תיאטרון עתיק ושכבות אבני כותל נסתרות נחשפו בחפירות מנהרות הכותל בירושלים

חפירת וילסון בשלביה הראשונים. צילומים: שי הלוי

תגלית דרמטית הוצגה במהלך עבודות ארכיאולוגיות במנהרות הכותל שבירושלים.  חלקים עצומים מנדבכי הכותל המערבי נחשפים לאחר שהיו מוסתרים כ-1700 שנה! בנוסף, התגלה לראשונה מבנה תאטרון רומי עתיק בירושלים!.

כתב: אפי אליאן | סטילס: יניב ברמן , שי הלוי | וידאו: יניב ברמן

ארכיאולוג רשות העתיקות ד"ר ג'ו עוזיאל רשות העתיקות ליד אבני הכותל שנחשפו בחפירה. צילום: יניב ברמן
ארכיאולוג רשות העתיקות ד"ר ג'ו עוזיאל רשות העתיקות ליד אבני הכותל שנחשפו בחפירה. צילום: יניב ברמן

כתבת וידאו: 

תגלית דרמטית נחשפה לאחרונה במהלך חפירות ארכאולוגיות המתקיימות במנהרות הכותל בירושלים. חלקים גדולים מנדבכי הכותל המערבי אשר היו נסתרים מן העין במשך כ-1700 שנה נתגלו לאור יום. כמו כן, במקביל בעת החפירות נחשף אף מבנה תיאטרון רומי עתיק. עד כה לא היה ידוע על שרידי תיאטרון רומי כלשהו בירושלים וניכר כי מדובר במבנה ראשון מסוגו אשר נחשף בעיר. 

בחפירה נחשפו 8 נדבכים מאבני הכותל. צילום: יניב ברמן
בחפירה נחשפו 8 נדבכים מאבני הכותל. צילום: יניב ברמן

על מנת לחשוף את שמונה שכבות הנדבכים* , נדרשו אנשי רשות העתיקות להסיר שכבת עפר בעובי של כשמונה מטרים. שכבות הנדבכים נשתמרו בצורה מדהימה. אך לא די בכך, מעבר לשכבות הנסתרות של אבני הכותל המערבי , הופתעו הארכיאולוגים למצוא תחת שכבת העפר העצומה מבנה מיוחד במינו דמוי תיאטרון. החשיפה הדרמתית מתחברת היטב עם הכתבים ההיסטוריים בהם תואר מבנה תאטרון המצוי בקרבתו של הר הבית. 
*נדבכים: שכבות / שורות לבנים המרכיבות קיר או חומה. 💡 

חפירת קשת וילסון – מבט כללי. צילום: יניב ברמן
חפירת קשת וילסון – מבט כללי. צילום: יניב ברמן

על הממצאים החדשים פורסם במהלך מסיבת עיתונאים מיוחדת שהתקיימה השבוע תחת קשת וילסון שבמנהרות הכותל. בין המשתתפים: מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי מרדכי (סולי) אליאב, רב הכותל שמואל רבינוביץ, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות – ד"ר יובל ברוך ומנהלי החפירה באתר. באותה עת הוצגו לראשונה נדבכי הכותל אשר נחשפו לאור יום לאחר אלפי שנים ואף את שרידיו המרהיבים של מבנה התיאטרון. לפי אופיו של המבנה ניכר כי הושקעו בבנייתו משאבים רבים והוא הכיל לפחות 200 מקומות ישיבה. 

המבנה דמוי התיאטרון. צילום: יניב ברמן
המבנה דמוי התיאטרון. צילום: יניב ברמן

מאז תחילתו של המחקר הארכיאולוגי בירושלים , לפני כ-150 שנה החלו לחפש החוקרים אחרי מבני הציבור המוזכרים במקורות ההיסטוריים. האזכורים הבולטים ביותר היו אודות תיאטראות או מבני דמויי תיאטרון הנמצאים באיזור בית המקדש. האזכורים העיקריים לכך מצויים במקורות של ימי בית שני בכתביו של יוסף בן מתתיהו ובמקורות נוספים שתועדו לאחר חורבן בית שני כאשר ירושלים הפכה לקולוניה רומית בשם "איליה קפיטולינה" לגבי מיקומם של מבנים מסוג זה עלו תאוריות רבות אך עד כה לא היה כל בסיס ארכיאולוגי. בחשיפה האחרונה הוצג התיעוד הראשון לקיומו של מבנה דמוי תאטרון ראשון שנתגלה עד כה בירושלים. 

ד"ר ג'ו עוזיאל מרשות העתיקות יושב על מדרגות מבנה התיאטרון. צילום: יניב ברמן
ד"ר ג'ו עוזיאל מרשות העתיקות יושב על מדרגות מבנה התיאטרון. צילום: יניב ברמן

קשת וילסון הינה למעשה המבנה השלם היחיד שנותר מכלל ממתחם הר הבית של ימי הבית השני הגלוי לעין. הקשת עצמה בנויה מאבנים עצומות בגודלן והיא האחרונה בסדרה של קשתות אשר נשאו מעליהם גשר רכב. הגשר הוביל את הר הבית מכיוון מערב. עצם מיקומה הגבוה של הקשת מעל יסודות הכותל המערבי התאפשר מעבר של אנשים לתוך מתחם הר הבית ולמקדש עצמו. יצוין כי על הקשת עברה אמת מים גדולת מימדים. 

