מחקר שנערך בידי רשות העתיקות הביאו לפיענוח סמלים של משפחות אצולה אשר מופיעים על קירות מבנה אחד מבתי החולים הראשונים של ירושלים | בין הסמלים שהפתיעו: המלך ג'ורג' החמישי ויצרן הבירה 'גינס' | הממצאים של המחקר הייחודי יוצגו בתערוכה שתיפתח ב 20.6.2024 ב- בית אות המוצר בירושלים
כתב: אפי אליאן | צילומים: שי הלוי, אנסטסיה פרוקופייבה , רשות העתיקות
שי הלוי ו מיכאל טשרנין מרשות העתיקות פענחו סמלים של משפחות אצולה בריטיות שחיו בתחילת המאה העשרים. סמלים אלו מופיעים על קירות המבנה הירושלמי.
מחקר ראשון מסוגו התבצע על ידי חוקרי רשות העתיקות, אשר פענח ומיפה סמלים בריטיים נשכחים, אשר קיימים על קירותיו של בית החולים האנגלי למחלות עיניים, אשר פעל בירושלים בתחילת המאה העשרים. מחקר זה חשף לראשונה דרישות שלום מדמויות חשובות בהיסטוריה הבריטית, אשר שמן ידוע ומוכר עד ימים אלה. בין הסמלים שזוהו על קירות בית החולים: סמלו של המלך הבריטי ג'ורג' החמישי וגם סמל יצרן הבירה האירית המוכרת – אדוארד ססיל גינס (בירה גינס).
עבודות המחקר היתה מאומצת מאוד, כל סמל, היווה סוג של תעודת זהות גרפית של משפחות האצולה אשר הביאו ותרמו לפיתוח הבניין. שי הלוי ומיכאל טשרנין מרשות העתיקות, הצליחו לפענח חלקים מרתקים בתולדותיו של אחד מבתי החולים הראשונים אשר הוקמו בירושלים.
בניין זה, הינו מהמבנים היפים שקיימים בירושלים בנוי על שפת גיא בן הנום וניצב אל מול הר ציון, לא רחוק מחומות העיר העתיקה. הבניין ההיסטורי, הוסב במהלך השנים ל"בית אות המוצר הירושלמי" – מרכז ליצירה, תצוגה וגם בית המלון.
השבוע, יום חמישי ה 20.6.2024 תיפתח תערוכה חדשה, אשר מציגה את הסמלים שנחשפו ואת תוצאות המחקרים שבוצעו בגינם. התערוכה מתקיימת במימון הקרן לירושלים, בית אות המוצר הירושלמי ותורמים נוספים ותהיה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום – עד ליום 2.7.2024.
קצת על בית החולים האנגלי למחלות עיניים
בית החולים האנגלי למחלות עיניים נוסד בשנת 1882 על ידי הסניף האנגלי של 'מסדר סנט ג'והן של ירושלים' . נציין בהקשר לכך כי מדובר במסדר אשר ראה את עצמו כמי שממשיך את דרכו של המסדר ההוספיטלרי מימי הצלבנים.
לבית החולים המדובר, אשר היה יחידי מסוגו, היתה משמעות מרכזית בריפוי מחלות עיניים, אשר היו דבר נפוץ מאוד בארץ ישראל ובירושלים בפרט. בית החולים שירת חולים אשר הגיעו אליו מכל רחבי המזרח התיכון. בבית חולים זה, הטיפול היה בחינם לכל מי שביקש.
בעת תקופת המנדט, בית החולים פעל במלוא הכוח ואף הורחב משמעותית כאשר נוסף לו אדף מן העבר השני של 'דרך חברון'.
כאשר הורחב המקום, הדבר העניק את היכולת לשפר את התנאים למטופלים ואף לטיפול בכמות אנשים גדולה באופן משמעותי. הרחבת המקום בוצעה בשל תרומות נדיבות של בני אצולה ואנשי עסקים בריטים, אשר חלק נכבד מהם היו חברי המסדר סנט ג'והן. בשל תרומותיהם הנדיבות וכאות הוקרה על הסיוע בהרחבת המבנה, עוטרו קירות המתחם בעשרות סמלים של כל אחת ממשפחות התורמים.
