כלי בזלת קדום לשחיקת תבואה נחשף על ידי חיילים בשטח כינוס בעוטף הרצועה

סא"ל במיל. יאיר עמיצור ושרה טל מרשות העתיקות עם המכתש הקדום - צילום: אילון גליק

חיילי המילואים הנהדרים שלנו לא מפסיקים להפתיע! לאחר חשיפת נר השמן הביזנטי על ידי לוחמי גדוד 404 של חטיבת האש, כעת הגיע תורם של חיילי אוגדה 143 אשר מצאו מכתש – כלי שחיקה שלם וגדול במימדיו. אחד מהחיילים אשר מצאו את הפריט הקדום, עובד בשגרה כארכיאולוג של ראשות העתיקות.  לאחר מציאת הממצא, נמסר הכותש לאוצרות המדינה להמשך תיעוד ושמירתו

כתב: אפי אליאן | צילומים: שרה טל, יאיר עמיצור , אילון גליק, 

חיילי מילואים מאוגדת עזה חשפו מכתש – כלי עתיק העשוי מחומר בזלת, אשר בו נהגו לכתוש תבואה. הממצא הקדום הועבר לשימוש ב”אוצרות המדינה” של רשות העתיקות.

וידאו (לחצו על מרכז התמונה כדי להפעיל)

סא”ל במיל’ יאיר עמיצור, ורס”ן במיל’ אלישיב בוחבוט מספרים כי גילו את כלי הבזלת השוקל מעל 10 קילוגרם במסגרת סיורי השטח השגרתיים שגזרת העוטף. הפריט הקדום התגלה בערימת אדמה בצד הדרך, אשר ממנה בלט גוש בזלת עגול, כך מספר אלישיב.  הכלי נשלף החוצה ולאחר דקות ספורות התגלה  כי מדובר בכלי כבד וגדול למדי. יאיר, אשר בימי שגרה עובד כארכיאולוג ברשות העתיקות, זיהה מיד כי מדובר במכתש – כלי שחיקה עתיק. 

הבזלת מוכרת לנו כחומר דומיננטי באזור צפון הארץ או מאזורים מרוחקים יותר, כך מסביר יאיר, לאור זאת ברור לנו כי הכלי שמצאנו הובא לכאן ממרחק, ההערכה היא כי שימש בעבר בביתו של אחד מתושבי האזור לשחיקת תבואה או מוצרים אחרים. השחיקה בוצעה על ידי מוט כבד הקרוי ‘ עלי ‘. התרגשנו לקבל פתאום דרישת שלום מהעבר ולעסוק לרגע גם בחדשות טובות. הכלי שמצאנו, מזכיר לנו כי לאורך הדורות, שימש הנגב המערבי כאזור יישוב משמעותי אשר בו התיישבו מגוון תרבויות. גם בעבר התרחשו בו מלחמות, אך בסופו של דבר, תמיד חזרה לפה ההתיישבות והאזור שב לפרוח, כך מסכם יאיר. 

אנו, במרכז העורף של האוגדה, אמונים יומם ולילה, על הקשר בין ההתיישבות והצבא. אנו עסוקים מדי יום בסיוע לשיקום חבל הארץ הזה. אנו בטוחים שכמו בעת העתיקה, כך גם בימים אלה נתאושש מהאסון שפקד אותנו ונשוב ליישב ולהתיישב בנגב המערבי ונוביל את האזור לשגשוג ופריחה. 

המכתש. צילום שרה טל רשות העתיקות
המכתש. צילום שרה טל רשות העתיקות

מכתשים מסוג זה, כפי שנמצא כעת, שימשו בדרך כלל לטחינה וכתישה של מוצרים יבשים כמו דגנים, עדשים וכדומה. כלי הכתישה שאפשרו בין השאר הכנסת קמח, שהיו מוצר פופולרי ונפוץ בבתים מאז ומעולם. באזורים גדולים יותר ותעשייתיים נהגו להשתמש באבני ריחיים לטחינת כמויות קמח גדולות יותר. 

אלישיב ויאיר גילו אזרחות למופת והשיבו את הכלי לאוצרות המדינה של רשות העתיקות. כעת הפריט יוכל להשמר בצורה ראויה. 

אנחנו עושים עבודה חשובה אומר יאיר בחיוך, “אך אני מצפה לימים בהם אוכל לחזור ולעסוק בארכיאולוגיה במשרה מלאה…”. 

שרה טל, ארכיאולוגית נפת נגב מערבי של רשות העתיקות הגיעה לשטח הכינוס ואספה את הממצא הקדום לשם העברתו לאוצרות המדינה. שרה טל העניקה לשניים תעודה על אזרחות טובה וציינה כי כלי השחיקה השתמר בצורה יוצאת דופן. כלים כאלה שימשו במגוון תקופות, החל מהתקופות המקראיות ועד לתקופה הממלוכית. 

סא"ל במיל. יאיר עמיצור ושרה טל מרשות העתיקות עם המכתש הקדום - צילום: אילון גליק
סא”ל במיל. יאיר עמיצור ושרה טל מרשות העתיקות עם המכתש הקדום – צילום: אילון גליק

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות מוסר בתגובה לממצא הקדום: המלחמה הפגישה אותנו עם סיטואציות יוצאות דופן גם בחזית הארכיאולוגית. אדמת ארץ-ישראל ובפרט העוטף רוויה בהיסטוריה וממצאים קדומים. רשות העתיקות עובדת בשיתוף פעולה עם צה”ל במטרה שיישמרו גם במצב מלחמה. במקרה זה, זכינו שעובד שלנו – ארכיאולוג המשרת במילואים זיהה את הממצא הקדום וידע כיצד לנהוג בו בדיוק. אך אני מבקש להזכיר כי במקרה של מציאת ממצא קדום חשוב להשאיר אותו במקומו, ולקרוא למפקחי רשות העתיקות למקום. על מנת שהחוקרים יצליחו להפיק כמה שיותר מידע מהממצא על האתר שבו הוא התגלה. 

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.