עדויות לנתיב יציאת האדם המודרני מאפריקה התגלו בדימונה

התמונה פורסמה לשימוש הולם תוך שמירה על תצורתה המקורית. כמו כן ניתן לבצע שימוש בתמונה תוך מתן קרדיט לאתר "היסטוריה על המפה" או אם מצוין מקור ו/או צלם התמונה כפי שצוין בצמוד לתמונה הרי שיש לציינו ישירות. - צילום: אמיל אלג'ם

בסמוך לדימונה התקיימו חפירות ארכאולוגיות לשם הקמת שדה סולרי חדש התגלה אתר סיתות צור שמקורו בתקופה הפליאוליתית התיכונה. מדובר בתקופה פרה-היסטורית שהתקיימה בין 250 ל-50 אלף שנים טרם זמננו. 

כתב: אפי אליאן | סטילס ווידאו: אמיל אלג'ם

כלי צור מחפירת רשות העתיקות  ליד דימונה - צילומים: אמיל אלג'ם
כלי צור מחפירת רשות העתיקות ליד דימונה – צילומים: אמיל אלג'ם

מי שחשפו את האתר מתקופת האבן הינם בני נוער אשר עבדו עם רשות העתיקות במהלך תקופת הקיץ. זהו המקום הראשון בארץ אשר בו נמצאו עדויות לטכנולוגית הסיתות המיוחדת למי שיצאו מאפריקה באותה התקופה. התגלית נחשפה הודות לחפירות ארכאולוגיות לקראת הקמתו של שדה סולרי במימון של חברת חשמל.

וידאו

האתר אשר נחשף בסמוך לדימונה היה אתר קטן אשר אליו הגיעו ככל הנראה בני אדם בעקבות שפע של אבן צור טבעית. מאבן זו בחרו לסתת את הכלים שלהם. ייחודו של האתר מצוי בטכנולוגית סיתות הצור שנמצאה בו: זו מכונה "לבלואה נובי" אשר מקורה באפריקה . במחקר מתחקים אחריה על מנת להבין את נתיבי ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לשאר העולם לפני כ-100,000 שנים. 

מיה אורון, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, באתר החפירה - צילום: אמיל אלג'ם
מיה אורון, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, באתר החפירה – צילום: אמיל אלג'ם
התמונה פורסמה לשימוש הולם תוך שמירה על תצורתה המקורית. כמו כן ניתן לבצע שימוש בתמונה תוך מתן קרדיט לאתר "היסטוריה על המפה" או אם מצוין מקור ו/או צלם התמונה כפי שצוין בצמוד לתמונה הרי שיש לציינו ישירות. - צילום: אמיל אלג'ם
צילום אוירי של חפירת רשות העתיקות ליד דימונה. – צילום: אמיל אלג'ם
בני נוער השתתפו בחפירה כעבודת קיץ ונחשפו למורשת המקומית
בני נוער השתתפו בחפירה כעבודת קיץ ונחשפו למורשת המקומית – צילום: אמיל אלג'ם

לדברי מנהלות החפירה, הפרהסטוריוניות טליה אבולפיא ומיה אורון מרשות העתיקות, מדובר בעדות הראשונה לתעשיית כלי הצור המכונה "נובית" בחפירה ארכיאולוגית המתקיימת בארץ ישראל. תוצרי הסיתות נשארו ממש במקום המקורי בו האדם ישב ויצר את הכלים. 

התעשיה מזוהה עם אוכלוסיות האדם המודרני אשר חיו במזרח אפריקה שני 100-150 אלף שנה והיגרו משם לרחבי העולם. במהלך העשור האחרון התגלו בחצי האי ערב לא מעט אתרים נוביים. עובדה זו, הובילה חוקרים רבים לטעון שהיציאה של האדם המודרני מאפריקה נעשתה דרך חצי האי ערב. האתר מדימונה מייצג ככל הנראה את החדירה הצפונית ביותר של תעשיית כלי הצור הנובים משם, ובכך מסתמן נתיב ההגירה מאפריקה אל הערב הסעודית ומשם – ככל הנראה גם אל הנגב בארצנו. 

כלי הצור שנחשפו באתר - צילום: אמיל אלג'ם
כלי הצור שנחשפו באתר – צילום: אמיל אלג'ם
כלי הצור שנחשפו באתר - צילום: אמיל אלג'ם
כלי הצור שנחשפו באתר – צילום: אמיל אלג'ם

החפירה התקיימה במקביל להתמודדות עם אתגרי הקורונה. בשיחה עם סבטלנה טליס – ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני ברשות העתיקות מספרת: דימונה היא אחת הערים בהם נפגעו קשה בשלב השני של הקורונה ועמדה על סף סגר. בני הנוער מדימונה ניצלו את חופשת הקיץ לעבודה בחפירה וחלקם אף סייעו בכך למשפחותיהם. בני הנוער סייעו בחשיפתו של אתר חשוב במיוחד וזאת כחלק מפרויקט הנחלה אותו מקדמת רשות העתיקות במשך השנים האחרונות. מיזם אשר מבקש לקרב את בני הנוער למורשת ששייכת להם. 

 

 

מה דעתך על הפרסום שלנו? כתוב לנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.