אולם התפילה שמתחת לקשת וילסון. צילום: יניב ברמן
אולם התפילה שמתחת לקשת וילסון. צילום: יניב ברמן

בשיחה עם מנהלי החפירה במקום – ד"ר ג'ו עוזיאל , תהילה ליברמן וד"ר אבי סלומון מספרים כי מדובר בסנסציה מחקרית. התגלית היתה הפתעה של ממש. כאשר ניגשו לחפירה במטרה לבצע תיארוך של קשת וילסון , לא תיארו לעצמם כי הפעולה הבסיסית תפתח להם צוהר לתעלומת התיאטרון האבוד של ירושלים. כמו במקרים רבים בארכיאולוגיה, ישנה צפייה לחשוף דבר מסויים אבל בסופו של התהליך נחשפים ממצאים אחרים, מפתיעים ומעוררי מחשבה. אין ספק כי חשיפת נדבכי הכותל המערבי ומרכביה של קשת וילסון הינם תגליות מרגשות התורמות לחקירת העיר ירושלים ולתולדות עברה ההיסטורי.

עם זאת, מוסיפים סלומון , ליברמן ועוזיאל כי גילוי המבנה דמוי התיאטרון מהווה דרמה של ממש במחקר. הנ"ל מציינים כי מדובר אמנם במבנה קטן ביחס לתיאטרות הרומיים המוכרים (לדוגמה קיסריה, בית שאן ובית גוברין) אך עובדה זו בנוסף להימצאותו מתחת לחלל מקורה – במקרה זה תחת קשת וילסון , מכוונת אותנו למסקנה כי מדובר במבנה דמוי תאטרון מהסוג המכונה בעולם הרומי תחת השם "אודיאון". על פי רוב המבנים שכאלה שימשו למופעים אקוסטיים. עם זאת , עלתה אפשרות נוספת כי מדובר במבנה המכונה בשם בולטריון – כלומר – מקום מושבה והתכנסותה של מועצת העיר. במקרה זה של מועצת "איליה קפיטולינה – ירושלים הרומית.

ארכיאולוגית רשות העתיקות תהילה ליברמן במבנה התיאטרון. צילום: יניב ברמן
ארכיאולוגית רשות העתיקות תהילה ליבמן במבנה התיאטרון. צילום: יניב ברמן

עם זאת , באשר למבנה דמוי התיאטרון, להערכת הארכיאולוגים המבנה לא היה בשימוש מעולם. מספר ממצאים באתר החפירות מרמזים על כך, בין היתר – גרמי המדרגות אשר מעולם לא הושלמה חציבתם. ניכר כי הושקעו מאמצים רבים בבניית המבנה, אך באופן מפתיע ולא מוסבר כלל נעזב עוד בטרם נכנס לשימוש. הסיבות לכך עדיין לא ידועות , אך ניכר שהן קשורות באירוע היסטורי משמעותי – אולי אף למרד בר כוכבא, עלתה ההשערה כי המבנה החל להיבנות, אך עם פרוץ המרד הוא ננטש. עדויות נוספות לאי השלמת מבנים בתקופה זו נחשבו בעבר בחפירות הקרדו המזרחי שנמצא ברחבת הכותל. 

חפירת וילסון בשלביה הראשונים. צילומים: שי הלוי
חפירת וילסון בשלביה הראשונים. צילומים: שי הלוי
חפירת וילסון בשלביה הראשונים. צילומים: שי הלוי
חפירת וילסון בשלביה הראשונים. צילומים: שי הלוי
חפירת וילסון בשלביה הראשונים. צילומים: שי הלוי
חפירת וילסון בשלביה הראשונים. צילומים: שי הלוי
חפירת וילסון בשלביה הראשונים. צילומים: שי הלוי
חפירת וילסון בשלביה הראשונים. צילומים: שי הלוי
חפירת וילסון בשלביה הראשונים. צילומים: שי הלוי
חפירת וילסון בשלביה הראשונים. צילומים: שי הלוי

בעת החפירות ברשת וילסון נתגלו ממצאים רבים, חלקם אף ייחודיים ובניהם אלפי כלי חרס, מטבעות עתיקים , פריטים אדריכליים , פיסול ועוד. בחפירה בוצעו תהליכים ושיטות מחקר מתקדמות אשר מאפשרים לזהות תחת עדשת המיקרוסקופ שרידים שהעין אינה רואה. באמצעות תהליכים אלו מצליחים החוקרים להגיע לתובנות ברמת דיוק גבוהה ביותר ביחס למה שהיה בעבר. המחקר הארכיאולוגי בקשת וילסון נחשב מיקרו ארכיאולוגי חלוצי ואף פורץ דרך. 

