עדות למרד האחרון של יהודי ארץ ישראל תחת השלטון הרומי נחשפה בעיר לוד

הארכיאולוג שחר קריספין מחזיק את מטמון המטבעות לאחר מציאתו. צילום יולי שוורץ

עדות למרד האחרון של יהודי ארץ ישראל נחשפה בעיר לוד | מדובר בתקופה לפני כ- 1,650 שנה | בין העדויות – שרידי מבנה ציבורי קדום בעל מאפיינים יהודיים | ברצפת המבנה הקדום התגלה מטמון שהוחבא | המטמון כולל 94 מטבעות שאף אחד לא שב לאוספו

כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם, אסף פרץ, דפנה גזית, יולי שוורץ

כתבת וידאו

\

החשיפה של המטבעות העתיקים, בשילוב של שרידי מבנה ציבור יהודי קדום מגלים לנו על חשיפה ראשונה בעיר לוד, למרד גאלוס – המרד היהודי האחרון ברומאים.  לא מדובר בעוד מטבעות או שרידי מבנה עתיקים, אלא מדובר בתגלית דרמטית. שרידי מבנה ציבורי שנחרב, כאשר ביסודותיו הוחבא מטמון קדום לפני כ-1,650 שנה.

העדות התפרסמה לראשונה כחלק מספר חדש והוצג בכנס  שהתקיים בשבוע שעבר במוזיאון ארץ-ישראל שבתל אביב. הכנס נערך בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ורשות העתיקות. 

 יאיר רביבו עם מטבע שהתגלה בחפירת המבנה.צילום יולי שוורץ רשות העתיקות
יאיר רביבו עם מטבע שהתגלה בחפירת המבנה. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות

רשות העתיקות הגיעה לממצאים אלה בזכות חפירות שנוהלו על ידה במהלך שנת 2022. החפירות בוצעו ברחוב נורדאו שבעיר לוד, כאשר עיריית לוד מממנת אותם.  בחפירות אלו נחשפו תחילה שרידי מבנה ציבור שעל פי הסימנים נחרב באלימות קשה בסוף התקופה הרומית – תחילת התקופה הביזנטית.

כאשר הגיעו בחפירות שבוצעו בשטח לרצפתו, נמצאו ביסודותיו מטמון קדום אשר הוחבא לפני כ-1,650 שנה.  המטמון כולל 94 מטבעות עשויים כסף וברונזה ואלו תוארכו לשנים 222-354 לספירה הנוצרית.  מטמון זה הוטמן ביסודות הבניין, ככל הנראה מתוך תקווה לשוב ולאסוף אותם עם שוך המאורעות.  במטמון נמצאו מספר סוגים של מטבעות, כאשר ישנם כאלה המאוחרים יותר ומתוארכים לימי מרד גאלוס – 351-354 לספירה הנוצרית. אף על פי שהעדויות הכתובות למרד זה, בקיסר הרומי קונסטנטיוס גאלוס, נדירות מאוד, קיימים גם אזכורים לכך שערים יהודיות עיקריות כמו לוד, ציפורי וטבריה נחרבו לגמרי במהלך המרד, על ידי צבאו של הקיסר קונסטנטיוס גאלוס. 

מטמון המטבעות כפי שנמצא בשטח לפני ניקויו במעבדות רשות העתיקות. צילום יולי שוורץ
מטמון המטבעות כפי שנמצא בשטח לפני ניקויו במעבדות רשות העתיקות. צילום יולי שוורץ
מטמון שהתגלה ביסודות המבנה. צילום דפנה גזית רשות העתיקות
מטמון שהתגלה ביסודות המבנה. צילום דפנה גזית רשות העתיקות

בין הממצאים הנוספים שאותרו באתר החפירה היו פריטי אבן ושיש מרשימים מאוד, כתובות ביוונית, כתובות בעברית ואף כתובות בלטינית. בנוסף נמצאה כתובת אשר עליה שם של אדם יהודי ממשפחת כוהנים, אך זו עדיין נחקרת בהרחבה בשלב זה.  

