אחד מסמליו המוכרים ביותר של קיבוץ יד מרדכי הינו מגדל המים השוכן במרכזו. מגדל המים עבר תלאות רבות עד שנכנעו רגליו וקרס ארצה עם חזרת בני הקיבוץ אליו. מגדל המים נותר כעדות לקרבות הכבדים שהתחוללו באזור הקיבוץ עד מלחמת העצמאות. זהו סיפורו של מגדל המים – שריד לקרב על קיבוץ יד מרדכי
כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן , רפרודוקציה.
מגדל המים של קיבוץ יד מרדכי הוקם בשנת 1945 על הגבעה המרכזית של הקיבוץ. את המים שנאגרו בגוף המגדל שאבו מבאר מקומית הסמוכה וממנו ירדו המים לבתי הקיבוץ ושדות הגידולים.
המגדל עצמו לא שימש רק לצרכי השקיה ושתיה אלא גם לתצפית. קיבוץ יד מרדכי ניצב בסמוך לרצועת עזה והיווה עבור תושבי הקיבוץ יכולת תצפית של 360 מעלות.
שנת 1948 , ה’ באייר תש”ח מועצת העם מכריזה על הקמת מדינת ישראל, יום למחרת פולש הצבא המצרי לארץ ישראל.
מאחר וקיבוץ יד מרדכי ניצב בסמוך לכביש הראשי ואף שלט על מסילת הרכבת הקרובה נפל בחלקו להיות אחד מהיישובים ש”קיבלו את פני האויב” והחל בלחימה מול הצבא המצרי שהגיע מצפון עזה לכיוון תל אביב.
בשל תכנון המצרים לכבוש את קיבוץ יד מרדכי, זאת על מנת לאפשר לעצמם נקודת עצירה בטוחה אליה יוכלו לחזור בסיום הקרובות, החלו אנשי הקיבוץ לפנות את הילדים והנשים מהקיבוץ (מבצע תינוק) ובמקביל החלו למקש את דרכי הגישה לקיבוץ במטרה להקשות את הגעת האויב המצרי.
לאחר שפוצצו את גשר הגישה ואף חסמו את דרכי הגישה לקיבוץ באמצעות השלכת עצי אקליפטוס כבדים על הכביש החלה ההתקפה הראשונה על הקיבוץ. אנשי הקיבוץ היו מוכנים כבר לקרב הגדול, כ-150 גברים ונשים עם כלי נשק אישיים, רימונים, מרגמות מקלעים ועוד.
המצרים החלו בתקיפה לעבר הקיבוץ אשר לוותה עם תקיפה מהאויר באמצעות מטוסי ספיטפייר
לאחר ניסיונות רבים של המצרים לתקוף את הקיבוץ למול עוצמת ההתנגדות של אנשי הקיבוץ אשר הדפו אותם פעם אחר פעם תוך פגיעה בכ-300 חיילים מצרים ובצד הישראלי 23 הרוגים החל מלאי התחמושת להתרוקן ואנשי הקיבוץ דרשו תגבורת שבוששה מלהגיע. אז החליטו אנשי הקיבוץ לסגת ממנו בקבוצות של 10 איש בכל פעם. ביציאתם יצאו שהם נושאים את חבריהם על אלונקאות מאחר שלא נותר מקום במשוריינים שיצאו את הקיבוץ.
במהלך יציאתם הבחינו המצרים באחת מהשיירות ואלו החלו לבצע ירי כבד לעברם, בשל המתקפה האנשים התפזרו ומשהתאחדו לאחר כמה שעות גילו כי נהרגו שלושה מחבריהם ומקום קבורתם לא ידוע עד היום.
בינתיים, בשטח הקיבוץ לא נותר איש מתושביו. הקיבוץ והמבנים הקיימים בו מחוררים מכמויות האש שנורתה לעברו ובניהם – גם מגדל המים אשר חטף ירי מרובה פגזים לאורך כל ימי התקיפה המצרית.
לקראת צהרי היום, ב24 לחודש מאי 1948 נכנסו חיילי הצבא המצרי לקיבוץ הנטוש. עבורם כנראה היווה הניצחון כפעולה יוצאת דופן עד כדי שכך שהמלך פארוק הראשון (מלך מצרים באותה עת) מגיע בכבודו ובעצמו לקיבוץ ומצטלם על רקע מגדל המים. מפקדי הצבא המצרי עורכים לו סיור מקיף בשטח הקיבוץ הנטוש ובסופו עוזב המלך את המקום. חיילי הצבא המצרי שנותרו בשטח הקיבוץ פלשו למבנים ושהו בהם במשך מספר חודשים תקופת מלחמת העצמאות.
חוזרים הביתה
חודש אוקטובר 1948 חטיבת יפתח (הפלמ”ח) אשר היתה אמונה על משימות מבצע יואב מקבלת הוראה לתקוף את היחידות המצריות שישבו בגזרה ולהדוף אותם דרומה. חיילי גדוד 55 של גבעתי פועלים במקביל ואלו הגיעו לקיבוץ שכבר ננטש זמן מה לפני כן ולאחר מספר שעות אוחזים בו מחדש ומכריזים שהקיבוץ שוחרר. אנשי הקיבוץ החוזרים נכנסו לקיבוץ, בחנו את השרידים והמבנים שנותרו לאחר המתקפה המצרית כמה חודשים לפני כן. בניהם מגדל המים המחורר מכל עבר.
ערב חזרתם של אנשי הקיבוץ, שומעים רעש מוזר ולאחר שיוצאים למרכז הקיבוץ מגלים שמגדל המים קרס בשל ההרס הרב.
מיכל המים העצום קרס מטה על רגליו ההרוסות ונטה על צידו. המראה הסימבולי נראה כאילו חיכה בגאווה עד לחזרת אנשי הקיבוץ אז נכנע ונפל ארצה.
המגדל כיום
לאחר שקרס מגדל המים, לא פונה ממקומו אלא הושאר כעדות וזכר לקרבות הקשים שעבר בהיותו הנקודה המרכזית של קיבוץ יד מרדכי. סמוך אליו הוקמה בשנת 1951 אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ שהיה מפקד גטו וארשה ועל שמו נקרא הקיבוץ יד מרדכי.
תמונות נוספות:
קישורים למיקומים בעמוד ענן:
- שדה הקרב המשוחזר – קרב יד מרדכי – לינק
- עמדות ההגנה על הקיבוץ – לינק
- משוריין העברת הילדים ב”מבצע תינוק” – לינק
- מגדל המים ואנדרטת אנילביץ – לינק
