד הכביש המתוכנן. 

דימה פריצקר – מהנדס, מנהל אגף ביצוע פרויקטים צפון בחטיבת הנדסה ופיתוח בחברת נתיבי ישראל מוסר, מדובר בפרויקט חשוב מאוד אשר מטרתו להוביל להפחתת עומסי התנועה לאורך הציר ולשפר את בטיחות הנסיעה למשתמשי הדרך. מדובר בפרויקט משמעותי, מצומת התשבי ועד לצומת מגידו ולאורכו של 15 קילומטר וכולל הקמת מחלף על מפגש הכבישים 65 ו 66. משרד התחבורה משקיע כ מיליארד וחצי שקלים באמצעות נתיבי ישראל. העבודות שלנו מתקיימות במקביל לעבודות שמבצעת רשות העתיקות ובהחלט אין ספק שבזכות הפרוייקט התגלו הממצאים הללו. אנו נמשיך כמובן לקדם עוד ועוד פרויקטים לתשתיות ברחבי הארץ, גם בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות במידת הצורך ושמחים להיות חלק מהגילויים החשובים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.