"מבצע מקווה" – מבצע העברת מקווה טהרה עתיק במשקל 65 טונות לקיבוץ חנתון

חפירת המקווה והכנתו להעתקה. צילום-עבד אברהים

מקווה טהרה בן 2000 שנה ובמשקל 65 טון הועבר במבצע מורכב מאתר עתיקות ליד צומת המוביל לקיבוץ חנתון. המקווה נחשף במהלך חפירות הצלה במקום בו מוקם מחלף צומת המוביל

כתב: אפי אליאן | צילומים:  עבר עבראהים, יניב ברמן, יולי שוורץ , אבי משיח | וידאו: אמיל אלג'ם

מקווה הטהרה הועתק מהשטח ומונף לצורך העברתו. צילום יולי שוורץ
מקווה הטהרה הועתק מהשטח ומונף לצורך העברתו. צילום יולי שוורץ

המקווה שנחשף הינו תגלית ארכיאולוגית חשובה, המעידה בפעם הראשונה על פעילותן של חוות חקלאיות באיזור הגליל בתקופת ימי בית המקדש השני

סרט וידאו של תהליך ההעברה

מראה חריג עבר מול עיני מאות נהגים בכבישי הצפון. משאית ענק ועל עגלת המוביל שלה הועמס מקווה טהרה עתיק במשקל של לא פחות מ-57 טונות. המקווה המתוארך כבן 2000 שנה נחשף צפונית לצומת המוביל בעת חפירות ארכיאולוגיות המבוצעות במקום לפני הקמת מחלף כבישים חדש. המקווה הועמס באמצעות מנוף כבד על עגלת המשאית וזו העבירה אותו בנסיעה איטית ומורכבת למשכן קבע חדש בקיבוץ חנתון. המקווה התגלה כחלק משרידי חווה חקלאית מתקופת בית המקדש השני אשר זו כללה גם מקווה טהרה מפואר. נציין כי זוהי החווה החקלאית הראשונה שנמצאה עד כה באזור הגליל.

חפירת המקווה והכנתו להעתקה. צילום-עבד אברהים
חפירת המקווה והכנתו להעתקה. צילום-עבד אברהים

מנהלי החפירה במקום, עבד אבראהים וד"ר ואליד אטרש מספרים על הממצא הייחודי: המקווה המפואר שנחשף בחפירה הינו מדגם קדום הקרוי "דגם ירושלים". המקווה בעל כניסה צרה וגרם מדרגות רחב, דפנות המקווה מטויחות בטיח המאפיין מקוואות מתקופת ימי בית שני. המקווה נחשף כחלק משרידי חווה חקלאית שפעלה במקום עד שנהרסה ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה הנוצרית.  על פי סממנים במקום החווה שוקמה בחלקה והמשיכה להתקיים לאורך התקופה הביזנטית (המאה השישית לספירה הנוצרית).

בית החווה הקדום ליד המחלף הנבנה. צילום יניב ברמן
בית החווה הקדום ליד המחלף הנבנה. צילום יניב ברמן

קיומו של מקווה טהרה כזה שנחשף באתר מעיד שתושביה של החווה היו יהודים אשר היו בעלי אורח חיים דתי ומסורתי, ונהרגו לשמור טהרה כמצוות התורה.  בכלל, מקוואות הטהרה היו בשימוש בחיי היום יום בקרב היהודיים עוד טרם חורבן בית המקדש ובפרט ולאחריו ועד ימינו.  

עוד בתקופה הרומית היה נהוג לבנות מקוואות בכפרים ובחוות יהודיים בסמוך למתקנים חקלאיים כמו בתי בד , בתי יוצר ואף גתות. לפני ייצור התוצרת החקלאית, נהגו החקלאים לטבול במקווה על מנת לייצר תוצאת חקלאית לדוגמה יין או שמן זית לאחר טהרה. 