ד"ר ג'ו עוזיאל ותהילה ליברמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, בשטח החפירה. צילום: יניב ברמן
ד"ר ג'ו עוזיאל ותהילה ליברמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, בשטח החפירה. צילום: יניב ברמן

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים מספר ביחס לממצאים החדשים "פעם אחר פעם באים הממצאים המדהימים המאפשרים לבני דורנו לגעת בקצות האצבעות בהיסטוריה העתיקה של עמנו ובמורשת היהדות לזיקתה העמוקה של ירושלים. כל ממצא כזה מרכש אותי מחדש בעצמות אדירות. לפנינו עוד מלאכת חפירה ארוכה ואני בטוח שככל שנעמיק ונחפור נגיע לתקופות קודמות ולעדות בגין זיקתו העמוקה של העם היהודי לארץ ישראל ולירושלים. 

הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל והמקומות הקדושים, נוגע באחת מאבני הכותל שנחשפו בחפירה. צילום: יניב ברמן
הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל והמקומות הקדושים, נוגע באחת מאבני הכותל שנחשפו בחפירה. צילום: יניב ברמן

ישראל חסון – מנהל רשות העתיקות מוסיף כי רשות העתיקות פועלת לקדם פרויקט לאומי לחשיפת ירושלים הקדומה. תוכנית זו אושרה באופן עקרוני בישיבת הממשלה לרגל 50 שנה לאיחוד ירושלים. הממצאים המרתקים שנמצאו בקשת וילסון מחזקים את חשיבות הרחבת החפירות הארכיאולוגיות באיזור מיוחד זה. אני מקווה כי הממצאים יסייעו לנו בקידום התוכנית הכוללת כך שכולנו נזכה ללמוד ולהתרשם מירושלים הקדומה בתפארתה. עוד ציין חסון כי רשות העתיקות תשמח להשלים את החפירה בקשת וילסון ואת חפירת ירושלים הקדומה יחד עם תלמידי כיתות יב' בארץ, במסגרת פרויקט "יש לי אבן מאבני ירושלים". 

תלמידים מרחבי הארץ השתתפו בחפירת קשת וילסון. צילום: יניב ברמן
תלמידים מרחבי הארץ השתתפו בחפירת קשת וילסון. צילום: יניב ברמן

ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות מספר על הממצאים: "החשיפה מתחת לקשת וילסון נולדה כיוזמה משותפת בין רשות העתיקות למורשת הכותל המערבי. היוזמה נועדה לייצר מסלול תיירותי חדש במנהרות הכותל ולאפשר חווית ביקור חדשה באתר ולתת למבקר חשיפה לתגליות הארכיאולוגיות המרהיבות שנחשפו בשנים האחרונות. שרידים אלו כוללים בין היתר את שרידיו של מבנה מפואר מימי בית שני, מכלולי המקוואות וגולת הכותרת כעת הינם הממצאים החדשים שנמצאו תחת קשת וילסון. עם תום החפירה במקום תחל רשות העתיקות ביחד עם הקרן למורשת הכותל המערבי בהכנת תוכניות לשימור הממצאים והצגתם לציבור המבקרים באתר. 

מרדכי (סולי) אליאב – מנכ"ל הקרן למורשת הכותל מסכם ואומר כי אכן זו אחת התגליות החשובות ביותר שנחשפו בשלושים שנותיי בקרן למורשת הכותל המערבי. תגלית זו מצטרפת לשורת ממצאים נוספים שנחשפו באיזור רחבת הכותל, ממצאים היוצרים יחדיו פסיפס היסטורי חי שמחזק את כיסופי הדורות לירושלים ולכותל המערבי. אין לי ספק שעושר המדעי הטמון באיזור זה לא יסולא בפז. הוא מצטירף לשורה נוספת של אורחים מאימפריות לשעבר שהיו כאן לאורך השנים, לעומת העם היהודי שנאחז כאן לפני כשלושת אלפים שנה והוא כאן מאז ולתמיד. חשיפת אבני הכותל המערבי הללו – לאחר כ-1700 שנה בנדבכיו התחתוים מרגשת עד מאוד. הכותל , שריד לבית מקדשנו ושלל הממצאים סביבו , מלמדים על אלפי שנות נוכחותנו כאן – מהווים אבן שואלת למאות אלפים ויותר שפוקדים את האתר כפי שראינו רק לאחרונה בימים הנוראים ובחג הסוכות. 

 

2 מבקרים הגיבו עד כה ב - “תיאטרון עתיק ושכבות אבני כותל נסתרות נחשפו בחפירות מנהרות הכותל בירושלים

  1. זה שיש מבנה רומי לא מחזק את המורשת היהודית.. אכן תגלית מדהימה אבל יש להבדיל את התגלית מחיזוק האחיזה במקום.

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.