מטמון של מטבעות זהב בני 1,400 שנה התגלה בשמורת נחל חרמון

מטמון הזהב. צילום: דפנה גזית

על פי ד"ר יואב לרר – ארכיאולוג רשות העתיקות מדובר בעדות לרגע דרמטי בתולדות הארץ – כיבוש האימפריה הביזנטית בידי בית אומיה. "מי שטמן את המטבעות בתוך קיר, כנראה נס על נפשו בתקווה לחזור לאסוף את רכושו. כפי הנראה, לא זכה לכך…" 

כתב: אפי אליאן | תמונות: דפנה גזית, יניב ברמן, ד"ר יואב לרר | וידאו: יניב ברמן

כתבת וידאו

מטמון של 44 מטבעות עשויים זהב טהור נמצא לאחרונה באתר הבניאס אשר שוכן בשמורת הטבע נחל חרמון. את החפירה אשר מבצעת רשות העתיקות באתר, מממנת חברת החשמל, זאת כחלק מהכנה לחיבור אתר מקאם נבי ח'דר המקודש לדרוזים, לרשת החשמל הארצית. 

מטמון הזהב. צילום: דפנה גזית
מטמון הזהב. צילום: דפנה גזית

ד"ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית למטבעות ברשות העתיקות אשר בחנה את מטבעות המטמון, קבעה כי קיימים בו מספר מטבעות של הקיסר פוקאס (שנה 610-602 לספירה הנוצרית) ומטבעות רבים נוספים אשר נטבעו על ידי הקיסר הרקליוס (שנה 641-610 לספירה הנוצרית). כל המטבעות הם בערך של "סולידוס" (מטבע זהב רומי שמשקלו סביב 4.5 גרם). כמו כן המטבעות המאוחרים ביותר במטמון הינם של הרקליוס ואלו מתארכים את המטמון כולו לתקופת ימי הכיבוש הערבי. 

גבריאלה ביכובסקי בוחנת את המטבעות מבניאס. צילום: יניב ברמן
גבריאלה ביכובסקי בוחנת את המטבעות מבניאס. צילום: יניב ברמן

בשיחה עם ד"ר יואב לרר, מנהל החפירה באתר מטעם רשות העתיקות, מספר: המטמון, משקלו הכולל סביב 170 גרם, הוטמן בבסיס של קיר בנוי אבני גזית. על פי הממצאים ניכר כי המטמון הוחבא בימי כיבושה של ארץ ישראל, בידי הח'ליפים המוסלמיים מבית אומיה. 

ממצא זה מספק לנו תמונה של רגע בזמן, כאשר אפשר ממש לדמיין את בעל המטמון מחביא את הונו מחרדת המלחמה, וזאת  בתקווה לחזור ולאסוף את רכושו. כיום – לאור גילוי המטמון, אנו יודעים שגורלו לא שפר עליו. עוד מוסיף לרר כי, מציאת המטמון תוכל לשפוך אור על כלכלת היישוב בניאס ב-ארבעים השנים האחרונות של השליטה הביזנטית בעיר. 

יואב לרר, מנהל החפירה, עם אחד ממטבעות הזהב. צילום: יניב ברמן
יואב לרר, מנהל החפירה, עם אחד ממטבעות הזהב. צילום: יניב ברמן

בהמשך לממצא, מספרת ד"ר ביכובסקי כי רוב המטבעות במטמון הם של הקיסר הביזנטי הרקליוס. מה שמעניין בהם במיוחד, הוא שבתחילת דרכו של הקיסר, רואים רק את דיוקנו על גבי המטבע. אך מהר מאוד, מצטרפים אליו דיוקניהם של יתר בני משפחתו. מבחינת המטבעות, ניתן לראות ממש את תהליך הגדילה של בניו על גבי המטבעות. מילדות, ועד שהם מופיעים על המטבע כאשר גובהם זהה לזה של אביהם הקיסר, אשר מופיע עם זקן ארוך. 

