ביקור במוזיאון המושבה מזכרת בתיה | במסגרת מיזם ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת

11 מייסדי מזכרת בתיה הראשונים

בסמוך לכפר ביל"ו ורחובות ישנה מושבה כמעט נסתרת. מושבה בעלת אופי כפרי וארכיטקטורה לא רגילה לאזור הגאוגרפי בה הינה שוכנת. המושבה מכילה אלמנטים ציוריים ומהווה כאחד מהמקומות היפים ביותר בהם מבצעים צלמים ואמנים רבים את אומנותם.

ברוכים הבאים למוזיאון מזכרת בתיה

מוזיאון מזכרת בתיה על שמו של ערן שמיר
מוזיאון מזכרת בתיה על שמו של ערן שמיר – צילום: אפי אליאן

קצת היסטוריה

מזכרת בתיה הוקמה באופן רשמי ב-7 לחודש נובמבר 1883. המושבה הוקמה ביוזמתו של הרב שמואל מוהליבר בשיתוף עם הברון אדמונד דה רוטשילד. על פי הרעיון המקורי, הוצע להביא לישראל קבוצה של איכרים יהודיים רוסיים לשם הקמת מושבה חקלאית משגשגת. 

יחיאל ברי"ל שהיה עיתונאי מהחלוצים בעיתונות המקומית דאז, איתר מספר איכרים אשר התאימו ואף שאפו להקמת המושבה. לבסוף נבחרו 11 איכרים אשר הועלו לארץ ישראל לאחר שאלו נפרדו ממשפחותיהם הגדולות. כל האיכרים החלוצים היו בני הכפר היהודי פבלובקה שברוסיה הלבנה , כיום בֵּלָארוּס – השוכנת על גבול רוסיה. 

11 החלוצים החדשים שהגיעו ארצה, השתכנו במקווה ישראל (בית הספר החקלאי הראשון של ארץ ישראל) ועבדו שם מן המניין עד אשר הצליחו לרכוש אדמות חקלאיות באמצעות הלוואתו של הברון רוטשילד. האדמות שנקנו היו דרומית למושבה (דאז) רחובות ובסמוך לכפר הערבי – עקיר. 

האיכרים הגיעו לאחר רכישת הקרקעות לשטח בו כיום שוכנת המושבה מצאו קרקעות אשר מניבות תבואה ברמה טובה והחליטו להתיישב במקום. בעקבות החוק העות'מני שהיה קיים בשנים אלו, לא יכלו לבנות בתי מגורים חדשים. (החוק אסר על בניית בתי מגורים ללא אישור רשמי של הממשל) לפיכך, בנו האיכרים 4 רפתות שהיו המבנים הראשונים של המושבה הצעירה, ה"בתים" הללו כונו בידי המקומיים כזרמות שפירושו ברוסית "מגורי חיילים" , הבתים כונו כך משום הצפיפות הרבה שחלה בהם. הרפתות או בתי המגורים למעשה נבנו מאבני כורכר, כפי שהיה מקובל ונהוג באותה תקופה – תוך שימוש בקורות ומסגרות עץ אשר הביאו לחוזק משמעותי במבנה הבתים. בחלקו העליון של כל בית כזרמה, הונחו כלונסאות עץ ושם היו המגורים למעשה מעל הבקר שלן בקומת הקרקע. 

בשנת 1885 , 3 שנים לאחר הגעת ראשוני האיכרים למושבה, הגיעו יתר בני המשפחה שמנו יותר ממאה נפשות, כל אלו הגיעו למושבה והשתכנו בה. במקביל לעלייתם לארץ של המשפחות , הוסר החוק המונע בניית בתי מגורים חדשים והמושבה החלה אט אט לקבל צורה אורבנית של בתים וצריפים ומאז היסטוריה. 

עקרון או … מזכרת בתיה?

רבים לא יודעים, אך שמה של מזכרת בתיה – לא הוכרז עם הקמת המושבה בשנת 1883 אלא לאחר מכן. מזכרת בתיה הוקמה תחת השם עקרון , בתאריך 1/9/1886 הלכה לעולמה אמו של הברון רוטשילד ושמה היה בטי סלומון דה רוטשילד. במהלך ביקורו של הברון במושבה הצעירה שנה לאחר מכן, החליט לשנות את שמה של עקרון למזכרת בתיה, זאת על שם אמו זכרה לברכה. 

אגב , אם מתעסקים בשמות יישובים , גם זכרון יעקב קרויה על שם אביו של הברון – יעקב (ג'יימס) מאיר דה רוטשילד שגם אותה הקים מבחינה כלכלית הברון. המטיילים במושבות הללו יבחינו בדמיון ויזואלי רב בין השתיים. 

