פרויקט השדרה המהירה של רכבת ישראל עצר לרגע בזמן | חפירה של רשות העתיקות בכניסה לבנימינה חשפה פסלי שיש מושלמים | הפסלים מתוארכים על ידי החוקרים כבני כ-1,700 שנה | החוקרים: "תגלית נדירה, אולי מאחוזת פאר של עשירי קיסריה".
כתב: אפי אליאן | צילומים: יולי שוורץ, שתיל עימנואלוב , אסף פרץ, נוהר שחר, אלירן אורן, אמיל אלג'ם | וידאו: אמיל אלג'ם
כתבת וידאו מערוץ רשות העתיקות (לחצו על התמונה להפעלה)
תגלית ארכיאולוגית מרהיבה בבנימינה: שני פסלים עשויים שיש בני כ-1,700 שנה, מסוג פרוטומות המתארות דמויות היסטוריות מהעולם היווני-רומי, נחשפו כשהם מוטמנים בתוך בור איסוף יין של גת רומית-ביזנטית. פרוטומות הן פסלים המעוצבים כחלק העליון של גוף האדם, ועל אחד מהם אף השתמרה כתובת ביוונית הנושאת את השם "ליקורגוס".
הממצאים המרשימים נחשפו במהלך חפירה ארכיאולוגית אשר מנהלת רשות העתיקות במסגרת פרויקט של משרד התחבורה ורכבת ישראל להכפלת מסילת החוף (תת"ל 65), לטובת הפעלת רכבות מהירות של 250 קמ"ש שיצמצמו את זמן הנסיעה בין חיפה לתל אביב לכחצי שעה בלבד, כחלק מחזון 'מחברים את ישראל' של משרד התחבורה.
בשיחה עם אלירן אורן ואבישג רייס, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מספרים כי הפסלים מתוארכים לתקופה הרומית ואלו לא התגלו באתרם המקורי.
הם נמצאו כשהם מונחים באופן מסודר, פניהם כלפי מטה, בתוך בור איסוף היין של הגת הרומית-ביזנטית בעת שזו יצאה משימוש.
אורן ורייס מציינים כי לעת עתה לא ידוע מדוע הפסלים הוחבאו במקום, וייתכן שהדבר נעשה כדי לשמור עליהם. השניים עוד מוסיפים כי מדובר בתגלית של פעם בחיים שהגיעה ביום האחרון לחפירה, אירוע בלתי צפוי לחלוטין.
מיכאל סורוצקין, ארכיאולוג רשות העתיקות, משחזר את רגע החשיפה ומספר כי במהלך חפירת הגת זיהו הפועלים משהו שמבצבץ באדמה. הייתה תחושה שעומדים לגלות ממצא שאינו אמור להימצא שם, וכאשר התברר כי לא מדובר בחרס אלא בשיש, נחשפו לאט לאט שני הפסלים המדהימים.
ד"ר פטר גנדלמן, מומחה אזור קיסריה מטעם רשות העתיקות, מסביר כי הפסלים מצטרפים לשורה של פורטרטים של דמויות היסטוריות שנחשפו בעבר בקיסריה, כשהפעם האחרונה שבה התגלתה דמות כזו הייתה בשנות ה-90. לגבי הכתובת ביוונית עם השם ליקורגוס, מבהיר ד"ר גנדלמן כי בהיסטוריה היוונית מוכרות שתי דמויות מרכזיות בשם זה: ליקורגוס מייסד ספרטה, וליקורגוס מאתונה שהיה מדינאי ונואם במאה ה-4 לפני הספירה. ייתכן שמדובר באחת מדמויות אלה, אך המחקר נמצא רק בראשיתו.
ד"ר גנדלמן מוסיף כי בתקופה הרומית הוצגו פסלים מסוג זה הן במבני ציבור והן בבתים של בני האליטה שביקשו לקשור את עצמם לתרבות ולרוח של העת העתיקה. מאחר ולא רחוק ממקום הגילוי נחשפו בעבר שרידים של בית מרחץ, ייתכן שהפסלים עיטרו בעבר וילה מפוארת של אחד מאנשי קיסריה. כעת יעברו הפסלים תהליך ניקוי, שימור ומחקר נוסף, במטרה לזהות בוודאות את הדמויות ואת ההקשר המדויק שבו הוצבו.
הפסלים המרהיבים נחפשו לראשונה בכנס הארכיאולוגי במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (מוז"א), בשיתוף פעולה עם מרחב מרכז של רשות העתיקות, המכון ללימודי ארכיאולוגיה ע"ש סוניה וטוני לוין באוניברסיטת תל אביב, והמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. לאחר הכנס הוצגו הפסלים במוזיאון לקהל הרחב למשך חודשי הקיץ.
גיל עומר, מנכ"ל מוז"א, מציין כי חשיפת פסלי שיש בני 1,700 שנה במצב כה מרשים אינה דבר של מה בכך, ומביע גאווה על כך שהמוזיאון יארח את המפגש הראשון של הציבור עם התגלית. הצגת הפסלים בביתן הקרמיקה מהווה הזדמנות לחשוף ממצא נדיר זמן קצר לאחר גילויו.
ילנה אלגרט שרון, אוצרת ביתן הקרמיקה במוז"א, מוסיפה כי התצוגה והכנס משקפים את שיתוף הפעולה המתמשך בין המוזיאון לרשות העתיקות ואת המחויבות להנגשת הארכיאולוגיה לציבור, תוך מתן אפשרות לקהל לקחת חלק בתהליך חשיפת העבר כמעט בזמן אמת.
