העבודות המחודשות באתר חורבת חנות, מבקשות לגלות ולקשור בין נקודות ארכאולוגיות שונות אשר נחפרו בעבר באתר. המטרה הינה לגלות אחר הסיפור המלא. העבודות באתר נעשות יחד עם הקהילה, בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות, קק”ל ומועצה האזורית מטה יהודה
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג’ם
על פי מיתוס קדום, קיימת אמונה (אשר כנראה שגויה) לפיה במקום זה נקבר גוליית מהסיפור התנ”כי “דוד וגוליית”.
האתר הארכיאולוגי חורבת-חנות עובר בימים אלה עבודות פיתוח, חפירה ושימור. העבודות במקום מבוצעות יחד עם הקהילה, ביוזמה משותפת של רשות העתיקות , קרן קיימת לישראל והמועצה האזורית מטה-יהודה. כחלק מהעבודות לפיתוח האתר אשר מוערך מאוד על ידי מבקרים ומטיילים רבים, ייחפרו ואף ישומרו חלקים קדומים נוספים. המטרה הסופית הינה לקשור בין נקודות שנחפרו במקום בעבר ובאמצעות כך, לקבל תונה מלאה יותר על אופי החיים במקום בעת העתיקה.
בשיחה עם עומר שלו וסמיון גנדלר – מנהלי החפירה באתר מטעם רשות עתיקות מספרים: החפירה היא פרויקט חינוכי קהילתי – תיירותי, אשר מטרתו לשתף את התלמידים בחפירת העבר בסביבת מקום מגוריהם. באמצעות פעילות זו, נו מחברים אותם לשורשים, לארכאולוגיה ולמקום בו הם גרים.
עד כה השתתפו בחפירות ובעבודות השימור תלמידי בית ספר גשר לחינוך מיוחד, חניכי המכינה הקדם-צבאית “שובו אחים” ותלמידי תיכון “ברנקו וייס” בית שמש.
הדר אברהמי, מנהלת מחלקת מרחב מרכז באגף חינוך וקהילה בקרן קיימת לישראל מספרת: החוויה בחוף שונה מהכילה, פתאום יש כאלה שחובשים על עצמם כובע של מנהיגים ולוקחים פיקוד ואחריות. יש גם כאלה שפשוט נהנים מהעבודה הפיזית. הערך שהתלמיד פוגש בו הינו עצום. אני מאמינה כי החוויה הזאת תלך איתם להמשך החיים. אנו מברכים על העשייה המשותפת עם רשות העתיקות ואנשי המרחב והייעור, ומתרגשים להיות עדים לתהליכים המיוחדים שקורים בשטח.
בקצרה על חורבת חנות
האתר חורבת חנות מוכר גם בשם חירבת אל חאן. זאת על שם חאן הדרכים ששכן בסמוך. על פי המקורות, החאן המדובר אירח צליינים שעברו על הדרך העתיקה, אשר חיברה בין ירושלים לבית-גוברין. נראה כי דרך זו נסללה עוד במחצית הראשונה של המאה השניה לספירה הנוצרית, במהלך מרד בר-כוכבא, או אולי שנתיים קודם לכן, לכבוד ביקורו של הקיסר אדריאנוס בגזרה זו.
הכנסיה לעומת זאת, נבנתה בשלב מאוחר יותר, בסמוך לתקופה הביזנטית. בתקופה זו הפכה הנקודה למקום עצירה עיקרי להתרעננות ומנוחה עבור הצליינים בצד הדרך.
מבחינת חפירות ארכאולוגיות שבוצעו במקום, המתחם נחפר כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת ולאחר מכן שוב בשנת 2015 עד 2016, אך האתר עצמו נותר חידתי ובלתי פתור. למרות כל החפירות במקום, ידוע לחוקרי רשות העתיקות מעט מאוד על המקום. כך מספר יגאל רדשקובסקי אשר ניהל במקום חפירה מטעם רשות העתיקות בשיתוף קק”ל. מה שמעניין, שמקור היסטורי מפורסם מהמאה השישית לספירה הנוצרית – יומן המסע של אנטוניוס המרטיר הנוסע מפיאקנצה” חיבר למתחם הילה נוספת, אשר הפכה אותו לאתר עלייה לרגל בעת העתיקה “אנטוניוס”.
באמצעות כך, ייחס כנראה בטעות, את מקום קבורתו של גוליית, זאת מאחר ופירש את גל האבנים שעמד באתר כאקט של צליינים ומבקרים, שהשליכו במקום אבנים כאות גנאי. גל אבנים זה אגב ניצב במקום עד ימים אלה.
בעת החפירות שהתקיימו באתר בשנת 1986, נמצאו מעל לשרידי הכנסייה המתוארכים כבני 1400 שנה, שרידי מבנה מהתקופה הממלוכית והעותמאנית. רצפת הכנסייה, עשויה מפסיפס יפיפה ומרהיב, בעל עיטורי מדליונים עגולים, עם ציורי שריגי גפן בתוכן. כמו כן דמויות של בעלי חיים, בין הציורים על הפסיפסים אותרה גם כתובת הקדשה בלטינית:
בזמנו של החסיד ביותר האהוב הכומר וראש המנזר תיאודורוס, בוצע הכל המלאכה של הוספת הגומחה, הציוד והנחת הלוחות (אבנים) של קצה הכנסייה יחד עם הדיאקוניקון, מן היסודות. בחודש אפריל של האינדיקציה ה-12
במרחק מה משם, כעשרה מטרים, נחשף גם בית גתות מרשים לייצור יין. שרידים אלו תוארכו אף הם לתקופה הביזנטית. ליד הכנסיה, זוהו גם שרידי בית מרחץ ואף אבן אשר מרמזת כנראה כי במקום היה גם בית בד לייצור שמן זית.
החפירות המחודשות במקום, עשויות לקשר בין החפירות השונות שנערכו באתר לאורך השנים. באמצעות פעולה זו, מבקשים לאשר או אפילו להפריך את ההשערה כי כלכלת החאן והכנסייה התבססה על ייצור שמן זית ויין. לאחר שימור המקום, יוכלו המבקרים ליהנות מאתר מתוחזק, נגיש של תצוגת השרידים הארכיאולוגים.
אלי אסקוזידו , מנהל רשות העתיקות מוסר בתגובה לפעילות: רשות העתיקות מבקשת לחבר את הציבור לעברו. בפרויקט זה, ישנה תועלת כפולה, הנגשת הסיפור הארכיאולוגי של המקום לקהל המבקרים, וחיבור ישר ובלתי אמצעי של התלמידים לנכסי המורשת הסמוכים למקום מגוריהם. אני מברך על שיתוף הפעולה הפורה עם קרן קיימת לישראל והמועצה האזורית מטה יהודה
