פוענחה מגילת עין גדי באמצעות טכנולוגיה ייחודית

קטע המגילה שנבדק במעבדות מגילות מדבר יהודה על שם משפחת לונדר, רשות העתיקות. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

על ידי שימוש בטכנולוגיות חדישות , הצליחו חוקרי רשות העתיקות לקרוא את תוכנה של מגילה שרופה כבת 1500 שנה שנמצאה לפני 45 שנה בעין גדי. התוכן שפוענח הינו קטע מתחילתו של ספר "ויקרא".

כתב: אפי אליאן | צילומים: שי הלוי, אורית רוזנגרטן, | וידאו: באדיבות סת' פרקר, אוניברסיטת קנטקי

קטע המגילה כפי שהתקבל במעבדות מגילות מדבר יהודה על שם משפחת לונדר, רשות העתיקות. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות
קטע המגילה כפי שהתקבל במעבדות מגילות מדבר יהודה על שם משפחת לונדר, רשות העתיקות. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

את תוכנה של המגילה לא היה ניתן לקרוא שנים רבות מאז נמצאה בתוך ארון קודש בבית הכנסת העתיק בעין גדי. אך לאחרונה, הודות לטכנולוגיות חדשות וייחודיות , הצליחו לסרוק את תוכנה של המגילה ואף לפענח את התוכן המוצג בה.

לאחר שנה שלמה של נסיונות לפענח , הצליחו החוקרים בהתרגשות רבה לזהות כי מדובר בתחילתו של ספר "ויקרא".

את המגילה חשפו כבר בשנת 1970 במהלך חפירות ארכאולוגיות שביצע ד"ר בן ברג ז"ל וד"ר ספי פורת בתחומי בית הכנסת העתיק בעין גדי. בשל מצבה המפוחם לאחר שריפה קשה שהתחוללה במקום , לא היה ניתן לקרוא את תוכנה החבוי. 

קטע המגילה שנבדק במעבדות מגילות מדבר יהודה על שם משפחת לונדר, רשות העתיקות. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות
קטע המגילה שנבדק במעבדות מגילות מדבר יהודה על שם משפחת לונדר, רשות העתיקות. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

המגילה נסרקה שנים רבות לאחר שנמצאה כאשר הובאה למעבדות מגילות מדבר יהודה ע"ש משפחת לונדר של רשות העתיקות, זאת לשם שימור ותיעוד המגלה. במקום במשך שנה ארוכה ביצעו סריקות ונסיונות פענוח של המגילה אשר הובילו לגילוי הממצא החשוב. 

בתום התחקיר והסריקה הוברר כי מדובר מחלק מגילה אשר מכיל את ראשיתו של ספר "ויקרא" הכתוב בעברית ומתוארך לפי בדיקות פחמן 14 לתקופת סוף המאה ה-6 לספירה הנוצרית. נכון להיום מדובר במגילה מהחומש הקדומה ביותר לאחר מגילות מדבר יהודה – אשר הן מתוארכות רובן לסוף ימי הבית השני (המאה ה-1 לפני הספירה הנוצרית עד למאה ה1 לספירה הנוצרית). 

 

קטע המגילה שנבדק במעבדות מגילות מדבר יהודה על שם משפחת לונדר, רשות העתיקות. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות
קטע המגילה שנבדק במעבדות מגילות מדבר יהודה על שם משפחת לונדר, רשות העתיקות. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

את תחילת פענוח המגילה התחילו כאשר חברת מרקל טכנולוג'יס (Merkel Technologies Ltd) , לבצע סריקה של קטעי מגילות ובתי תפילין הנמצאים בידי רשות העתיקות , זאת באמצעות סריקה תלת-מימדית באמצעות מערכת מיקרו CT שפיתחה בעצמה. במהלך אותן סריקות נסרקה גם המגילה השרופה מעין גדי. 

את תוצאות הסריקה שלחו לפרופסור ברנט סילס מאוניברסיטת קנקטי, אשר פיתח תוכנת הדמייה דיגיטלית שמאפשרת לפרוס וירטואלית את תצלום המגילה המפוחמת והמגולגלת ועל ידי כך לפענח את הכתוב בה. לאחר שהכניס את נתוני הסריקה לתוכנה שפיתח , התגלו לפתע אל מול עיני החוקרים חלקים משמונת הפסוקים הראשונים של ספר "ויקרא". 

 

"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה–מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם. אִם-עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן-הַבָּקָר, זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ; אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, יַקְרִיב אֹתוֹ, לִרְצֹנוֹ, לִפְנֵי יְהוָה  וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל רֹאשׁ הָעֹלָה; וְנִרְצָה לוֹ, לְכַפֵּר עָלָיו. וְשָׁחַט אֶת-בֶּן הַבָּקָר, לִפְנֵי יְהוָה; וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, אֶת-הַדָּם, וְזָרְקוּ אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, אֲשֶׁר-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְהִפְשִׁיט, אֶת-הָעֹלָה; וְנִתַּח אֹתָהּ, לִנְתָחֶיהָ. וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אֵשׁ–עַל-הַמִּזְבֵּחַ; וְעָרְכוּ עֵצִים, עַל-הָאֵשׁ.  ח וְעָרְכוּ, בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, אֵת הַנְּתָחִים, אֶת-הָרֹאשׁ וְאֶת-הַפָּדֶר–עַל-הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל-הָאֵשׁ, אֲשֶׁר עַל-הַמִּזְבֵּחַ.. (ויקרא ב'-ח').

