מטען שיש עצום בגודלו בן 1,800 שנה התגלה במצולות בחוף בית ינאי

מטען שיש עצום ונדיר התגלה במימי חוף בית ינאי-צילום היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות

מטען פריטי שיש עצום ונדיר מסוגו נחשף בתוך מי הים בחוף בית ינאי. בין הפריטים: כותרות עמודים קורינתיות וקירות עמודי שיש עצומים באורכים של עד שישה מטרים. נראה שהפריטים יקרי הערך נועדו לבניית מבנה ציבורי מפואר, תיאטרון או מקדש.

כתב: אפי אליאן | צילומים: היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות

מדובר במטען הראשון מסוגו שנחשף עד כה במזרח הים התיכון. על פי תחקיר ראשוני עולה כי המטען שוקל סביב ה-44 טון והוא כולל כותרות עמודים קורינתיות מעוטרות בדגם צמחי. כמו כן כותרות גולמיות אשר סותתו באופן חלקי וקורות עמודים עשויים שיש המתפרסים על אורך של עד שישה מטרים.

 

ראשי עמודי שיש - צילום: היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות
ראשי עמודי שיש – צילום: היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות

מטען שיש שהועבר באמצעות ספינה, הכולל פריטי שיש מרשימים וגדולים התגלה במי חוף ינאי במרחק של כ-200 מטרים בלבד מהחוף. הפריטים, המתוארכים כבני 1800 שנה (התקופה הרומית) משתייכים למטען ספינה הראשון מסוגו שהתגלה עד כה במזרח הים התיכון.  מטען זה כולל כותרות עמודים קורינתיות אשר מעוטרות בדגם צמחי, כותרות במצב גולמי – זאת אומרת עברו עבודת סיתות חלקית, ואף קורות עמודים ענקיות עשויות שיש, כאשר הארוך בהם מתפרס על אורך של שישה מטרים.  נראה שהפריטים היקרים  שנמצאו במעמקי הים יועדו לבניית מבנה ציבורי מפואר, תיאטרון או אפילו מקדש בעת התקופה הרומית. 

מי שמצא את הפריטים הנדירים, הוא גדרון הריס – שחיין ימי, אשר יצר קשר עם רשות העתיקות ודיווח על עמודים עתיקים בהם הבחין כאשר שחה בחוף בית ינאי. מי שקיבל את הפניה ברשות העתיקות היה מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות – קובי שרביט.  בשיחה עימו עלה כי היחידה מכירה את המטען המדובר כבר שנים רבות, אך מאחר והיה מכוסה בחולות – מיקומו המדויק לא היה ידוע עד כה, ובשל כך לא היה ניתן גם לחקור אותו. הסערות האחרונות חשפו ככל הנראה את המכלול, ובעקבות הדיווח החשוב מגדעון, תיעדנו את המטען הנדיר ואף ערכנו בו בדיקות ארכיאולוגיות ראשוניות – זאת לקראת מחקר רחב יותר. 

 

על פי תנוחת המטען על קרקעית הים, מסיקים החוקרים כי מדובר בספינה שנטרפה במקום – ככל הנראה לאחר שצוות הספינה נתקל בסערה במים הרדודים – אז הטיל עוגן בנסיון נואש למנוע סחף שלה. סערות מסוג זה מתפתחות במהירות בחופי הארץ – כך מספר שרביט, בשל מגבלות התמרון של הספינות הדבר מביא – לא אחת, לסחיפתן ולהיטרפותן במים הרדודים. 

מגודלם של הפריטים שנמצאו על קרקעית הים ניתן ללמוד על רוחב הספינה ועל גודלה. מדובר בספינת סוחר גדולה, אשר היתה יכולה לשאת לפחות – 200 טון משקל במטען. פריטים מסוג זה שמצאנו, מאפיינים בנייה ציבורית גדולה ומפוארת. רק לשם הדוגמה – אפילו בקיסריה הרומית, הפריטים היו מאבן מקומית אשר צופתה בשכבת סוטוקו  (סוג של טיח לבן) על מנת לדמות למבנים מראה של שיש, וכאן – בפריטים אלה מדובר בפריטי שיש של ממש. 

מאחר שנראה שמקורו של מטען השיש באזור הים האגאי – בטורקיה או ביוון, והמטען התגלה מדרום לנמל קיסריה, עושה רושם כי תוכנן להגיע לאחרת מערי הנמל הדרומיות, אשקלון, עזה או אפילו דרומה יותר – אלכסנדריה שבמצרים. 

שרביט מוסיף ואומר כי הדיווח על גדעון פתר ויכוח מחקרי רב-שנים, אשר לפיו ארכיאולוגים מהיבשה והימיים מתווכחים בניהם בשאלה, האם הפריטים מהתקופה הרומית עוצבו כבר בארץ המוצא או שמה – נסעו כחומר גלם מעוצב חלקית ועיצובם הסופי בוצע כבר באתר הבניה בארץ היעד.  כעת מציאת המטען פותרת את התעלומה, נראה כי מרבית הפריטים יצאו מהמחצבה כחומרי גלם ועברו עיצוב סופי בידי אמנים מקומיים או אומנים שהובאו במיוחד לבצע זאת מארצות אחרות – ממש כמו אומני הפסיפס אשר נדדו מאתר לאתר על פי ההזמנה. 

לגדעון הריס הוענקה תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה!

בשיחה עם אלי אסקוזידו  מנהל רשות העתיקות נמסר: הדיווח החשוב של גדעון המחיש עד כמה מהותית ערנותם של אזרחים לנושא העתיקות, ועוד יותר – עד כה חשוב שתגליות שכאלה ידווחו לרשות העתיקות. לשיתוף הפעולה מצד האזרחים יש ערך חשוב ביותר עבור המחקר. אנו קוראים לציבור שנתקל בעתיקות במרחב הימי, לקחת מיקום ולקרוא לנו מיד לשטח. זהו מידע בעל ערך שלא יסולא בפז לבניית הסיפור של ארץ ישראל.