עשור שנים חלפו מאז ביקרנו לראשונה בפרדס מינקוב שברחובות. מתחם פרדסנות המספר לנו על ראשית הענף בפלשתינה ארץ ישראל עת תקופת המנדט. הפעם, הגענו למקום כדרך מיזם התיירות המבורך – שבת ישראלית, אשר פותח את דלתות אתרי שימור היסטוריים רבים לקהל הרחב בימי סוף השבוע. על הביקור בקצרה – פרדס מינקוב

כתב: אפי אליאן | צילומים: מורן יונה אליאן , אפי אליאן, ארכיון היסטוריה על המפה

לקריאה נוספת

• הכתבה עם הסיפור המלא על פרדס מינקוב (נכתב בשנת 2013) – איך תפוז נולד – לחצו כאן

• סיפורו של מגדל הליצן – הפילבוקס של המושבה רחובות – לחצו כאן

• מטוס המיסטר מגן הבנים ברחובות – לחצו כאן

• מע/אירים את ההיסטוריה בבית מוסא שאהין (ליד רחובות) – לחצו כאן

• פרוייקט טיגארט – משטרת רחובות – לחצו כאן

להרשמה לביקור בפרדס מינקוב במסגרת “שבת ישראלית” (ללא תשלום) לחצו כאן

כמה מילים על פרדס מינקוב – הפרדס הראשון במושבה רחובות

משפחת מינקוב היתה אחת מהמשפחות הראשונות אשר התיישבו במושבה רחובות. אמנם משתמע מכך שמינקוב עסקו בפרדסנות, אך לא בכך התחילו בראשית דרכם. בתחילה עיקר פרנסת המשפחה הגיעה מגידולי גפנים ליין. אך כידוע, מספר קילומטרים מהמושבה רחובות, כבר פעל שנים לפני כן, היקב בראשון לציון ואיך נאמר – אין מקום בשוק של אותה עת מקום לשני שחקנים, ולכן – הפך גידול הגפנים ללא כלכלי ומפה הוחלט לגשת לענף פרדסנות עצי ההדר. בשנת 1904, נטע זלמן מינקוב, את הפרדס המשפחתי הראשון והראשון גם במושבה רחובות. הפרדסים ניטעו על גבי שטח של יותר ממאה דונם אדמה, אותם רכש. 

בסמוך לפרדס, הקים את המבנים אשר ישמשו את צרכי תפעול הפרדס, סביב מבנים אלה בנה חומת אבן גדולה, אשר רובה המכריע נותר עד ימים אלה. בחלקה הדרומי הקים שער ברזל גדול ומרשים ובצד הצפוני, שער כניסה נוסף, קטן יותר, אך מרשים לא פחות. בסמוך לשער הראשי, בנה בחומה סביל עם ברז מים, אשר ייועד לעוברי אורח צמאים. באותה עת, נקרא ברז מים זה בפי המקומיים – סביל בייארת מינקוב – זאת אומרת הרהט של באר מינקוב. רהט – שוקת. 

בחצר המתחם הקים בית אריזה ארוך, מחסנים, אורווה, חדר אוכל ובית שירותים לפועלי הפרדס. בצמוד לבית האריזה הקים מבנה דו קומתי אשר יועד לשומר הפרדס. בקצה המערבי נחפרה באר גדולה ומעליה משאבת דיזל גדולה (משאבת פק-פק) וממנה אמת מים לבריכת ריכוז למים אשר ממנה התפרסו תעלות בטון לכל עברי וקצות הפרדסים.  

מה נראה במקום? 

בתחילת הביקור, תשבו עם יתר המבקרים במרכז חצר המתחם ותשמעו מפי המדריכה/מדריך את סיפורו של המקום בקצרה, מתחילת הדרך ועד לעבודות השימור שבוצעו במקום. משם, תמשיכו לעבר מבנה הבאר העמוקה, ממנה שאבו את המים היקרים לטובת השקיית הפרדסים הרבים. מעל הבאר – משאבה שפעילה, אם יתמזל מזלכם אולי גם תופעל מולכם. (שווה לבקש). 

משם, תמשיכו לאורך האמה היישר לבריכת ריכוז המים הנמצאת ממזרח לבית האריזה, בשטח זה תשמעו את סיפורי הבריכה ומה היה עונשים של צעירי רחובות אשר הגיעו לרחוץ במימיה ונתפסו על ידי שומר הפרדס. ליד הבריכה, קיימות עדיין תעלות הבטון המקוריות, דרכם זרמו המים להשקיית הפרדסים. 

לאחר שתסיימו את הביקור בבריכת המים, תקיפו אותה ותרדו לשורות עצי הפרדס אשר גדלים בצמוד למתחם גם בימים אלה, שימו לב שמדובר בפירות הדר מהסוג הישן והטוב. אם תגיעו בעונה הנכונה – אולי גם תזכו לטעום אחד או שניים היישר מהעץ (שימו לב, לא לחמוד את הפירות, אפשר לטעום – אך לא למלא שקיות לבית!) 

עם סיום השיטוט בפרדס, בין העצים והטרזניות (קרוניות הרכבת שהובילו את התוצרת בין העצים) , תכנסו חזרה לתחומי בית האריזה, שם תשמעו את הסיפור בקצרה של אופי החיים בבית האריזה, על הבוס הקשוח והשביתה הראשונה במקום, כאשר אחת העובדות סולקה מהמקום כאשר הביאה עימה את התינוקת הטרייה לעבודה.  בסיום , יוצג לכם מחזה אור קולי המספר את סיפורו של התפוז והחיים בבית האריזה. 

זהו בקצרה סיפורו של המקום, במידה ותרצו לדעת יותר, ניתן להכנס לכתבה המקורית אשר ערכנו בביקורנו הראשון במקום. כאן 

המתחם שוכן בצמוד לחלקו האחורי של מכון ויצמן, הגעה למקום מתאפשרת מרחוב הרצל, בכניסה לחניון הרכבת ממשיכים ישר עם הכביש עד להגעה למוזיאון (ראה מפה כאן)

המקום פתוח מדי יום בין השעות 08:30 ועד 15:00. ההגעה למקום מומלצת בתיאום מראש מול אנשי המוזיאון בטלפון: 08-9469197 או בכתובת דואר: pardes@shimur.org.il

מבקרים במקום מטעם שבת ישראלית 2023 – שימו לב! 
ההגעה למקום במסגרת המיזם הינה בכפוף להרשמה מראש. הביקור הינו ללא תשלום – לחצו להרשמה