אם נסעתם על כביש ארבע, בין אשדוד לאשקלון, הבחנתם במבנה זה ועוד כמה נוספים בודדים בצד מערב. המבנה, או מה שנותר ממנו למעשה אשר נמצא על הגבעה, עתיק ובעל היסטוריה די עתיקה אשר מהווה עדות לכפר שהיה במקום עד שנעזב
מתוך עמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה
נכון, יש מחלוקת לגבי עניין העזיבה ומה גרם לה ומה התרחש קודם, אך לא נעסוק בזה. אלא דווקא בסיפורו של מבנה זה.
מדובר במסגד, שהיה בית התפילה המרכזי של כפר איסדוד (שיבוש לשם אשדוד). בצמוד למסגד זה, פעלו עוד שני בתי תפילה נוספים אך קטנים יותר. מסגד זה קיבל את השם “למען סלמאן הפרסי” זאת מאחר ותושבי הכפר האמינו כי אחוזת הקבר שהיתה צמודה למבנה, שייכת לסלמאן הפרסי, מי שהיה אחד מבני לווייתו של הנביא מוחמד – זאת על פי המסורת המוסלמית.
על פי המקורות, מייחסים למבנה המסגד כי נבנה עוד בתקופת השלטון של הסולטן הממלוכי ביברס – שנים 1260- 1277 ופעל עד לעזיבת הכפר במלחמת העצמאות.
אגב, האחרונים ששכנו במבני הכפר איסדוד, לא היו תושבי הכפר , אלא היו החיילים המצרים אשר פלשו למדינת ישראל במסגרת מלחמת העצמאות, זאת במטרה להתקדם צפונה ולתפוס בתל אביב, פעולה שכמובן נכשלה כאשר נכשלו בקרב בעת שהגיעו ל”גשר עד הלום” הסמוך. מאחר והכפר נעזב עם פרוץ המלחמה, השתמשו המצרים בבתים הנטושים כמקום מנוחה והתארגנות לפני המשך הלחימה צפונה.
המבנה הינו אחד מחמשת מבנים עיקריים שנותרו מאותו כפר עד ימים אלה, במרחק מה, ניצבים שני מבני בתי הספר שהוקמו בתקופת המנדט – 1922 עבור בני הכפר ו-1942 עבור בנות הכפר. מבנה נוסף הינו מבנה חאן שהיה במרכז הכפר, ומבנה נוסף שהיום נסתר מן העין, קבר השיח אבו-אל-קאבל שנותר כמעט בשלמותו, חרף הוונדליזם שפגעו בו שודדי עתיקות בשנים האחרונות.
מבנה המסגד נראה מהצד אמנם שלם, אך תקרתו אינה קיימת, מאחר וקרסה לאחר שפוצצה בשנת 1950 בהוראת אלוף פיקוד דרום משה דיין, לאחר המלחמה.
כיום, שנת 2023 אין עבודות שימור כלשהן למבנים המדוברים והגישה מעט קשה אליהם, אך נראה שמבקרים שם מטיילים מדי סופי שבוע ובנוסף מגדלי בקר מקומיים.
לעוד פרסומים, הצטרפו למעקב אחר עמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה כאן