לציין כי זו הפעם הראשונה שנמצא במהלך חפירות ארכיאולוגיות ספר תורה בתוך בית כנסת עתיק ובפרט – בתוך ארון קודש. 

את הנתונים הציגו במהלך מסיבת עיתונאים שהתקיימה בהשתתפותם של שרת התרבות והספורט ומנהל רשות העתיקות. במהלך מסיבת העיתונאים אמרה שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב כי "הגילוי ההיסטורי שניצב לפנינו מרתק וחשוב, הוא מלמד על הקשר העמוק של עם ישראל לארצו ומולדתו. דווקא בימים בהם מנסים העמים השונים לאתגר את השאלה למי הזכות ההיסטורית על הארץ הזו , גילוי שכזה מעניק תשובה מוחצת וניצחת לכל המקטרגים. מיותר לציין כי אין אנו זקוקים לגילוי כזה או אחר על מנת להצדיק את עצם קיומנו כאן וזכות האבות שניתנה לנו. 

הגילוי שלפנינו מקטע ספר ויקרא "אחד מחמשת חומשי התורה" , הקודקס הרוחני המעצב את האמונה והתפיסה היהודית רוחנית הוא דרמטי , משום שהוא מעניק צבע ועדות נוספת לכך שעם ישראל חי ונשם את הארץ הזו , התפלל לאלוהים מתוך אמונה עיקשת חרף האיומים הרבים מולם הוא ניצב. 

ישראל חסון , מנהל רשות העתיקות אמר כי הממצא משקף מורשת בת אלפי שנים , אשר לשמחתי פגשה בעת הזו, את הנחישות המקצועית של עובדי רשות העתיקות אשרק מיצו את מלוא היכולות המדעיות הקיימות על מנת להעניק לעולם את הממצא המופלא. על כך יבואו על הברכות. 

ד"ר ספי פורת , מגלה המגילה בחפירות עין גדי בשנות השבעים אומר כי פענוח המגילה שהיתה חידה עבורנו במשך 45 שנה , הינו מרגש ביותר! , עין גדי היה כפר יהודי בתקופה הביזנטית (המאה ה-4 – המאה ה-7 לספירה הנוצרית) ולו בית כנסת על רצפת פסיפס מהודרת וארון קודש, היישוב כולו נשרף ואיש מתושביו לא חזר להתיישב בו שנית או לחטט בחורבותיו על מנת להציל רכוש יקר. בחפירות הארכאולוגיות שביצענו בשרידי בית הכנסת השרוף, מצאנו בנוסף למגילה המפוחמת גם מנורת שבעת קנים מברונזה, את קופת הקהילה ובה 3500 מטבעות, נרות שמן מזכוכית וחרס ואף כלים לשמירת בשמים. אין לנו עדיין את המידע על הנסיבות לשריפה, אך ההשערות לסיבת החורבן נעות מפשיטה של בדואים מהאיזור שממזרח לים המלח ועד לסכסוכים עם השלטון הביזנטי. 

תצלום של הפתיחה הווירטואלית והצעת שחזור של שכבת הטקסט, סת' פרקר, אוניברסיטת קנטקי, אהוד שור, ירושלים.
תצלום של הפתיחה הווירטואלית והצעת שחזור של שכבת הטקסט, סת' פרקר, אוניברסיטת קנטקי, אהוד שור, ירושלים.

 

פנינה שור , אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות מסרה במסיבת העיתונאים כי הטיפול במגילות מדבר יהודה מרגש כל יום מחדש, הידיעה שאנו שומרים ומשמרים את אחד מאוצרות התרבות החשובים ביותר לעולם המערבי , גורמת לנו להתנהל בצורה זהירה מירבית , תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר הקיימות בעולם כיום, כל זאת על מנת לשמרן. התגלית הנוכחית הכתה אותנו ממש בתדהמה, היינו בטוחים שאנו יורים באויר, אך החלטנו לנסות לבדוק אם ניתן אולי לקרוא את המגילה השרופה בכל זאת. עתה בזכות ממצאים אלו נוכל להנחיל לדורות הבאים לא רק את מגילות מדבר יהודה, אלא גם ספר תורה מארון קודש של בית כנסת בן 1500 שנה! 

קטעי מגילה פוטנציאליים להמשך המחקר, צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.
קטעי מגילה פוטנציאליים להמשך המחקר, צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.
 קטע המגילה בעת הבדיקה במערכת CT של חברת מרקל טכנולוג'יס בע"מ. צילום: אורית רוזנגרטן, רשות העתיקות.
קטע המגילה בעת הבדיקה במערכת CT של חברת מרקל טכנולוג'יס בע"מ. צילום: אורית רוזנגרטן, רשות העתיקות.

 

מה דעתך על הפרסום שלנו? כתוב לנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.