בשנות השלושים של המאה הקודמת, עמדות שמירה היו חלק בלתי נפרד מהיישוב הישראלי.
מאורעות המרד הערבי הגדול ואף לפני כן, הביא למתקפות רבות על יישובים ודרכים ישראליות, מה שהעלה צורך להקים מתקנים, מבנים ועמדות להגנה, ותצפית בנקודות אסטרטגיות.
לפני מספר ימים עלה פוסט שעסק בעמדת השמירה על ברכת המים, הצמודה לבאר דונגי, אשר מהעמדה על ראשה היו מבצעים תצפיות הגנה, איתותים ותקשורת עם היישובים הסמוכים ואף הגנה כדרך חרכי הירי בקירותיה.
מתוך עמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה
אך עמדה זו לא מספיקה והיישוב די גדול יחסית, לכן הוקמו עמדות נוספות כמו זו שבתמונה.
האגודה אשר רכשה את האדמות במקום, “אגודה חקלאית כפר-צור” ביקשה לשכן באדמות תושבים חדשים ממעמד הביניים, אך הדבר לא צלח, בייחוד בשל המיקום הבעייתי אשר סבל ממתקפות חוזרות ונשנות מצד אנשי הכפרים הערבים הסמוכים.
המבנה שאנו רואים כאן, בעל עמדת שמירה אף הוא על גגו, עם חרכי הירי המוכרים – הוקם בשנותיה הראשונות של המושבה אבן יהודה. בניין בטון זה, היה לעמדה הראשית והמרכזית להגנת המושבה והייתה לאחת משלושת העמדות שפעלו באבן יהודה.
המבנה לא הוקם באופן אקראי במיקום זה, אלא לאחר שבסוף 1933 שנחפרה באר מים. המים שנשאבו מבאר זו, שימשו את הפרדסים והמטעים של באר-גנים (ישוב הצמוד מדרום לאבן יהודה).
האגודה ניסתה בכל דרך אפשרית להביא תושבים למקום, אך מכל זאת הגיעו רק שלושה משפחות אשר הצטרפו למנהל הפרדס שהתגורר בבית השומר ואלו עברו לצריפי עץ שהוקמו בסמוך.
המבנה היה בשימוש עד סוף שנות הארבעים של המאה הקודמת. הבאר עוד המשיכה את פעילותה במשך כמה שנים לאחר מכן ומאז המבנה נטוש שנים רבות.
המבנה מוכר ביישוב בשמות רבים, אך העיקריים הינם “הבית הנטוש” או “הבית של גרגמל” המבנה נמצא שנים רבות ברשימת השימור של המועצה המקומית, אך לא נראה שנעשה עימו דבר בשנים האחרונות. המבנה נאטם לפני מספר שנים בקומתו העליונה. אך עם זאת, פגעי הזמן לא פוסחים עליו
