אז איך מבטיחים הצלחה בקרבות? האם לוחמה פסיכולוגית הינה תהליך מודרני או שמה, כבר חשבו עליו שנים רבות אחורה? בחפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות, נחשף קליע עופרת נדיר, הנושא כתובת מאגית לניצחון. החוקרים סבורים – ייתכן כי הקליע השתייך לחייל יווני
כתב: אפי אליאן | צילומים: אסף פרץ, יניב ברמן, דפנה גזית
פרסומים נוספים על יבנה העתיקה
- שרידי מבנה מתקופת הסנהדרין נחשפו לראשונה בעיר יבנה
- טבעת זהב עתיקה משובצת אבן יוקרתית התגלתה בחפירות ארכאולוגיות בעיר יבנה
- שרידי מפעל יין ביזנטי עצום בגודלו נחשף בעיר יבנה
- דמי חנוכה היסטוריים נחשפו בחפירות ארכאולוגיות בעיר יבנה
- מערכת השקייה עתיקה נחשפה בעבודות רשות העתיקות ביבנה-ים
- בזכות הסערה – קנקן אכסון עתיק נחשף במצוקי הגן הלאומי ביבנה-ים
על הקליע שנחשף, נכתב בשפה היוונית “ניצחון של הרקלס והאורונאס”. הסברה העולה בעקבות ממצא זה, כי כתובות אלה היו חלק מלוחמה פסיכולוגית, אשר מטרתה העיקרית היתה להטיל אימה על היריב, ובנוסף, לאחד את הלוחמים ולרומם את רוחם, כך אומרת פרופ’ יוליה אוסטינובה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. כעת, בוחנים האם הקליע שנמצא, שימש ללוחמה בחשמונאים.
מחקר חדש חושף קליע עופרת אשר נחשף לאחרונה בחפירות ארכאולוגיות בעיר יבנה. הקליע, מתוארך על ידי חוקרי הרשות מהתקופה ההלניסטית. מדובר בפריט נדיר מסוגו בישראל, בייחוד כאשר על הקליע כתובת בשפה היוונית, אשר נועדה להבטיח ניצחון בקרב.
הקליע, בן ה-2200 שנה, נושא את הכתובת “ניצחון של הרקלס והאורונאס”, נחשף בחפירות אשר מנוהלות על ידי רשות העתיקות בעיר יבנה ובמימון רשות מקרקעי ישראל, לטובת הרחבת העיר בכ-12000 יחידות דיור. על פי החוקרים, הקליע נועד ליידוי ממכשיר קלע (מעין סוג של רוגטקה) אשר אורכו 4.4 ס”מ.
פרופ’ יוליה אוסטינובה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב מספרת: צמד האלים, האורונאס והרקלס נחשבו פטרונים אלוהיים של יבנה בעת התקופה ההלניסטית. למעשה, הכתובת שעל הקליע, הינה עדות ארכיאולוגית ראשונה לשני אליה השומרים על העיר יבנה, אשר נחשפה בתוך יבנה עצמה. עד היום, הצמד היה מוכר רק מכתובת אחת, באי היווני דלוס.
כזוג, הרקלס והאורונאס, היו צוות מושלם של מעניקי ניצחון. ההכרזה על ניצחונם העתידי של הרקלס והאורונאס לא היתה קריאה המופנית לאלוהות, אלא איום המופנה ליריבים. כך מסבירה פרופ’ אוסטינובה.
קליעי עופרת מוכרים לנו מהעולם העתיק החל מהמאה החמישית לפני הספירה הנוצרית, אך עד כה בארץ ישראל נמצאו מספר קליעים בודדים בלבד, כאשר הם נושאים כיתוב עליהם. מטרת הכתובות היא להעביר מסר של איחוד הלוחמים ובמטרה לרומם את רוחם, הפחדה של האויב, או אפילו קריאה שנועדה להמריץ באופן מאגי את הקליע עצמו. כתובות אלו היו חלק מלוחמה פסיכולוגית, אשר מטרתה העיקרית היא להטיל אימה על היריב, ונוסף – לאחד את הלוחמים ולרומם את רוחם.
בשלב זה, נראה שלא נוכל לדעת בוודאות, האם הקליע שנמצא היה שייך לחייל יווני, כך אומר פבלו בצר וד”ר דניאל ורגה – מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות, אך עם זאת לא מן הנמנע שהוא קשור לסכסוך בין היוונים לבין החשמונאים במאה השניה לפני הספירה, כאשר בתקופה זו, היתה יבנה הפגאנית (שהיתה גם בעלת בריתם של הסלווקים [יוונים אשר שלטו על ארץ ישראל]) נתונה למתקפות של צבאות החשמונאים. החשמונאים ביקשו בצורה ישירה ומוצהרת, להכניע את העמים האחרים וליצור מעין מדינה הומוגנית וטהורה מבחינה דתית – פולחנית, קליעי העופרת הזעירים, מעידים על ניצחונם הקרוב של אליה של יבנה הפגאנית ומהווים עדות מוחשית לקרב עז אשר התרחש ביבנה באותה התקופה.
ניתן רק לדמיין, מה חשב לעצמו וכיצד הרגיש אותו לוחם, אשר החזיק בקליע לפני 2200 שנה, כשהוא נאחז בתקווה לישועה מאגית / אלוהית. כך אומר אלי אסקוזידו – מנהל רשות העתיקות.
חפירת יבנה, הינה חפירה עצומה, אולי מהגדולות שנוהלו עד כה על ידי רשות העתיקות. החפירות בעיר זו, הניבה תגליות מרתקות המעידות על היסטוריה עשירה ומגוונת בת 7000 שנה. והיד – ללא ספק עוד נטויה.
