מגדל המים במושב באר טוביה, נבנה בין השנים 1933 ל-1936 בעת הקמת המושב בידי מייסדיו.
המגדל לא דומה למגדלי מים אחרים סטנדרטים הפזורים ברחבי הארץ ואף נחשב כאחד בעל קומה יחסית נמוכה לאחרים.
בעת הקמתו יצרו בוניו את המגדל על הנקודה הגבוהה ביותר במושב, מה שנתן להם אפשרות להשתמש במגדל מעבר לאגירת מים – גם לשימוש עבור בטחון היישוב ואמצעי תקשורת.
כיום המגדל עדיין בשימוש לאגירת מים ונמצא בסמוך לבית הדואר המקומי ביישוב.
מגדל המים הותיק של מושב באר טוביה – צילום: אפי אליאן
ב-7 לחודש יוני 1948, המצרים הגיעו לקיבוץ ניצנים ותוקפים בעוצמה את מבנה הארמון האפנדי.
לאחר קרבות עקובים מדם יוצא מפקד הבסיס בהחלטה להגן על הבודדים שנותרו בבית הקשתות המפויח ועוזב את מבצרו עם דגל לבן לכניעה. לאחר מספר שניות נורה בחזהו וקורס ארצה. מירה , אלחוטנית הקיבוץ שועטת לעברו למרות הפצרותיה של חברתה החובשת ומנסה לתמוך בו.
אט אט מתקרבים על אחד מכלי הרכב של הקצינים המצריים שעמדו בסמוך ואלו יוצאים מהרכב ואחד יורה במפקד והורג אותו במקום. בתגובה לכך, שולפת מירה את אקדחה ויורה כדור בראשו של הקצין המצרי מטווח מטרים בודדים ומחסלת אותו. הקצינים המבועתים מהתגמול של מירה שולפים נשק אוטומטי ויורים בה למוות בסמוך לגופתו של אברהם.
זהו סיפורה של מירה בן ארי – אלחוטנית קיבוץ ניצנים.
פינת הזכרון שהוקמה לזכר מירה בן ארי בסמוך לארמון ניצנים – צילום: אפי אליאן
שפלת החוף הדרומית של ישראל היתה בעבר שופעת יישובים ערביים, עוד לפני קום המדינה. פריסת היישובים היתה כה גדולה, כאשר כל אחד היה בעל שטחים חקלאיים רבים שנפרסו על שטחים בני עשרות קילומטרים מרובעים. בעת מלחמת העצמאות שהתחוללה בעקבות הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל, מרבית היישובים האלו נעלמו מהמפה לאחר שתושביהם נסו לעבר מדינות ערב שכנות. בין הישובים ננטש היישוב בטאני אל שרקיה ובמקומו לאחר שנתיים (1950) הוקם היישוב ביתניה ב' אשר לימים הפך לעזריקם.
מטיילים רבים המשוטטים בתוואי יער עזריקם השוכן בשטחי מועצה איזורית באר טוביה, הבחינו לוודאי לא פעם אחת בקוביית אבן אימתנית בעלת פתח ריבועי גדול, אשר בספק אם ידעו את ההיסטוריה הרבה אשר בקרבה.
אותה קוביית אבן מוטלת בין העצים הותיקים שביער עזריקם, בסמוך לשביל העולה מהיער לכיוון מחצבות עזריקם הנטושות.
קוביית האבן המדוברת הינה הסליק הסודי של המושב באר טוביה.
קוביית הסליק של מושב באר טוביה – צילום: אפי אליאן 2012
צפונית ליישוב באר טוביה ופחות מחצי קילומטר מגבולות העיר קרית מלאכי שוכן לו מושב חקלאי העונה לשם "אורות" המושב בעל שטח של כ-2000 דונם וחלקו הנרחב מיושב על ידי משפחות צעירות, צאצאי המושבים הסמוכים והערים הקרובות.
