עשרות פריטים צבאיים ושרידי אמצעי לחימה נחשפו באופן מפתיע במהלך חפירות ארכיאולוגיות בראש העין. קיומם של הפריטים במקום הוביל לחשיפת עמדות ירי ואף שדה קרב מתקופת מלחמת העולם הראשונה.
כתב: אפי אליאן | צילומים: גריפין צ.א, קלרה עמית, גילי שטרן, אסף פרץ
עשרות ממצאים היסטוריים וחלקי אמצעי לחימה כבני מאה שנה נחשפו באופן מקרי במהלך חפירות ארכאולוגיות המתקיימות במסגרת סלילת כביש גישה בין ראש העין לפארק התעשייה אפק.
את החפירות במקום בעת חשיפת הממצאים , ביצעו חניכי המכינה הקדם צבאית ” מלח-הארץ” יחד עם נציגי רשות העתיקות ונציגי רשות הטבע הגנים. החפירות במקום הינם במימון של עיריית ראש העין.
במהלך החפירות המדוברות, נמצאו עדויות לקרבות עזים שהתרחשו בשטח חפירה , בין הצבא הבריטי לבין הצבא העותמאני.
העדויות: עשרות תרמילי כדורים, רסיסי פגזים ואף פריטים צבאיים שכולם מתוארכים לתקופת מלחמת העולם הראשונה. את הממצאים הייחודים הציגו מול הנספחת הצבאית בשגרירות בריטניה בישראל – קולונל רוני ווסטרמן וערן תירוש – יו”ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל.
את הפריט ההיסטורי הראשון מצא חניך המכינה הקדם צבעית “מלח-הארץ” שהשתתף בפרויקט החפירה.
יוסי אלישע – מנהל החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מספר על הרגע בו ניגש אליו החניך יצחק קלנטרוב ובידו תרמיל רובה חלוד. בבחינה ראשונית מספר יוסי כי הופתע לראות את תרמיל הרובה, ועוד יותר הופתע כאשר התברר כי מדובר בכלל בתרמיל ממלחמת העולם הראשונה! כארכאולוגים מציין אלישע – אנו מצפים לחשוף באתרי עתיקות ממצאים קדומים יותר כבני מאות ואלפי שנים, ואילו כאן – נחשף אלינו סיפור יחסית “צעיר” כבן 100 שנה בלבד.
לאור הממצא הראשוני שנחשף, “נשאבו” כולם באתר להמשך החפירה והממצאים החלו להיחשף ברצף אחד אחר השני.
חניכי המכינה והפועלים במקום המשיכו באיסוף עוד ועוד תרמילי רובה. רסיסי פגזים ופרטים צבאיים שונים. כמו כן במקום נחשפו שתי עמדות צבאיות ששימשו את הצבא העות’מני, כאשר אחת מוקמה בתוך מגדל שדה קדום ואילו השניה בצמוד לטרסה חקלאית. לגבי ממצאים אלו מציין אלישע כי אלו מעידים לאחד מהקרבות המרכזיים שהתרחשו בארץ ישראל בין הכוחות הבריטיים לבין התורכיים במלחמת העולם הראשונה.
כבר בתחילת החפירה בעמדות הקרב, נמצא שבר של סמל שהיה שייך לכובע בריטי, בצמוד אליו עשרות כדורים ותרמילי רובים עות’מנים. בעת מציאת הפריטים התחוללה התרגשות עצומה במקום, על כך מספר אסף פרץ חוקר התקופה ברשות העתיקות. כאשר הוצג הפריט לארכאולוג שחר קריספין מרשות העתיקות – זה זיהה את שם היחידה אליה השתייך החייל בעל הכובע: “יחידת נורפולק הבריטית” (The Norfolk Regiment). אסף מציין כי הלחימה באתר היתה חלק מקרב מגידו שהתרחש ב-19 לחודש ספטמבר שנת 1918. שני גדודים ה-1/4 וה1/5 של יחידת נורפולק הבריטית תקפו את הרכס שבו נמצא כעת האתר שנחפר. הלחימה במקום היתה למען סיוע לגדוד אחר שתקף את הביצועים העותמאנים. עצם מציאות סמל הכובע הבריטי במקום אומר אסף, – ממחיש בצורה חיה את הסיפור ההיסטורי.
אלכסנדר גליק , מומחה לכלי נשק מטעם רשות העתיקות שיחזר את שדה הקרב כפי שהצטייר מהממצאים. הכוחות הבריטים הפגיזו את העמדות התורכיים מתותחים בקוטר 18 פאונד, אלו היו תותחים נפוצים בצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
בחפירה במקום נמצאו עשרות רסיסים של פגזי התותחים ואף כדורי שראפנל (כדורי הרסס שהיו בתוך הפגזים). ניכר מהאתרים הנחפרים כי הכוחות התורכיים נפגעו קשות מהאש שהוטחה עליהם. אך יחד עם זאת ניכר שהשיבו באש מסיבית באמצעות נשק קל לעבר הכוחות הבריטים. זאת ניתן ללמוד מתרמילי הכדורים של רובי מאוזר שנמצאו בעמדות התורכיות.
מעניין לציין את העובדה כי הרובים התרמילים שנמצאו במקום הינם תוצרת גרמניה וסופקו זמן קצר לפני הקרב. זו עדות לתלות התורכית באספקת נשק ותחמושת מבעלי בריתם הגרמניים.
איזור הגן הלאומי מגדל צדק (מג’דל יבא) , בו הוצגו הממצאים לראשונה לנספחת הצבאית בשגרירות בריטניה לישראל, נכלל אף הוא ברשימה הארוכה של אתרים ברחבי ארץ ישראל בהם התחוללו קרבות במהלך מלחמת העולם הראשונה (1917 – 1918) במלחמה זו לחמו זה נגד זה צבא יילדירים (כינוי לצבא ממעצמות הציר – האימפריה העותמאנית , הקיסרות הגרמנית והאימפריה האוסטרו הונגרית) וחיל המשלח המצרי. (כינויו של צבא מדינות ההסכמה ברשות בריטניה ומושבותיה, צרפת איטליה וכו’) צבא המוכר יותר תחת הכינוי “צבא אלנבי”.