עיקר החפירה מתקיים ברובע המגורים הצפון מערבי של העיר הקדומה בניאס. באתר זה נחשפו שרידי מבנים, תעלות וצינורות רבים להובלת מים. כמו כן כבשן יוצרים לכלי קרמיקה, ובנוסף – ממצאים קטנים רבים כמו שברי כלי חרס, זכוכית, מתכות ואף מטבעות ברונזה. כל אלה – מתוארכים לסוף התקופה הביזנטית. (ראשית המאה השביעית לספירה הנוצרית) ולימי הביניים המוקדמים (המאה ה-11-13 לספירה הנוצרית). 

חשיפת מזרקת מים בסמוך למקום מציאת מטמון מטבעות הזהב. צילום: יואב לרר
חשיפת מזרקת מים בסמוך למקום מציאת מטמון מטבעות הזהב. צילום: יואב לרר

בקצרה על הבניאס

הבניאס הינו אתר ארכיאולוגי, כיום – שמורת טבע המנוהלת על ידי רשות הטבע והגנים. בתחום האתר התקיים ישוב לאורך תקופות שונות, כאשר בתחילה הקימו שם הכנענים יישוב אשר במרכזו מקדש לאל-בעל.  בהמשך, בתקופה ההלניסטית, שימש המקום כאתר פולחן לאל "פאן" (מכאן השם פניאס אשר במהלך הזמן השתבש ל-בניאס).  היישוב הגיע לשיא פריחתו בתקופה הרומית, כאשר הורדוס ובהמשך פיליפוס בנו, הקימו את היישוב מחדש וקראו לו בשם "קיסריה -פיליפי" וזאת, לכבודו של אוגוסטוס קיסר. 

בעת תקופת הנצרות, התפרסם הבניאס בהיותו המקום בו ישו העניק לפטרוס, ראש השליחים את מפתחות מלכות השמיים. 

בתקופה הצלבנית, ניסו הצלבנים לבצר את העיר בשנת 1129 , זאת לשם כך שתשמש לבסיס היציאה שלהם לכיבוש דמשק. אולם זו היתה תקופה די קצרה אשר הסתיימה מהר, מאחר והכוחות המוסלמים כבשו את העיר בשנת 1132 – שלוש שנים בלבד לאחר הנסיון הצלבני. 

תמונות המטמון 

מטמון הזהב. צילום: דפנה גזית
מטמון הזהב. צילום: דפנה גזית
מטמון הזהב. צילום: דפנה גזית
מטמון הזהב. צילום: דפנה גזית
הקיסר פוקאס. צילום: דפנה גזית
הקיסר פוקאס. צילום: דפנה גזית
על המטבע - דמותם של הקיסר הרקליוס ושל בנו
על המטבע – דמותם של הקיסר הרקליוס ושל בנו
מטבע הנושא את דמותו של הקיסר הביזנטי פוקאס. צילום יניב ברמן
מטבע הנושא את דמותו של הקיסר הביזנטי פוקאס. צילום יניב ברמן
מטמון הזהב. צילום: יניב ברמן
מטמון הזהב. צילום: יניב ברמן

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות אומר בתגובה לממצא: מדובר במטמון חשוב ובעל ערך ארכיאולוגי רב, לחקר תולדות היישוב בגולן. זהו אוצר מתקופת המעבר, אשר היתה לאחת מפרקי הזמן החשובים ביותר בהתפתחותה של העיר בניאס. רשות העתיקות בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם רשות הטבע והגנים, תפעל להצגת המטמון לקהל הרחב. 

רעיה שורקי – מנכ"לית רשות הטבע והגנים מוסרת: שמורת הטבע בניאס, על ערכי הטבע והנוף היפים והייחודיים לה, לא מפסיקה להפתיע גם מבחינת ערכי המורשת שבה. ממצא מטמון הזהב, עולה בקנה אחד עם חשיפת כנסייה ביזנטית באחרונה, שהיא- אולי כנסייתו של פטרוס הקדוש. הכנסיה נפגעה ברעש האדמה אשר פקד בזמנו את צפון הארץ, תוצג בקרוב אף היא במסגרת ביקורי הקהל בשמורה בתוך כך, נחשפו באתר גם שרידי רצפת פסיפס וגם אבן מסותתת אשר עליה נחרתו סימני צלב רבים, המעידים על הפיכת הבניאס לאתר עליה לרגל. 

 

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.