שרידי מטוס בופייטר בחולות אשדוד, עדות למתקפה על משטרת עירק סווידאן במהלך מבצע יואב

במהלך ביקור במתחם חיל האויר חצרים (מוזיאון חיל האויר) נתקלתי במקרה בשרידי מטוס בופייטר בריסטול שהונחו אחר כבוד על משטח תצוגה נייד. על יד המשטח ניצב לוח מתכת חיוור המספר בקצרה על תקיפה שבוצעה בשפלה אי שם בשנות הארבעים. מטוס שנפגע והתרסק במהלך מבצע יואב ושניים מטייסיו נעדרו עד ימים אלה. התצוגה וההסבר הקצר עוררו את סקרנותי והביאו אותי לחקור אודות האירוע ולהלן הסיפור המלא.

סיפרו של מטוס הבופייטר מהקרב על משטרת עיראק סווידאן (משטרת נגבה) במהלך מבצע יואב

כתב: אפי אליאן  צילומים: אפי אליאן, ארכיון היסטוריה על המפה, ויקיפדיה

השרידים של המטוס ניצבו במקומם במשך שנים רבות על במת תצוגה ישנה בשורה הראשונה של המוצגים במוזיאון חיל האויר. אציין שעוד לפני כעשור כאשר ביקרתי במוזיאון, צילמתי את אותם שרידים אך מתוך תיעוד כללי של המוצגים ולא בהתעמקות יתרה. ניכר שהמוצג לא באמת מודגש שם אלא נבלע בהררי הגרוטאות המחלידות בשורת המוצגים המדוברת. 

בביקור שקיימתי לאחרונה, החלטתי לתת דגש בתיעוד אותן גרוטאות בשורה המדוברת ובכך הגעתי לסיפורו של מטוס הבופייטר (בריסטול)

קצת היסטוריה

מטוס הבופייטר היה ממטוסי הקרב הראשונים של חיל האויר הישראלי, צי המטוסים בחיל האויר המקומי כלל 4 כלים בסה”כ אשר הובאו תוך שימוש בתחבולה לאחר שמול מדינת ישראל הצעירה נקטו סנקציות למכירת נשק במסגרת האמברגו. 

כאשר עלה הצורך בשדרוג המערך האוירי של חיל האויר הישראלי, נערך “מבצע” שכלל רכישת שישה מטוסים מסוג בופייטר בריסטול מבעל סדנה ליד בריטניה. המטוסים עצמם היו לאחר שירות בחיל האויר הבריטי ויצאו ממנו לשוק האזרחי. לאחר רכישתם של המטוסים, בוצעה הקמת חברת הפקות מזויפת, בה תכננו  לבצע תיעוד של המראת מטוסים כחלק מסרט שצילמו לכאורה. יצוין כי חלק מהתנאים של הממשל הבריטי למכירה של המטוסים לאדם פרטי (לצורך צילומי סרט כביכול) היו בצורת הגבלה לחמישה מטוסים בלבד. על כן לאחר הרכישה מטוס אחד הועבר לגריטה לאחר שהוחרם ואילו החמישה הנותרים הגיעו ל”סט הצילומים” ומשם המריאו ולא נחתו  חזרה אל צילומי הסט. המטוסים היו אמורים “על פי התסריט” להמשיך צילומים בסקוטלנד, את הדרישה הזו ביצעו על בסיס אופי התוואי והנוף הנדרשים לסרט, אך מה שקרה בפועל שהמטוסים כלל לא הגיעו לשם אלא לאדציו אשר בקורסיקה (אי בחבל צרפת). בקו הגישה לנחיתה באדציו התרסק מטוס אחד מהחמישה וטייסו נהרג. משם המריאו ארבעת המטוסים שנותרו בקו ישיר לארץ ישראל. 