ועכשיו קצת על המוזיאון

מוזיאון מזכרת בתיה על שם ערן שמיר שוכן כיום במבנה בו היה ועד המושבה ולאחר מכן אף בית המועצה המקומית. המוזיאון שוכן ברחוב ראשי בעיר ושוכן בין בתי עסק שונים ואתרי מורשת המושבה הפרוסים ברחבי הרחוב. המוזיאון שוכן מעבר למבנה הנוכחי , גם בבית "הרוקח" הניצב בסמוך ומבנה נוסף "בית הפקידות" המשמש לתצוגת פריטים מהתקופה הראשונה של המושבה. 

במהלך השנים האחרונות ביצעו ראשי המושבה בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים בישראל מבצע שימור לרחוב העיקרי של המושבה, למרבה המזל – מרבית הבתים שנבנו בשדרה הראשית בוצעו בצורה איכותית וחזקה, כך שעבודת השימור היתה מינורית ביחס למקומות אחרים. במרבית הרחוב רצף שלם של בתים ששומרו ורובם מסתיימים מול בית הכנסת הגדול שנבנה על ידי רוטשילד כמתנת פרידה מהמושבה. 

בתוך המוזיאון, שתי קומות של שלל פריטים ותצוגות מדהימות מהתקופות השונות של מזכרת בתיה. 

בקומה הראשונה שחזור של בית הכנסת הראשון במושבה, בית הכנסת המקומי נהרס וזה נבנה במקומו לאחר מכן ושוחזר לפי מראהו האותנטי. מעבר לכך תצוגת שולחן לימוד , כלי בית רבים ורהיטים, עמדות תצוגה של צעצועים ישנים וספרים מהתקופה ההיא. 

בקומה השניה של המבנה, שולחן סנדלר , עמדת תופרת ונגרייה, התצוגות במקום מתחלפות מפעם לפעם, מעבר לכך בהמשך הקומה השניה, מדפים המכילים פריטים רבים מתחילת דרכה של המושבה ועד לתקופה האחרונה. במקום תזכו לראות אף תנור אפיה מבוסס בישול על פתיליה, מרססים כנגד מזיקים, מגהץ גחלים ואף מיכלי החלב הנוסטלגיים. בסוף התצוגה – שחזור חדר מגורים שלם שנראה כאילו שלפו אותו מהתקופה בראשית המושבה. 

בחצר המוזיאון , שובך יונים שאמנם לא היה חלק מסיפור מורשת או גבורה מחתרתית כלשהי , אך בהחלט היה בשימושם של אנשי המושבה בשנותיה הראשונות. בצד השני של החצר , מגדל פעמון הכפר ששימש במשך עשרות שנים את אנשי המושבה בתקופות ואירועים שונים. 

מוזיאון מזכרת בתיה, מכניס את התוכן שנגלה מהרחוב הראשי ששומר בצורה מרהיבה לזכרון המבקרים במקום, אמנם מדובר ברחוב יחסית קטן אך מכיל כמות אדירה של פריטים וממצאים שתענוג לצפות בהם בעת הביקור במקום. 

בכניסה למוזיאון , ישנו תא טלפון בריטי מקורי שהובא למקום מהתקופה של המנדט הבריטי וזה עונד בגאווה את סמל הוד מלכותו מלך אנגליה. 

 

טוב שכנעת ! איך מגיעים?

לבאים מכביש 40 צפון או דרום , כניסה בצומת ביל"ו לכיוון כביש 411 , חולפים על פני הכניסה למרכז הקניות וממשיכים מזרחה, חולפים על הכניסה לקרית עקרון, הכניסה הראשונה של היישוב ומגיעים לכניסה המובילה לרחוב הראשי של מזכרת בתיה. 

במקום סביר להניח שתתקלו בבעיות חניה (אלא אם מדובר בסופי שבוע) , לכן מומלץ לשוטט בין הרחובות שנמצאים מאחורי הרחוב הראשי , שם תמצאו לבטח חניה חופשית בשפע. 

 המקום פתוח ב:

  • ימים ראשון עד חמישי בין השעות 08:00 – 13:30
  • ימי שישי בין השעות 08:00 – 12:00
  • ימי שבת (בתיאום מראש) 09:30 – 13:30 

 ועכשיו , גלריית התמונות מהמוזיאון – צילום: אפי אליאן

 

9 מבקרים הגיבו עד כה ב - “ביקור במוזיאון המושבה מזכרת בתיה | במסגרת מיזם ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת

  1. יש את הבאר המשוחזרת מאחורי המוזיאון – מוצג מרשים בפני עצמו

    שווה סיקור

  2. מזכרת בתיה מצטיירת כעיר דחוקה אך בפועל נראה שיש בה הרבה חיים

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.