תגלית שמשנה את חוקי המשחק | חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומרשות העתיקות חושפים אתר פרהיסטורי בעל חשיבות עולמית. | "מצאנו עדויות נדירות במיוחד לפרק זמן באבולוציה האנושית שכמעט ולא קיים באף מקום אחר על הגלובוס".
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג'ם, | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו (לחצו על התמונה להפעלה בערוץ רשות העתיקות)
מערה פרהיסטורית מדהימה המתוארכת לתקופה שבין כמאתיים וחמישים אלף לארבע מאות אלף שנה לפני זמננו נחשפת בימים אלה בשולי המועצה המקומית פוריידיס, בסמוך למחלף זכרון יעקב.
המערה, המהווה קפסולת זמן שהייתה חתומה וסגורה במשך מאות אלפי שנים, שייכת לתרבות המכונה התרבות האשלו יברודית. חפירת האתר הייחודי ממומנת על ידי חברת נתיבי איילון ומנוהלת על ידי דוקטור קובי ורדי ועמית גבאי מרשות העתיקות, בליווי פרופסור רון שימלמיץ מהמכון לארכיאולוגיה על שם זינמן ובית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה.
פרופסור רון שימלמיץ מאוניברסיטת חיפה מספר בהתרגשות כי נפלה בחלקם הזכות לחפור אתר ייחודי בעל חשיבות עולמית, אשר היה מוגן מנזקי הזמן בשל תנאים יוצאי דופן שהתקיימו במקום. לדבריו, קפסולת הזמן הזו שייכת לפרק זמן ייחודי בשלהי הפליאולית התחתון, רגע לפני שהאדם הניאנדרטלי והאדם המודרני הפכו לדומיננטיים והתפשטו באזורים רבים. מדובר בשלב חשוב שרק אתרים בודדים ממנו נחשפו בארץ ובלבנט בכלל, כאשר מרביתם אינם נגישים כיום למחקר.
השינויים ההדרגתיים שהופיעו בתקופה הזו בגוף האדם, בטכנולוגיה ובחברה, בישרו על התכונות ועל דגמי ההתנהגות המורכבים שהופיעו לאחר מכן ומאפיינים את האדם הניאנדרטלי ואת האדם המודרני. פרופסור שימלמיץ מוסיף כי במידה מסוימת ניתן לראות בשינויים הללו את הניצנים שהובילו להתפתחות התרבות המורכבת שלנו. אחד התהליכים המרכזיים המתרחשים בתקופה זו הוא המעבר לחיים בקבוצות גדולות יותר ולשהות ממושכת יותר באותם אתרים. במערות מאותה תקופה התגלו עדויות לשימוש אינטנסיבי באש ולפעילות אנושית ממושכת, המעידות על חיי מחנה מורכבים ועשירים. אלו ממצאים שחוקרים רבים קושרים להתפתחות של שיתוף פעולה חברתי והעברת ידע, כחלק בלתי נפרד מתהליכי ההתפתחות האנושית.
בשיחה עם דוקטור קובי ורדי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, מודגש כי נדיר מאוד למצוא אתר במצב השתמרות כזה וכי אין פרהיסטוריון שמגיע למקום ולא מתרגש. האתר החדש, שלא נופל בחשיבותו מהאתר המוכר של נחל מערות ומתוארך בדיוק לאותה התקופה, יאפשר לחוקרים לבחון ברזולוציה גבוהה במיוחד כיצד חיו אז בני האדם. התרבות הנחקרת במקום מתאפיינת במגוון שיטות מתקדמות לייצור כלי צור, בהם אבני יד קטנות וחדות, מקרצפים ולהבים. במהלך החפירה נחשפות גם עצמות בעלי חיים, ובהם יחמור, צבי וסוסיים, לצד עדויות ברורות לנוכחות מים, אשר ייתכן שהפכו את המקום למוקד משיכה מרכזי עבור קבוצות ציידים לקטים קדומות.
על רקע חשיבותו העצומה של האתר, מקדמים ברשות העתיקות ובאוניברסיטת חיפה תוכנית מחקר רחבת היקף במטרה לשחזר כיצד חיו בני האדם, כיצד הם הסתגלו לסביבתם וכיצד פיתחו דפוסי חיים וטכנולוגיות חדשות במהלך תהליכי האבולוציה האנושית.
החוקרים מציינים לטובה את התגייסותה של חברת נתיבי איילון, שניאותה לאפשר את קיום החפירה החשובה. השאיפה המשותפת של כל הגורמים היא שלאחר סיום המחקר, המקום יהפוך לאתר פתוח ונגיש לכולם, לתושבי פוריידיס, לתלמידי בית הספר הסמוך ולכל מי שמתעניין בפרהיסטוריה המרתקת של ארץ ישראל.
בסופו של דבר המערה הייחודית שנחשפה בפוריידיס היא הרבה יותר מעוד אתר ארכיאולוגי, היא צוהר נדיר אל הרגעים המכריעים שעיצבו את האנושות כפי שאנו מכירים אותה כיום. השילוב יוצא הדופן בין מצב השתמרות מושלם למחקר מדעי מתקדם, יחד עם החזון להפוך את המקום לנכס תרבותי וחינוכי פתוח לקהל, מבטיח כי קפסולת הזמן הזו תמשיך להדהד ולספק תשובות מרתקות על עברנו עוד שנים רבות קדימה.