מבנה בית החולים האנגלי למחלות עיניים, ידע תהפוכות ושינויים מהותיים במהלך תקופת מלחת העולם הראשונה ואף במלחמת העצמאות של 1948. עדויות רבות למהלכים אלו התגלו בחלקיו השונים של המבנה.
כיום, מבנה בית החולים אינו משמש למטרה שלשמה הוקם ואף שונה ייעודו. חלקו המזרחי של בית החולים משמש כחלק ממלון הר ציון, בעוד החלק המערבי שלו, משמש לבית אומנים – בית אות המוצר הירושלמי. במהלך השנים של פעילותו וקיומו, סמלי האצולה המעטרים את קירות המבנה נשכח מתודעת הציבור ולצערנו חלקם הושחת או נהרס כליל במהלך השנים.
צמד החוקרים מרשות העתיקות, הצלם שי הלוי והארכיאולוג מיכאל טשרנין לחקור ולהגיע לפיענוח של הסמלים שעוד נותרו במקום. נציין כי כאשר אלו עבדו על הפענוח, הצטרפה אליהם גם הציירת והאומנית אנסטסיה פרוקופייבה, כך הצליחו החוקרים לזהות את רובם של הסמלים (18 מתוך 23) אשר נמצאים במקום. סמלים אלו שהתגלו, שייכים לדמויות מפתח חשובות בהיסטוריה הבריטית.
בין הסמלים, סמלו של המלך הבריטי ג'ורג' חמישי, אשר מלך בין 1910 ל -1936, סמלו של איש הצבא הבריטי אלפרד למלי הרוזן מסקרבורו, אשר חי בין השנים 1857 – 1945, סמל היצרן האירי המפורסם – אדוארד ססיל גינס מהשנים 1847 – 1927, סמלו של האדריכל המומחה בהקמתם של גורדי שחקים – אלפרד בוסום, אשר חי בשנים 1881-1965 ובונה הספינות – הנרי גרייסון שחי בשנים 1865-1951.
סמלים נוספים שהתגלו במקום, היה סמלו של האציל הבריטי יהודי – אדוארד דה שטרן שחי בין השנים 1854-1933 והיה גם דודה של הנדבנית הבריטית יהודית: ורה סלומונס – המייסדת של המוזיאון לאומנות האסלאם שבירושלים.
בשיחה עם ד"ר עמית ראם, מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות מוסיף ואומר: קירות המבנה המשיכו לדבר אלינו ולחשוף את ההיסטוריה הירושלמית הטמונה בהם. בשיפוץ גדול אשר בוצע במלון 'הר ציון' התגלתה במפתיע כתובת המיוחסת לג'והן מייסון קוק, אשר היה תורם גדול לבית החולים. אביו והוא היו ממקימי חברת הנסיעות הראשונה של העידן המודרני. למעשה – חברה זו קיימת עד ימים אלה
בשיטוט נוסף בחדרים הנטושים של בית החולים לשעבר, נחשפה כתובת נוספת המזכירה גבירה בשם ג'ניביב ווטסון, אשר היתה נדבנית רחבת לב ודמות מוכרת בירושלים של ראשית המאה העשרים. ווטסון הקדישה את שארית חייה והונה לטובת שירות בבית החולים.
הארכיאולוגים שחקרו את המבנה מצאו אבן אשר עליה מתנוססת כתובת מסתורית, אבן זו היתה זרוקה למרגלות בית החולים בערוץ גיא בן הינום. לאחר בדיקת הנתונים, עלה כי מדובר באבן הפינה של בית החולים. הארכיאולוגיה עבורנו לא נעצרה לה בעת העתיקה. אמנם מדובר בממצאים מודרניים יחסית, אך בין שאר המשימות שלנו, אנחנו חוקרים כבר עכשיו את מה שייחשב בעתיד כארכיאולוגיה, כך אומר ד"ר ראם.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות מוסר: כל אבן בירושלים מספרת לנו סיפור. החוקרים שלנו הופכים כל אבן – תרתי משמע, על מנת לחשוף את ההיסטוריה המרתקת של ירושלים, על כל גווניה ותרבויותיה.