עבדאללה אבראהים, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, ליד מקווה הטהרה שחשף. צילום יניב ברמן
עבדאללה אבראהים, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, ליד מקווה הטהרה שחשף. צילום יניב ברמן
החווה החקלאית הקדומה ומקווה הטהרה (בתחתית התמונה). צילום עבר אבראהים
החווה החקלאית הקדומה ומקווה הטהרה (בתחתית התמונה). צילום עבר אבראהים

אבראהים וד"ר אטרש מוסיפים: גילוי המקווה בבית החווה הנוכחי משנה את כל מה מה שידענו על צורת החיים של היהודים בתקופת בית שני. עד עכשיו משום שלא היו מוכרות לנו חוות חקלאיות מסוג זה (יהודיות) ברחבי הגליל היה מקובל לדעתנו לחשוב שהיהודים בתקופה הרומית כלל לא בחרו להתיישב בחוות מחוץ לכפרים או ערי מגורים. עצם חשיפתה של החווה החקלאית היהודית במרחק מה מהכפר שיחין ומהעיר היהודית הגדולה בזמנו  – ציפורי, מעניקה לנו מידע כי יהודים גרו גם בחוות חקלאיות אשר נראה שתפקדו כעורף חקלאי לעיר ציפורי. 

עוד מוסיפים השניים: המבצע המורכב התאפשר בזכות הבנת חשיבות הממצא ושיתוף פעולה מצד חברת נתיבי ישראל שאף תרמה את כליה ההנדסיים הכבדים לטובת למבצע זה. 

חפירת המקווה והכנתו להעתקה. צילום-עבד אברהים
חפירת המקווה והכנתו להעתקה. צילום-עבד אברהים
מקווה הטהרה ליד המחלף הנבנה בצומת יפתחאל. צילום: יניב ברמן
מקווה הטהרה ליד המחלף הנבנה בצומת יפתחאל. צילום: יניב ברמן

מאז נהרסה החווה ברעידת האדמה חלפו להם 1700 שנים, וכ-1400 שנים מאז המקום נעזב לחלוטין. בעמק החל להבנות בימים אלה גשר ענק אשר יישא עליו כביש מחלף עוקף בצומת המוביל. אחת מרגלי הגשר הוקמה למרגלות הגבעה וכתוצאה מכך היה צורך לעגן אותה. לשם כף החלו לחפור תעלות ייסוד עמוקות בסלע שלמרגלות הגבעה וכתוצאה מחפירה זו נחשף המקווה. 

משום שלא היה ניתן לשמר את המקווה באתר עצמו, עלה הרעיון לבצע ניתוק של המתקן מהסלע ולהעתיקו לאתר מוגן אחר, שם יוכלו להציגו לרווחת הקהל. 

לשם כך, נרתמו רשות העתיקות יחד עם חברי קיבוץ חנתון להפעלת "מבצע מקווה". התושבים שאף פתחו קמפיין מימון המונים לשם כך, הציעו למקם את המקווה העתיק ליד המקווה הפעיל של הקיבוץ.  לאחר בדיקת הנתונים בוצע שיתוף פעולה מלא בין רשות העתיקות, המשרד לירושלים ומורשת, חברת נתיבי ישראל, מועצה אזורית עמק יזרעאל ותושבי הקיבוץ להשגת המימון הנדרש להעתקת המקווה הקדום. 

. אנשי רשות העתיקות וקיבוץ חנתון על רקע המקווה המונף לפני העברתו לקיבוץ. צילום יולי שוורץ
. אנשי רשות העתיקות וקיבוץ חנתון על רקע המקווה המונף לפני העברתו לקיבוץ. צילום יולי שוורץ
ענת הראל מקיבוץ חנתון. צילום: יניב ברמן
ענת הראל מקיבוץ חנתון. צילום: יניב ברמן
החווה החקלאית הקדומה ומקווה הטהרה (בתחתית התמונה). צילום עבר אבראהים
החווה החקלאית הקדומה ומקווה הטהרה (בתחתית התמונה). צילום עבר אבראהים

בשבוע שעבר בוצעו כל עבודות ההכנה למבצע העתקת המקווה באמצעות חברת הורדוס הנדסה ובליווי צמוד של מנהל השימור של רשות העתיקות. בתחילה המקווה נוסר מכל צדדיו, נותק מבסיסו והוקף בכלוב פלדה אשר היה אמון על שמירת צורתו השלמה ולאפשר את הנפתו. לאחר מכן הונף לקול תרועתם של ילדי הקיבוץ והתושבים על המשאית הכבדה ועשה את דרכו את מקומו החדש. 

לדברי סטיב גריי , ענת הראל והרבה חביבה נר דוד, תושבי חנתון והפעילים ביוזמת העתקת המקווה: זה כל כך מרגש אותנו בקיבוץ ליצור קשר היסטורי ומסורתי עם השורשים שלנו בגליל, לחדשת את הישן ולקדש את החדש. זאת זכות אמיתית להיות חלק מהתהליך. 

 

 

מה דעתך על הפרסום שלנו? כתוב לנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.