נוחתים על אדמת ארץ ישראל

ארבעת מטוסי הבופייטר נוחתים על אדמת ישראל,  הנחיתה הראשונה התקיימה על מסלול שדה התעופה בעקרון (כיום בסיס חיל האויר תל-נוף) ולאחר מכן הארבעה נקלטו כחלק מטייסת 103 של בסיס חיל האויר רמת דוד. עם נחיתתם בעקרון, עטו עליהם חיילי התחזוקה וצבעו אותם בצבעי חיל האויר. למחרת כבר נכנסו לשירות מבצעי.

תקופת השירות של המטוסים בחיל האויר הישראלי היתה קצרה מאוד, למעשה רק ארבעה חודשים מאחר וסבלו מתחזוקה לקויה ומחסור חמור בחלקי חילוף. יצוין כי במהלך אותם שבועות ראשונים אף אחד מהם ניזוק קשות בתאונת אימונים, מה שגרם להורדה משירות והפיכתו כמקור חלפים לשלושת המטוסים הנותרים מסוגו. 

בישראל, קיבלו המטוסים את הרישומים המקומיים:

• ד-170
• ד-171
• ד-172
• ד-173

20.10.1948 – התקפה על משטרת עיראק סווידאן

תחנת המשטרה הבריטית שלעבר על הגבעה הסמוכה לקיבוץ נגבה (תחנת משטרת עיראק סווידאן – לימים מצודת יואב) היתה הנקודה הרגישה ביותר עבור הסביבה. בתקופה זו לאחר עזיבת הבריטים, השתלטו כוחות מוסלמים המורכבים מאנשי “האחים המוסלמים” ומכוחות צבא מצריים אשר רבים נוספים עשו את דרכם לעבר ישראל באותו הזמן.
בעת החזקת המצודה בידיהם, שלטו המצרים שליטה מלאה על כל הכבישים והדרכים העיקריות באזור התחנה. היישוב שהכי סבל משליטה זו היה קיבוץ נגבה המרוחק פחות משני קילומטרים מהגבעה עליה ניצבת תחנת המשטרה המבוצרת (מצודת טיגארט). משום כך ביצעו לא פחות משמונה נסיונות לכיבוש תחנת המשטרה מידי המוסלמים, בניסיונות פעלו כוחות רבים של צבא הגנה לישראל, בניהם חטיבת גבעתי, חטיבת הנגב, גדוד 89 של חטיבה 8 מהיבשה ואף בסיוע כוחות מהאויר. 

במהלך הנסיון השישי להשתלט על משטרת עיראק סווידאן, היה גם היום השלישי לתחילת מבצע יואב, ביצעו חיילי חטיבת גבעתי נסיון לכבוש את תחנת המשטרה הבריטית שעל הגבעה. במהלך נסיון זה ביצעו הלוחמים תקיפה על גדרות התיל הסובבים את המבנה והצליחו אף לבקע שתיים מהן אך נתקלו באש חזקה כתוצאה מכך ובחרו לסגת.  בעת תחקיר סבב התקיפה נכתב על ידי יהודה ואלך – מג”ד 51 כי “לא ידענו מראש שבבניין המשטרה שוכנת פלוגה של הצבא המצרי ולה כמות גדולה של מקלעים…” 

אך במקביל לאותה הזמן, כמה שעות לפני כן, עלו לאויר גם שני מטוסי חיל האויר אשר תכננו תקיפה מלמעלה על תחנת המשטרה המבוצרת. 

שני מטוסים של חיל האויר המריאו לעבר שפלת החוף לאזור תחנת המשטרה עיראק סווידאן בשעות הצהרים המאוחרות בסמוך לשעה 17:00.

