הפתרון ככל הנראה לאחת החידות הארכיאולוגיות הגדולות בהיסטוריה של ירושלים נמצא בחפירות האחרונות שבוצעו ב”חניון גבעתי” שבעיר דוד. להערכת הארכיאולוגים, נמצאו במקום קטעי הביצור של המצודה שבאמצעותה שלטו היוונים על בית המקדש לפני כ-2000 שנה.
כתב: אפי אליאן | צילומים: אסף פרץ, קלרה עמית, | וידאו: ד”ר דורון בן עמי , EYECON
במהלך השבועות האחרונים התקיימו חפירות ארכאולוגיות כמיני חפירות רבות בחניון גבעתי שבעיר דוד בירושלים, אלא שהפעם בחשיפת שכבה ארכאולוגית נוספת , נמצאו שרידים של ביצורי מצודה בראש גבעת עיר דוד.
החוקרים במקום מטעם רשות העתיקות מעריכים כי מצאו את שרידי “החקרא” – דהיינו המצודה שבאמצעותה שלטו היוונים בתקופתם על בית המקדש, תקופה מלפני כ-2000 שנה
על פי השערת החוקרים, הביצורים הללו שימשו חלק ממערך שהוקם בראש גבעת עיר דוד בימיו של אנטיוכוס אפיפנס. במקום נחשפו ממצאים רבים ובניהם אבני קלע , ראשי חיצים ואבני בליסטראות, כל אלו מהווים עדויות לנסיונות החשמונאים לכבוש את המבצר.
לקראת חג החנוכה המתקרב, מתכננים בעיר דוד ועמותת אלע”ד לקיים במקום סיורים מודרכים כאשר במהלכם יהיה ניתן להתרשם באופן ישיר אל מול הממצאים שייחודים שנחשפו במקום.
התגלית המרתקת נחשפה למעשה רק לאחרונה במהלך חפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות בתחומי חניון גבעתי שבעיר דוד בירושלים. החפירות מתפרסות גם לגן הלאומי סובב חומות ירושלים וכך מה שהביא ככל הנראה לפתרון החידות הגדולות ביותר בארכיאולוגיה של ירושלים. שאלת מיקומה של ה”חקרא” היוונית – הסלאוקית – מבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי, זאת במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות בבית המקדש ואשר הוכנע לבסוף על ידי החשמונאים.
החפירות בחניון גבעתי שבגן הלאומי עיר דוד נמשכות כבר מעל עשור שנים. עמותת אלע”ד הינה המתפעלת של הגן הלאומי ומממנת את החפירות הענפות במתחם כולו. החפירה מגלה ממצאים רבים וייחודיים ממגוון תקופות של ירושלים והיא פתוחה לציבור הרחב שמוזמן להגיע ולהתרשם מקרוב מהעבודות הרבות המבוצעות במקום.
במהלך 100 שנות המחקר הארכיאולוגי בירושלים עלו שלל הצעות לזיהוי מיקומה של החקרא, אשר היתה מוזכרת בספרי המכבים ואף בתיאוריו של ההיסטוריון הידוע יוסף בן מתתיהו, חוסר ודאות זה מקורו במיעוט השרידים האדריכליים אותם ניתן לשייך לזמן שהותם של היוונים בירושלים.
במהלך החודשים האחרונים נחשפו בגבעת עיר-דוד להערכת החוקרים עדויות לאותה מצודה, קטע של חומה מאסיבית ובסיס של מגדל שמידותיו די מרשימות (רוחב כ-4 מטר ואורכו כ-20 מטר) וכמובן חלקלקה. “החלקלקה” שנבנתה בסמוך לחומה היא אלמנט הגנתי משופע העשוי שכבות של עפר אבנים וטיח אשר נועד להרחיק את התוקפים מבסיס החומה. שיפוע זה הגיע עד לערוץ הטירופיאון – העמק שחצה את העיר בעת העתיקה. העמק הווה מכשול נוסף במערכת שהגנה על המבצר .
במקום נמצאו גם אבני קלע מעופרת , ראשי חיצים העשויים ברונזה ואף אבני בליסטראות אשר על חלקם הוטבע קילשון – מה שהיה סימלו של שלטון אנטיוכוס אפיפנס. כל אלו שרידים אילמים לקרבות שהתנהלו במקום בימי החשמונאים בעת ניסיונות לכבוש את המבצר שהיה כ”עצם בגרונה” של העיר.
בשיחה עם הארכיאולוגים ד”ר דורון בן עמי , יאנה צ’חנוביץ ושלומה כהן – מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות מספרים כי “תגלית מרעישה זו מאפשרת לראשונה לשחזר את המציאות היישובית ומראה העיר, ערב פרוץ מרד החשמונאים. הממצאים הארכיאולוגים החדשים מעידים על הקמתה של מצודה מבוצרת כהלכה אשר נבנתה על מצוק הסלע הגבוה, משום כך יכלה לשלוט על מדרונותיה התלולים של גבעת עיר דוד. המצודה חלשה מקרוב על כל דרכי הגישה את המקדש וניתקה אותו מחלקיה הדרומיים של העיר.
המטבעות הרבים ימי המלכים אנטיוכוס הרביעי ועד ימי אנטיוכוס השביעי , בצירוף מספרם הרב של קנקני היין שיובאו ממערב לירושלים והתגלו באתר – כל אלו מספקים עדות לזמנה של המצודה וכן לזהות הנוכרית של יושביה.