מצפן מנופץ ומספר תרמילי מקלע מסוג ברן התגלו לראשונה בגבעת קרב הל”ה במיקום אשר ככל הנראה שימש למחסה עבור הלוחמים. פריטים אלו נחשפו במחקר של ד”ר רפי לואיס מהמכללה האקדמית אשקלון ואוניברסיטת חיפה, ואיל מרקו מרשות העתיקות. החוקרים סבורים כי המצפן השתייך למפקד המחלקה או לאחר משני הסיירים שלחמו בכוח.
כתב: אפי אליאן | צילומים: איל מרקו, יולי שוורץ | וידאו: איל מרקו
במהלך מחקר ארכיאולוגי שבוצע בחלקו על ראש גבעת קרב הל”ה בשפלת יהודה, התגלו פריטים היסטוריים המהווים כעדות לאחד מהקרבות הקשים של מלחמת תש”ח שב-1948. בין הפריטים, תרמילי מקלע מסוג ברן, כפתור חולצה, קליעים ובנוסף פריט ייחודי – מצפן עשוי פליז אשר השתייך למפקד המחלקה – דני מס, או לאחד משני הסיירים שלחמו בכוח – יצחק הלוי או יצחק זבולוני.
פרשת הל”ה הינה אחת מהפרשות הסבוכות, הקשות והנעלמות ביותר של מלחמת העצמאות ב-1948. גם היום – כאשר חלפו יותר משבעים וחמש שנים מאז הקרב הקשה, בו נהרגו כל 35 הלוחמים אשר היו בדרכם לסייע לגוש עציון שהיה נתון במצר, הקרב תופס מקום חשוב באתוס העברי והציוני.
ממצאי המחקר יפורסמו בתחילת החודש הקרוב, חודש מאי. כחלק מכתב העת המדעי “מחקרי ארץ יהודה” של רשות העתיקות ובית ספר שדה כפר עציון. כתב עת זה מופק בשיתוף עם קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, אוניברסיטת בר אילן, קרן יסלזון ומו”פ מזרח. נציין כי כתב העת מופק חלק מכנס מחקרי ארץ יהודה אשר יתקיים ב-8 לחודש מאי הקרוב.
המחקר הייחודי מתקיים כבר כשנתיים, על ידי ד”ר רפי לואיס מהמכללה האקדמית אשקלון ומאוניברסיטת חיפה ואיל מרקו מטעם רשות העתיקות. מחקר זה מתקיים על גבעת הקרב של הל”ה. מרקו וד”ר לואיס נפגשו לראשונה במסגרת שירות מילואים ביחידת אית”ן לאיתור נעדרים בצה”ל, שם משלבים שיטות ארכיאולוגיות לחיפוש אחר חיילים שמקום קבורתם לא נודע.
המחקר, הפועל גם בשיטות ארכיאולוגיות למחקר על אירועים שהתרחשו בעבר הקרוב. המחקר, סוקר את גבעת הל”ה מהזווית הארכיאולוגית והסביבתית ותוך כדי כך אוסף לראשונה בצורה מסודרת ושיטתית עדויות שנותרו עד היום בשדה הקרב המקורי. עדויות אלו נאספות לצד ממצאים ספורים אשר נאספו מהשטח על ידי אנשי בית ספר שדה כפר עציון, ולעדויות שנאספו בעבר מהלוחמים הערבים ומהקצין הבריטי אשר ריכז את איסוף גופות הלוחמים ואף ביצע בעצמו תחקור של הלוחמים הערביים בשטח. כידוע, מהצד הישראלי של המחלקה לא שרד אף לוחם על מנת לספר לנו את סיפור הקרב.
בשיחה עם מרקו וד”ר לואיס מספרים: ראינו שהעדות החומרית מהקרב הולכת ונעלמת לנו. החפצים שנותרו בשטח מתבלים ואף נאספים מפעם לפעם על ידי מטיילים מהמקום כפריט “למזכרת”, והרגשנו שאם לא נעשה את זה עכשיו, בעוד שנים בודדות כבר לא נוכל לשחזר את שדה הקרב. באמצעות קולגות, בני משפחה וחברים למילואים יצאנו לדרך.
במהלך ימי המחקר, מצאו החוקרים בראש גבעת הקרב, מאחורי סלע אשר ככל הנראה שימש למחסה והגנה עבור אחד הלוחמים, מספר תרמילי מקלע מסוג ברן ולידם – מצפן עשוי פליז. למצפן – מנגנון לנעילת חוגה. בבדיקת ההיסטוריה של המצפן מסביב לעולם, נמצא מדובר במצפן פשוט ללא תיעוד ייצרן, אך נראה על פי הבדיקה כי יוצר במהלך השליש הראשון של המאה העשרים.
המצפן, הועבר לבדיקה נוספת במעבדות משטרת ישראל, שם בוצע מחקר פורנזי אשר לימד אותנו, שזגוגית המצפן נופצה כתוצאה מקליע שפרץ את מסגרת המצפן, שרט וניפץ את כיסוי הזכוכית שלו.
ד”ר לואיס מספר כי בשלב זה אי אפשר לשייך את המצפן ללוחם מסויים מאנשי הל”ה, אשר סביר מאוד כי השתייך לאחר משלושה – או למפקד המחלקה – דני מס, או לאחד משני הסיירים שלחמו בכוח – יצחק הלוי או יצחק זבולוני. זיהוי וודאי של בעלי המצפן אינו אפשרי בשלב זה, אך אנו מקווים כי בעתיד יתגלה חומר ארכיוני שיאפשר לזהות זאת.
אלי מרקו מוסיף ואומר כי העובדה שהמצפן מתאים לתקופה שבה נערך הקרב, העובדה כי המצפן שנמצא נפגע ישירות מקליע, מחזקות את ההנחה שהוא היה בשימוש של לוחמי הל”ה, וכן מלמדות כי במקום נכחה דמות פיקודית או לפחות דמות מובילה את אשר פעלה בשלבי הקרב האחרונים.
בנימה אישית, מסבירים מרקו וד”ר לואיס, כי המחקר המדובר הוא סוג של בוקס בבטן. אין מדובר במחקר המוכר לנו ביחס למחקרים ארכיאולוגים אחרים. גם אם אירועים אשר נחקרו מהעבר הרחוק, כללו עדויות לוחרבן ומעשי אלימת קשים, הרי שהמחקר בגבעת הקרב שונה. חלפו כבר 75 שנים מאז נפילת לוחמי הל”ה, אך כאן יש לנו כבר פנים ושמות, יש היכרות כמעט אישית עם כל אחת מהדמויות, אתה תוהה בעצמך, מה עבר על הלוחמים במקום.
האם המצפן עשר עליו סימנים של קליע, פילח את הלב של מי שהחזיק אותו בכיסו או בידו, אתה מבצע עבודה כמה שיותר מדעית, אך מצד שני מתקשה לנתק את עצמך מההיבט הרגשי.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות אומר ביחס לממצאים מגבעת הקרב: המחקר מרגש! החוזר לרגעים מצמררים בקרב הל”ה, מראה כיצד ארכיאולוגיה יכולה לשמש כלי להבנה וניתוח של אירועים היסטוריים, לא רק המעבר הרחוק אלא גם מהעבר הקרוב יותר. העבר ההיסטורי.
