באר דונגי – סיור באתרי מורשת באבן יהודה

לאחר הביקור בבריכת המים של אבן יהודה, אשר שימשה מעבר להיותה בריכה למאגר מים, גם לתצפית , עמדת שמירה ואף נקודת איתות ותקשורת עם היישובים בסביבה, המשכנו הלאה לנקודה הסמוכה הבאה, שם מצאנו את באר דונגי.

המבנה שבתמונה הינו בית הבאר השלישי של אבן יהודה, אך היה הראשון שפעל וסיפק מים לכלל בתי המשק.

מתוך עמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה

הבאר הראשונה שפעלה ביישוב היתה בבעלות פרטית של אחד מהמשקים ביישוב, ושימשה להשקיה של פרדסים מטעים וגידולים השייכים לאותו משק בלבד.
יתר המשקים היו רוכשים את המים מיישובים ובעלי בארות באזור.
הבאר השניה שנחפרה ביישוב לא הספיקה להניב מים בטרם קרסה לתוך עצמה בשל העדר דפנות לכן מיד לאחר מכן נחפרה הבאר השלישית, המופיעה בתמונה זו.

. באר זו היתה הראשונה שהפכה את היישוב לעצמאי מבחינת אספקת מים שוטפת.
עם השנים נחפרו בארות נוספות ברחבי היישוב ובהתאם לצרכים.

אז מי זה בעצם דונגי אשר על שמו קרויה הבאר המדוברת?

מדובר בטוראי אברהם דונגי, במקור תושב המושבה פתח תקווה, עלה לישראל עם משפחתו מאוקראינה בשנת 1924. אברהם היה שקדן בלימודיו והיה מהמצטיינים. פעיל בתנועת בית”ר בנעוריו, עם סיום לימודיו עבד כנהג וכסוכן עיתון “הירדן”. עם פרוץ פרעות המרד הערבי ב1936, היה מהראשונים שהתנדבו לשמירה והגנה. לשם כך אף ויתר על עבודתו. אברהם פעל כנוטר בתחנת קריית-אריה אשר ליד פתח תקווה ולאחר מכן עבר לשרת כנוטר באבן יהודה.
דונגי עשה עבודתו נאמנה ושמר היטב על הפרדסים של היישוב מפני כנופיות וגנבים שניסו לפגוע לגנוב ולחבל.

ביום 20.7.1936, סייר סביב היישוב עם מחלקתו, אז הותקפו במארב של פורעים ערבים. דונגי נפגע במהלך חילופי היריות ולאחר זמן קצר מת מפצעיו.

אברהם דונגי היה החלל הראשון אשר נפל בחיל הנוטרים והיה גם לקורבן הראשון של המושבה פתח-תקווה בעת מאורעות 1936-1939.

טוראי אברהם דונגי, בן אידה ויצחק הובר למנוחת עולמים בבית העלמין של פתח תקווה. בהלווייתו השתתפו אלפים ואף נסגרו כל חנויות המושבה.