מחצבת ענק – אחת מהגדולות שידועות במחקר הארכיאולוגי עד כה, נחשפה לאחרונה ב ‘הר חוצבים’ שבירושלים | המחצבה מתוארכת לתקופת ימי הבית השני | במחצבה התגלו כלי אבן, אשר על פי ההלכה היהודית, לא קיבלו טומאה | כלי אבן אלה מאפיינים את האוכלוסייה היהודית אשר חייה באותה תקופה בעיר | הכלים העתיקים מוצגים בימים אלה בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א”י בירושלים, למשך תקופת חופשת הקיץ
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג’ם , אפי אליאן | וידאו: אמיל אלג’ם
כתבת וידאו (לחצו על התמונה להפעלה)
מחצבה ענקית, כפי הנראה גם מהגדולות שידועות עד כה בירושלים, הולכת ומתגלה במהלך השבועות האחרונים כחלק מחפירה המנוהלת בידי הארכיאולוגים והחוקרים של רשות העתיקות. המחצבה, מתוארכת לסוף ימי הביתה שני, נחשפת באזור התעשיה ‘הר חוצבים’ שבירושלים. החפירות במקום מבוצעות במימון של חברת ויתניה, ומתפרסת על שטח של לא פחות מ 3,500 מטר רבוע. שטח זה מהווה חלק משדה מחצבות עצום בגודלו, אשר נמצאו בו כלי אבן אשר על פי ההלכה היהודית, לא קיבלו טומאה. כלים היו היו בשימוש של האוכלוסייה היהודית בעיר העתיקה.
במהלך עבודת החפירה באתר, נחשפו בידי הארכיאולוגים עשרות אבני בניה בגדלים שונים, לצד תעלות חציבה וניתוק אשר מעידות על גודלם של גושי הסלע שנחצבו והוצאו מהמקום.
בשיחה עם מיכאל טשרנין ולרה שילוב – מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות נמסר: מרבית אבני החפירה שנחצבו באתר, היו לוחות סלע עצומים בגודלם. לוחות אלו הגיעו לאורך של 2.5 מטר, רוחב של 1.2 מטר ועובי של 40 ס”מ. משקל ממוצע של כל גוש חצוב כזה עמד על כ 2.5 טון!
מדובר בגודל מרשים של אבנים אשר נחצבו באתר והדבר מעיד כי הן נועדו לשמש כאבני בניה באחד ממפעלי הבניה הממלכתיים הרבים אשר התבצעו בירושלים של סוף ימי הבית השני, החל מימיו של ‘המלך הורדוס הגדול’ אשר מלך בין השנים 4-37 לפני הספירה הנוצרית.
על פי המקורות ההיסטוריים ידוע כי מפעלי הבניה של הורדוס בעיר ירושלים, כללו בראש ובראשונה את הרחבת שטח הר-הבית ובית המקדש. בנוסף, בימי שלטונו הוקמו ברחבי העיר ירושלים, שורה של מבני ציבור מפוארים ומרשימים מסוגם, ארמונות וגם ביצורים אימתניים. כל אלו דרשו כמות אדירה של אבני בניה איכותיות.
לאורך ההיסטוריה של העיר ירושלים ידעו כי מפעלי בניה מונומנטליים נמשכו בעיר גם בימיהם של יורשי הורדוס, לדוגמה- הקמתה של ‘החומה השלישית’ אשר נבנתה על ידי נכדו של הורדוס – ‘המלך אגריפס הראשון’, אשר מלך בין השנים 44-37 לספירה הנוצרית.
עוד מוסיפים שילוב וטשרנין כי ניתן לשער, במידה של זהירות, שלפחות חלק מאבני הבנייה שנחצבו במחצבה זו שבהר חוצבים, נועדו לשמש כלוחות ריצוף בשביל רחובות ירושלים של אותה התקופה. בחפירה אחרת של רשות העתיקות, אשר מתנהלת במהלך השנים האחרונות במתחם ‘עיר דוד’, הארכיאולוגים חשפו רחוב מרוצף, אשר מוכר גם בשם “הרחוב המדורג” – דרך הולכי הרגל. רחוב זה מתוארך על פי הממצאים גם הוא לסוף ימי הבית השני – תקופת הנציבים. על פי בדיקה מסתבר כי אבני הריצוף של רחוב זה זהות בגודלן, עוביין ואף בהרכבם הגיאולוגי, ללוחות האבן אשר נחצבו במחצבה שנחשפת כעת בהר חוצבים.
במהלך החפירות באתר המחצבה העצום, הופתעו הארכיאולוגים לגלות באחת מפינות המחצבה – כלי אבן תמים ואף שלם. הכלי, אש נחבא בפינה במשך כאלפיים שנה, התגלה ממש במקרה על ידי הארכיאולוג ‘אלכס פצ’ורו’. לאחר שנבדק הכלי הייחודי, הוברר כי מדובר בכלי טהרה מאבן, אשר היה בשימוש של היישוב היהודי בימי הבית השני, כך מספרת לרה שילב ומוסיפה: ייתכן שהוא אף עוצב במקום עצמו – שטח המחצבה, או אפילו הובא במיוחד לאתר על מנת לשמש את החוצבים.
החפירה הנוכחית חושפת טפח נוסף בתולדותיה של העיר ירושלים, בעת תקופת הזוהר שלה, זמן קצר לפני חורבנה בידי הרומאים, בשנת 70 לספירה הנוצרית.
בשיחה עם ד”ר עמית ראם, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות נמסר: ‘אנו פועלים ללא לאות, יחד עם היזם, על מנת להציג את המחצבה ואף לשלב אותה במתחם המסחרי המתוכנן לקום כאן. כך, הציבור כולו יוכל להתרשם מהמפעל האדיר שהתגלה לנו, של חציבת האבנים לירושלים של ימי הבית השני.
אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות מסר בהמשך לגילוי המחצבה: חשיפת המחצבה העצומה, סמלית ומרגשת מאוד. כלי האבן המיוחדים שהתגלו כאן, יוצגו למשפחות בקריה הלאומית לארכיאולוגיה ע”ש ג’יי וג’יני שוטנשטיין בירושלים. הקריה פתוחה הקיץ לראשונה לקהל הרחב ואני מזמין את כולם לסיורים שלנו ולפגוש פיסת עבר אשר ממש עכשיו יצאה מהשטח.
פרטים על הביקורים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים ע”ש ג’יי וג’יני שוטנשטיין ניתן למצוא באתר רשות העתיקות
