מדוע הונחו קרפדות בקנקן בתוך קבר כבן 4000 שנה בירושלים? את שאלה זו מנסים לפענח כעת חוקרי רשות העתיקות לאחר חשיפת קברים בסמוך לגן החיות התנכ"י שבירושלים
כתב: אפי אליאן | סטילס: זוהר תורג'מן יפה, שועה קיסילביץ, קלרה עמית
צילומי גובה: גריפין צילום אוירי | וידאו: זוהר תורג'מן יפה
וידאו
מדוע הונחו קרפדות בקנקן שהונח בקבר כבן 4000 שנה? זו שאלה שנשאלת כעת אצל חוקרי רשות העתיקות בעת חשיפת ממצאים באתר קבורה גדול בירושלים. החפירה במקום החלה אמנם כבר בשנת 2014 אך לאחרונה נחשפו כלים וכדים עתיקים בתוך מספר קברים עתיקים במקום אשר נאטמו כבר לפני כ-4000 שנה.
את השרידים בדקו לאחר מחקר חדש , בו בדקו את הממצאים מתוך כלים שהונחו בתוך הקבר העתיק. השרידים נבדקו בשיטות מדעיות מתקדמות, זאת בתוך שיתוף פעולה בין מספר מוסדות אקדמאים שונים. את המחקר הובילו שועה קיסילביץ וזוהר תורג'מן יפה מרשות העתיקות בשיתוף עם ד"ר דפנה לנגוט מהמכון לארכאולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטינהרדט שבאוניברסיטת תל אביב. עוד היו שותפים – ד"ר ליאור וייסברוד ממכון זינמן שבאוניברסיטת חיפה, ד"ר דוד אילן – ראש המכון למקרא ולעתיקות ע"ש נלסון קליק מההיברו יוניון קולג' ונתן בן ארי מרשות העתיקות.
הממצאים שנתגלו בכדים ובכלים כללו בעיקר עצמות קרפדות, ואף שרידים ועדויות לגידול של תמרים והדסים בסביבה.
שועה קסילביץ וזוהר תורג'מן מנהלות החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מספרות כי אכן נחל רפאים באזור זה היה כר פורה להתיישבות בכל התקופות, ובפרט בתקופה הכנענית. בשנים האחרונות נחשפו בסביבה מספר ישובים בעת שביצעו חפירות, נמצאו גם שרידי שני מקדשים ואף מספר בתי קברות אשר מהווים כצוהר לחיי האוכלוסיה המקומית בתקופה זו. החפירה הנוכחית, בזכות שימוש בכלי מחקר מתקדמים מאפשרת לנו להיחשף למורכבות טקסי הקבורה שהתקיימו כאן. עוד מוסיפים כי עבור ארכאולוג מציאת קברים מסוג זה אשר נאטמו במכוון כבר בעת העתיקה – היא אוצר שלא יסולא בפז. בעת מציאת קבר שכזה מהווים כקפסולה של הזמן ומאפשרת לפגוש את הדברים כמעט כפי שהושארו. בתקופה זו היה נהוג לקבור את הנפטר יחד עם מנחות שהיוו מעין "ערכת קבורה" אשר על פי האמונה שימשה את הנפטרים במעבר לעולם הבא. כאשר הסרנו את אבן הגולל שסתמה את פתח הקבר, התרגשנו לגלות קנקנים וקערות שלמות. באחד הקנקנים גילינו להפתעתנו ערימה של עצמות קטנות.
בעת חקירת העצמות בידי ד"ר ליאור וייסברוד מאוניברסיטת חיפה נמצא כי מדובר בעצמות של לפחות תשע קרפדות. החלק המעניין בתחקיר הינו שכל הקרפדות נמצאו ללא ראשן – משמעו הראש נערף.
ממצא נוסף שעלה מניתוח המשקעים שנאספו מכלי החרס ונבדקו ברמת מיקרוסקופ, שזמן קצר לפני הטמנתם בקבר , היו הכלים חשופים לצמחים שונים ובניהם עצי תמר מצוי ושיחי הדס. עובדה זו מעניינת משום שזהו לא בית גידולם הטבעי של צמחים אלו וניכר כי נשתלו בו במיוחד. את הבדיקה ביצעה ד"ר דפנה לנגוט מאוניברסיטת תל אביב אשר הוסיפה על התמר שהיה מסמל בתקופה זו פריון והתחדשות. לדעת החוקרים יתכן אף שהגידולים הללו היו חלק ממאמץ שעשו הקדמונים לגדל את העצים בסביבה הלא טבעית שלהם. לדעת החוקרים ייתכן אף שהגידולים אלו היו חלק מבוסתן שניטע באיזור ובו התקיימו טקסי הקבורה, אשר במהלכם הונחו מנכות אוכל וחפצים לנפטר. בין מנחות אלו – מעריכים החוקרים , היה גם קנקן הקרפדות ערופות הראש.
את הפריטים והממצאים של המחקר החדש , יהיה ניתן לראות במהלך כנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" אשר יהיה פתוח לציבור הרחב באוניברסיטה העברית בירושלים.
