בדיקות כימיות פורצות דרך ובינה מלאכותית ינסו להשיב על השאלה שמסעירה את עולם הארכיאולוגיה | מהיכן הגיעו הכתבים העתיקים? | פרויקט בינלאומי חדש יוצא לדרך במימון מועצת המחקר האירופית.
כתב: אפי אליאן | צילומים: יולי שוורץ, שי הלוי, אמיל אלג'ם, רשות העתיקות, Marco Bijdevaate | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו בערוץ רשות העתיקות (לחצו על התמונה להפעלה)
מועצת המחקר האירופית העניקה לפרופסור מלדן פופוביץ מאוניברסיטת חרונינגן בהולנד מענק בסך 2.5 מיליון אירו למחקר חמש שנתי, בשיתוף רשות העתיקות ומעבדות מחקר באירופה. המחקר יבקש לזהות היכן יוצרו ונכתבו מגילות מדבר יהודה, ולשפוך אור חדש על עולמם של הסופרים כותבי המגילות, מרכזי הידע והפצת הטקסטים ביהודה הקדומה. מגילות מדבר יהודה, הנשמרות ומטופלות במעבדות רשות העתיקות בירושלים, מכילות בין השאר את הכתבים הקדומים ביותר הידועים של התנ"ך.
אחת השאלות הגדולות בחקר של מגילות מדבר יהודה, אשר מעסיקה את החוקרים כבר יותר מ-70 שנה, היא היכן נוצרו ונכתבו הכתבים הקדומים שנמצאו במערות המדבר.
האם לפחות חלקן נכתבו בקומראן בידי קהילה יהודית שהתבודדה במקום, או שמה מדובר במגילות אחרות הובאו ממוקדי כתיבה נוספים ביהודה, אולי מירושלים, והוסתרו במערות בשעת סכנה, או שמא המערות שימשו גם כספרייה או כגניזה קדומה.
המחקר החדש מבקש לבחון את השאלה הזו מזווית רחבה: לא רק מה כתוב במגילות ואיך הן נכתבו, אלא גם ממה הן עשויות וכיצד הוכנו. באמצעות בדיקות כימיות של הדיו, הקלף והפפירוס, ניתוח כתב היד, בחינת מבנה המגילות וכלי בינה מלאכותית, ינסו החוקרים לזהות את טביעות האצבע החומריות והסגנוניות של המגילות, ולבחון האם הן נוצרו במקום אחד, בכמה מרכזי ייצור, או הובאו אל מדבר יהודה ממקומות שונים.
מענק המחקר היוקרתי הוענק לפרופסור פופוביץ, חוקר בעל שם עולמי בתחום מגילות מדבר יהודה, עבור הפרויקט הקרוי Tracing Scribes and Scrolls. בחמש השנים הקרובות יעמוד פרופסור פופוביץ בראש צוות רב תחומי של חוקרי מדעי הרוח, מדענים ומומחי בינה מלאכותית, במטרה להתחקות אחר מקורן של המגילות. למרות חשיבותן העצומה, הידע המדעי לגבי המקום המדויק שבו יוצרו, עובדו ונכתבו נותר עדיין חלקי, והמחקר החדש מבקש להתמודד עם הפער הזה באמצעות שילוב בין בדיקות כימיות, בינה מלאכותית, ופליאוגרפיה, שהיא חקר כתבי יד עתיקים.
במסגרת הפרויקט ובשיתוף רשות העתיקות, ייבחנו כ-250 דגימות קלף ופפירוס מאוסף מגילות מדבר יהודה שנשמר ברשות העתיקות.
לראשונה בהיסטוריית המחקר, ינותחו גם דגימות פפירוס ממצרים, זאת במטרה להשוות אותן לדגימות מקומראן ומאתרים נוספים במדבר יהודה.
ההשוואה בין ההרכב הכימי של החומרים תוכל לסייע בזיהוי מקורות חומרי הגלם, מסלולי ייצור אפשריים וקשרים בין אזורי כתיבה שונים.