על פי החוקרים, עצם העובדה כי לא נמצאו עצמות חזיר במכלול עצמות בעלי החיים שהתגלו באתר, מעידות בצירוף הכתובות כי המבנה שימש בזמנו אוכלוסייה יהודית. 

בשיחה עם חוקרי האתר, שחר קריספין ומור ויזל מרשות העתיקות מספרים השניים: מדובר ככל הנראה במבנה ציבור יהודי מפואר, אשר בו פעלו חכמי העיר. מכתבי חז"ל ידוע לנו כי לוד שימשה מרכז יהודי משמעותי בימים שהגיעו לאחר חורבן בית המקדש שבירושלים.  הנודעים מחכמי לוד הם רבי אלעזר בן הורקנוס, רבי טרפון, רבי יוסי הגלילי ועוד. 

מבחינת שרידי המבנה אשר נרחב עד ליסודותיו נראה כי דיכוי המרד נעשה בתוקפנות ובאלימות קשה וכי לא היתה זו רק מהומה מקומית כפי שנטען במחקרים קודמים. עצם קיומה של עדות זו היא היחידה עד כה, להיקפו ועוצמתו של מרד גאלוס במרכזה של ארץ ישראל. 

חוקרת האתר מור ויזל. צילום-יולי שוורץ רשות העתיקות
חוקרת האתר מור ויזל. צילום-יולי שוורץ רשות העתיקות
מבנה הציבור שהתגלה בלוד-צילום אוירי. צילום אסף פרץ רשות העתיקות
מבנה הציבור שהתגלה בלוד-צילום אוירי. צילום אסף פרץ רשות העתיקות
ביקור ראש העיר באתר. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות
ביקור ראש העיר באתר. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות
מבנה הציבור שהתגלה בלוד-צילום אוירי. צילום אסף פרץ רשות העתיקות
מבנה הציבור שהתגלה בלוד-צילום אוירי. צילום אסף פרץ רשות העתיקות

בשיחה שהתקיימה עם יו"ר מועצת רשות העתיקות – פרופסור יהושע שוורץ אשר חוקר את לוד היהודית נמסר כי "קשה לקבוע אם המבנה המפואר שהתגלה שימש כבית כנסת, או כבית מדרש או בית ועד, ואפילו אולי לשלושתם גם יחד. מה שברור לנו בשלב זה שהמבנה, מטמון המטבעות וכלל הממצא הארכיאולוגי שהתגלה בחפירה, מתקשרים יפה עם המקורות היהודים והלא-יהודיים, אשר מתארים את לוד / דיוספוליס כמרכז יהודי תורמי חשוב בעת תקופתה משנה והתלמוד. 

מצב זה כנראה נמשך גם לתוך התקופה הביזנטית עד שנגדע באכזריות בעת מרד גאלוס. 

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "הממצא המרשים מדגיש את המחויבות שלנו לחקר ושימור ההיסטוריה והמורשת העשירה של לוד. לצד הקמת מרכז לפסיפס לוד המרהיב בעיר, אנו גאים להביא את גם העדות החשובה הזו, מימי החכמים היהודיים, לידיעת הציבור הרחב".

לדברי יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, " מדובר בתגלית מרעישה ומרגשת מאוד – עוד חוליה בשרשרת של לוד התנאית, היהודית ההיסטורית. הממצאים באזור מוכיחים בוודאות שלוד היא מהערים העתיקות בעולם. אנחנו מבקשים להודות לרשות העתיקות על חשיפת עברה של העיר. אני מאמין שהאתר הזה, לאחר חשיפתו, יביא לכאן בעתיד תיירים רבים: לוד מתחברת לעבר וצופה פנים קדימה לעתיד מבטיח".

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.