ממצא יוצא דופן של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב | קורות העץ השרופות שנחשפו בחניון גבעתי מחזירות את החופרים אל סוף ימי ממלכת יהודה | נראה שהקורות הללו, אשר שימשו, כנראה, לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, קרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה
כתב: אפי אליאן | צילומים: אסף פרי, רעות וילף, אפרת בוצר, קובי הראתי, עיר דוד, רשות העתיקות | וידאו: אסף פרי, עיר דוד, רשות העתיקות
כתבת וידאו בערוץ 'רשות העתיקות' | לחצו על התמונה להפעלה
בחפירות חניון גבעתי, אשר מנוהלות על ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, התגלה לאחרונה ממצא יוצא דופן: קורות עץ עבות שנשרפו במהלך חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפני הספירה.
בשיחה עם מנהלת החפירה, אפרת בוצר, פרטה על דרך השתמרותן הנדירה: לדבריה, נראה שהקורות הללו, ששימשו ככל הנראה לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, קרסו במהלך החורבן אל הרצפה.
החוקרים משערים כי הטיח שכיסה את קירות המבנה נמס בעוצמת השריפה וכיסה את קורות העץ המפוחמות, וכך סייע להשתמרותן הבלתי רגילה לאורך אלפי שנים.
בשיחה עם ד"ר יוהנה רגב מרשות העתיקות, החוקרת את הממצא, הוסבר על החשיבות המדעית שבתגלית. לדבריה, נדיר מאוד למצוא בארץ שרידי עץ בעלי כמות מרשימה כזו של טבעות צמיחה. ככל שיש לעץ יותר טבעות, כך עולה הפוטנציאל המחקרי להגיע לרזולוציית תיארוך גבוהה ומדויקת באופן חסר תקדים. אם עד כה התאפשר לתארך ממצאים בטווח של מאות שנים, כעת מגיעים הציוד והנתונים לטווח דיוק מרהיב של כעשר שנים בלבד.
מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, מצביעים על כך שהממצא המפויח מעיד כאלף עדים על עוצמת החורבן שפקדה את ירושלים. המבנה הגדול נשרף במתכוון וקרס בבת אחת. מעניין לגלות כי בתקופה הפרסית, לאחר החורבן, התושבים ששבו לאזור חסמו את הכניסה למרחב ההרוס אך המשיכו להתגורר בחלקיו האחרים. ההחלטה להתיישב לצד החורבות ובתוכן מעידה על רצון עז לשמר את הזיכרון הלאומי והאישי. יצירת מרחב זיכרון היא צורך אנושי בסיסי, בפרט לאחר אירוע טראומטי, והתושבים בחרו במודע להשאיר את ההרס כעדות נוכחת ולבנות מחדש לצדו, חלף פינויו.
בעת גילוי הממצאים, ממש רגע לפני תשעה באב, מוסיפה בוצר, המפגש הישיר הזה עם שרידי השרפה מעניק תחושה מחרדת רטט, כאילו עומדים ממש מול רגע החורבן שבו התרחש הכל, ומגע הזמן הזה נוגע בעומק הלב.