הנתונים שייאספו במעבדה יעובדו באמצעות כלי בינה מלאכותית אשר יחפשו דפוסים מורכבים בתוך המידע הכימי. לאחר מכן, התוצאות ישולבו עם ניתוחי כתב יד ועם ניתוח קודיקולוגי של האופן שבו הוכנו ונערכו המגילות, למשל מבנה היריעות, סידור העמודות, השוליים וסימני החיבור בין חלקי המגילה, ולכך יצטרפו מאפיינים לשוניים וספרותיים.
בדרך זו מקווים החוקרים לבנות מודל שיסייע למפות את האוסף העצום של קטעי המגילה שבידי רשות העתיקות, הכולל יותר מ-25,000 פיסות כתב יד, כך שניתן יהיה למקם את הסופרים והמגילות השונות בזמן ובמרחב.
בנוסף, מקווים החוקרים להצביע על מוקדים שבהם התקיימו כתיבה, לימוד, יצירה והעברה של ידע ביהודה הקדומה ואולי אף מעבר לה.
פרופסור מלדן פופוביץ מציין כי המחקר הצפוי הוא הגדול ביותר שנעשה בעזרת בינה מלאכותית להבנת הרקע התרבותי של מגילות מדבר יהודה. לדבריו, המגילות הן עדות יוצאת דופן לעולם אינטלקטואלי עשיר שפעל ביהודה הקדומה, והשילוב של בדיקות מעבדה מתקדמות, חקר כתבי היד והבינה המלאכותית מאפשר לשאול שאלות שלא ניתן היה להשיב עליהן בעבר, כמו היכן נכתבו הטקסטים, באילו רשתות ידע הם הופצו, ומה היה מקומן בחברה של התקופה.
המחקר מתבסס גם על הידע שנצבר בפרויקט קודם שהוביל פרופסור פופוביץ, The Hands That Wrote the Bible, אשר עסק בזיהוי כתבי יד וסופרים במגילות. כעת מבקש הפרויקט החדש להרחיב את נקודת המבט מהיד הכותבת אל המקום שבו פעלה, אל החומרים שבהם השתמשה, ואל המקומות שבהן נוצרו הטקסטים.
דוקטור עילית כהן עפרי, השותפה למחקר מטעם רשות העתיקות, מוסיפה כי המחקר ייצור מסד נתונים חסר תקדים על ההרכב הכימי של המגילות. היא מציינת כי רשות העתיקות משקיעה מאמצים כבירים בחקר המגילות, ובשנים האחרונות גוברת ההבנה לגבי החשיבות של הבנת החומרים שמהן הן עשויות, ובפרט הקלף, הפפירוס והדיו, אשר עשויים לגלות סודות החבויים בתוך הפיסות ששרדו מאות ואלפי שנים. השתתפות במחקר בינלאומי בסדר גודל כזה מאפשרת לרשות העתיקות לרתום את המומחיות שלה בחקר החומרים הארכיאולוגיים לפתרון שאלות מרכזיות המעסיקות את החוקרים והציבור.
במחקר ישתתפו חוקרים ומעבדות בירושלים, פיזה, נאפולי ואודנסה שבדנמרק, ובהם אילריה דגאנו, ליילה בירולו, קארה ראסמוסן ופרנק קיילדסן. באוניברסיטת חרונינגן ממלא דוקטור מערוף דהאלי תפקיד מרכזי בפיתוח ובהפעלת שיטות הבינה המלאכותית שיאפשרו לנתח את מכלול הנתונים הכימיים ולזהות בתוכם דפוסי מקור והשתייכות. הפרויקט מתקיים גם בשיתוף המוזיאונים במצריים, בברלין ובטורינו, וכן עם האוניברסיטה של לוון, לצורך השוואת פפירוסים ממצרים וממדבר יהודה.
