מקווה עתיק תחת סלון הבית

מקווה טהרה כבן 2000 שנה התגלה במהלך שיפוץ שגרתי בבית מגורים בשכונת עין כרם בירושלים

כתב: אפי אליאן | צילומים: אסף פרץ , רשות העתיקות

בעלי בית בשכונת עין כרם בירושלים החליטו לבצע שיפוץ מקיף בביתם , במהלך השיפוץ החלו בטיפול ברצפת הבית אשר במהלכו נפער חור דרכו התגלה כי תחת הבית היה חבוי לא פחות ממקווה טהרה עתיק כבן 2000 שנה. 

בעלי הבית נחבטו בשאלה האם להודיע לרשות העתיקות אודות הממצא שלא ידעו כלל באותו רגע את חשיבותו , ומה יהיו ההשלכות לכך, בסופו של דבר החליטו ללכת בעקבות המחויבות האזרחית והציבורית והודיעו לרשות העתיקות שהגיעו במהרה למקום.

כאשר הגיעו חוקרי רשות העתיקות , גילו כי תחת השטיח במרכז סלון בית המגורים ישנן זוג דלתות עץ אשר מובילות לפתח המקווה העתיק. 

בעת כניסתם פנימה , אמדו את מימדיו של המקווה, מידותיו של המקווה טהרה הינם 3.5 מטר אורך ו-2.4 מטר רוחב. עומקו של המקווה הינו 1.8 מטר אשר חצובים בסלע מטויח ומוקפד לפי דיני הטהרה הכתובים בהלכה. 

גרם מדרגות חצובות מוביל לתחתית אגן הטבילה. בתחתית המקווה נתגלו שברים וכלי חרס המתוארכים לתקופת ימי בית שני (המאה ה-1 לספירה) ואף סימני שריפה אשר ככל הנראה מהווים כעדות אילמת לחורבן של 70-66 לספירה הנוצרית. 

עוד התגלו שברים של כלי אבן שהיו נהוגים בימי בית שני , שכן אבן שאינה מקבלת טומאה ונשארת טהורה. 

בשיחה עם עמית ראם , ארכאולוג מחוז ירושלים מספר כי מקרים כאלה של מציאת עתיקות תחת בית פרטי , יכולים להתרחש רק בארץ ישראל, ובירושלים בפרט. מעבר להתרגשות ולסיפור הלא שגרתי כלל של גילוי מקווה הטהרה, יש לחשיפתו חשיבות ארכיאולוגית עצומה! עין כרם נחשבת כמקום המקודש לנצרות דווקא על רקע זיהויה עם “עיר דוד” , המקום שלפי אירוע הברית החדשה , בו נולד יוחנן המטביל ובו פגשה אלישבע – אמו של יוחנן בהיותה הרה את מרים – אם ישוע. 

למרות זיהויים אלו , השרידים הארכאולוגים בעין כרם וסביבתה הקשורים לתקופה בה התרחשו מאורעות אלה (תקופת בית שני) אינם רבים ומקוטעים לרוב. ממצא המקווה מחזק את הסברה כי בשטח עין כרם של היום, היה יישוב יהודי בימי בית שני.

בעלי הבית אשר תחתיו נמצא המקווה העתיק מספרים כי בתחילה לא ידעו בוודאות מהי החשיבות של הממצא שנחשף בשטח ביתם. בתחילה היססו האם לפנות כלל לרשות העתיקות , זאת מפאת ההשלכות שסברנו כי כרוכות בכך. בו בזמן ליוותה אותנו תחושה חזקה , שכפי הנראה שוכן מתחת לרצפת ביתנו ממצא בעל ערך היסטורי רב. המחויבות האזרחית והציבורית היא זו שהכריעה את הכף. הרגשנו כי ממצא זה ראוי להיות גלוי ומתועד כהלכה. פנינו מיוזמתנו לרשות העתיקות לצורך השלמת החפירה ומלאכת התיעוד.

נציגי רשות העתיקות הגיעו ויחד ניקינו את המקווה. לשמחתנו , ויש לומר גם להפתעתנו מצאנו שותפים ראויים במסע המרתק הזה. אנשי רשות העתיקות הפגינו מקצועיות רבה , ענייניות ונועם. כל דאגתם היתה נתונה לשמירה על הממצאים ולחקירתם.