חותם מסוג “חרפושית” בן 3000 שנה, התגלה בסיור ליד אזור

החרפושית. מימין לשמאל- דמות ישובה ולצידה דמות עומדת, שמרימה את ידה-אולי מעמד של הקנית סמכות. צילום גלעד שטרן

בהתחלה זה היה נראה לי כמו צעצוע זרוק בחול, כך מספר גלעד שטרן מהמרכז הארכיאולוגי – חינוכי של רשות העתיקות, אך קול פנימי אמר לי להרים ולהפוך אותו. נדהמתי! זו חרפושית עם חריטה ברורה! חלום של כל חובב ארכאולוגיה. 

כתב: אפי אליאן | צילומים: גלעד שטרן, אסף פרץ | וידאו: גלעד שטרן, אסף פרץ

חותם החרפושית, אשר נחשף בסיור תלמידים באזור שבמרכז הארץ, מתוארך כבן 3000 שנה

כתבת וידאו – לחצו להפעלה

חותם חרפושית קדום התגלה לאחרונה ממש במפתיע במהלך סיור שטח ארכיאולוגי של תלמידים מהמועצה-האזורית אזור. הסיור התקיים עם רשות העתיקות כחלק מקורס “מורי דרך” המועבר ביישוב בהדרכתם של אנשי רשות העתיקות. על החותם המיוחד שהתגלה, מתוארת ככל הנראה סצנה של הענקת לגיטימציה לשליט מקומי. 

גלעד שטרן, מהמכון הארכיאולוגי חינוכי של רשות העתיקות מספר: הסתובבנו בשטח ולפתע ראיתי משהו שנראה כמו צעצוע זרוק בחול. אך קול פנימי אמר לי להרים ולהפוך את הפריט. בעת שעשיתי זאת נדהמתי, זו חרפושית עם חריטה ממש ברורה. אין ספק שמדובר בחלום של כל חובב ארכיאולוגיה למצוא פריט מסוג כזה. ההתרגשות של התלמידים היתה עצומה!.

החרפושית. מימין לשמאל- דמות ישובה ולצידה דמות עומדת, שמרימה את ידה-אולי מעמד של הקנית סמכות. צילום גלעד שטרן
החרפושית. מימין לשמאל- דמות ישובה ולצידה דמות עומדת, שמרימה את ידה-אולי מעמד של הקנית סמכות. צילום גלעד שטרן
צידה האחורי של החרפושית, המתאר בקווים כלליים חיפושית זבל. צילום גלעד שטרן
צידה האחורי של החרפושית, המתאר בקווים כלליים חיפושית זבל. צילום גלעד שטרן

חותמות החרפושית עוצבו בצורה של חיפושית זבל. המצרים הקדמוניים ראו במעשיה של החיפושית הקטנה, המגלגלת כדור של זבל פי שניים מגודלה ואף נושא את צאצאיה, את מהותה של הבריאה וההתחדשות – בדומה למעשה האל הבורא. 


גלעד שטרן, רכז ההדרכה של רשות העתיקות, עם תלמידי כיתה ח בחטיבת רבין באזור. צילום גלעד שטרן

גלעד שטרן, רכז ההדרכה של רשות העתיקות, עם תלמידי כיתה ח בחטיבת רבין באזור. צילום גלעד שטרן

בשיחה עם ד”ר אמיר גולני , מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות מספר: החרפושית שימשה כחותם לחתימה, והיוותה סמל לכוח ומעמד. ייתכן שזו שנמצאה, שובצה בשרשרת או אפילו טבעת, זאת בשל החורים הקיימים בה. כמן כן היא עשויה מפיאנס, חומר סיליקאטי אשר מצופה בזיגוג בצבע כחלחל ירקרק. ייתכן שהיא נשמטה מידיו של דמות חשובה ובעלת סמכות אשר עברה באזור, או שאפילו הוטמנה בכוונה תחילה יחד עם חפצים אחרים ולאחר אלפי שנים הגיעה לפני השטח של ימינו. בשלב זה קשה לדעת את הקשרה המדויק. 

בחלק התחתון והשטוח של החותם, מתוארת דמות יושבת על כסא, מולה דמות עומדת שזרועה מורמת מעל ראשו של היושב. לדמות העומדת ראש מוארך, אשר מבטא כתר פרעה מצרי. כפי שנראה מתוארת כאן סצנה של הקניית סמכות מטעם הפרעה המצרי לנתין כנעני מקומי. זהו מצב המשקף את המציאות הגיאו-פוליטית אשר רווחה בארץ כנען בתקופת הברונזה המאוחרת, כאשר השליטים הכנענים המקומיים חיו (ואף גם מרדו לעתים) תחת שלטון מצרי פוליטי ותרבותי, כך אומר ד”ר גולני. לכן ייתכן מאוד שהחותם הוא אכן מתקופת הברונזה המאוחרת, בה הכנענים נשלטו בידי האימפריה המצרית.

החרפושיות אמנם משתייכות למצרים באופן מובהק, אך התפוצה שלהן הגיעה גם אל מחוץ לגבולות מצרים. בארץ ישראל נמצאו עד כה מאות חרפושיות, אשר בעיקר בתוך קברים. אך גם בתוך שכבות היישוב העתיק. חלקן יובאו ממצרים, אך מנגד היו כאלה שנמצאו לאחר הוכנו בארץ בהשפעה מצרית, על ידי אומנים מקומיים. רמת הביצוע של החרפושית שנמצאה כעת, אינה אופיינית למצרים וככל הנראה בוצעה גם היא על ידי אומן מקומי. 

החותם מנוקה עי יוסף בוקנגולץ במעבדות רשות העתיקות. צילום אסף פרץ
החותם מנוקה ע”י יוסף בוקנגולץ במעבדות רשות העתיקות. צילום אסף פרץ
החותם מנוקה עי הרפא יוסף בוקנגולץ במעבדות רשות העתיקות. צילום אסף פרץ
החותם מנוקה ע”י יוסף בוקנגולץ במעבדות רשות העתיקות. צילום אסף פרץ

שיתוף הפעולה ההדוק בין רשות העתיקות למועצה המקומית אזור במערכת החינוך ובעיר ככלל, הניב לאחרונה את הקמתו של מוזיאון מקומי מרשים, אשר מציג את הארכאולוגיה של אזור. 

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: מציאת החרפושית דווקא במהלך סיור המועבר לתלמידים בקורס “מורי דרך” היא סמלית. בזמן שהתלמידים רכשו וקיבלו ידע ארכיאולוגי, הם גם תרמו להרחבתו. שיתופי פעולה מסוג זה מרגשים אותנו מאוד. אנו שאופים לחבר כמה שיותר קהילות ומטיילים לשורשים שלהם. 

 

 

 

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.