המטוסים – מסוג בריסטול – בופייטר Bristol Type 156 Beaufighter מספר זנב: ד-171 ו- ד-172 המריאו מרמת דוד שעל סיפונם כל אחד 4 פצצות במשקל 100 ק”ג , שתי פצצות נוספות לכל אחד במשקל של 30 ק”ג ותחמושת תותחים נוספת. המטוסים עצמם היו מיועדים לשני אנשים בלבד ואכן בד-172 אכן  אויש בשניים, אך בד-171 הצטרף אדם שלישי אשר על פי העדויות עמד בין שני המושבים במטוס מסיבה לא ברורה. במקומות מסוימים מסופר כי אמנם לא היה אמור להיות על הטיסה המדוברת אך מאחר ורצה לבחון מתקן ייחודי לשחרור פצצות אשר פותח על ידו טרם האירוע, הצטרף לטיסה לשם בדיקתם. 

שני המטוסים ביצעו טיסה בגובה של כ-4000 רגל ובאיזור עקיר (קרית עקרון של היום) החלו בהנמכה לעבר אזור תחנת המשטרה הבריטית.  כאשר הגיעו לאזור, הנמיכו לשם הטלת הפצצות, ד-171 נצפה מנמיך ומטיל פצצות על מבנה תחנת המשטרה ופוגע בהצלחה אך כאשר מנסה לבצע ירי תותחים נתקע התותח והמטוס מבצע סיבוב נוסף, משם המריאו השניים שוב מעלה לכיוון בית דראס , שם תכננו לבצע תקיפה נוספת על תחנת המשטרה הפעם מצד מזרח. בשלב זה מנסה המטוס השני לבצע אף הוא הטלת הפצצות אך בשל תקלה לא מצליח ומתרחק מרדיוס התקיפה לבדיקת מערכות. 

כאשר חוזר ד-172 לרדיוס, מבחין במטוס ד-171 אשר נמצא בקו ישיר מול תחנת המשטרה ומבצע ירי תותחים ובאותה עת נפגע כתוצאה מירי מתוך תחנת המשטרה.  בעקבות הירי נפגע המטוס במנועו והחל לצאת עשן שחור מחלקים נוספים. המטוס הנפגע מנסה לתמרן בין המטחים שנורו לעברו ופונה לכיוון מערב שם המנוע דועך והמטוס החל מנמיך ארצה. המטוס השני החל לטוס לעברו במטרה לאבחן את מצבו באזור פלוג’ה, שם ניתק קשר העין בין המטוסים ומטוס -ד172 חוזר שוב לכיוון תחנת המשטרה עיראק סוויאדן מבצע הקפות מעל המקום ומשלא מצליח לשחרר את הפצצות הנותרות, מדווח בקשר על הפלת המטוס השני ומבצע טיסה ישירה לכיוון הים לשם הטלת הפצצות הנותרות בים אך גם שם חזרה התקלה והמטוס ביצע גיחת חזרה לרמת דוד ונחת בשלום. 

היכן בופייטר ד-171?

לאחר שאבד הקשר בין המטוסים, ניכר שבופייטר ד-171 הנמיך טיסתו בשל פגיעה במנוע השמאלי של המטוס, זאת על פי עדות ראיה של טייס המטוס השני ד-172 מפקד הטייסת דן רוזין והנווט שהיה עימו דן קני (סיד קאונטריז).  

לאחר תחקיר ראשוני הוברר כי תצפית של גדוד 52 אשר פעלה באותו הערב באזור קבוצת יבנה, הבחינה במטוס הבוטפייר ד-171 שהוא מנמיך לעבר דיונות החול של ואדי סוכרייר צפונית לכפר איסדוד. אמנם התצפית הבחינה בו שהוא נוחת או מתרסק על החולות אך לא ידעו לספר מה קרה בדיוק בשל המרחק הרב. מה שכן – התחוללה שם שריפה גדולה ואף ניצפו אנשים מתקרבים אליו מסביב. 

עם היוודע אודות התרסקותו של ד-171 בואדי סוכרייר, יצאה מחלקה מגדוד 52 לאזור על מנת לזהות את המטוס ואולי אף להציל את מי שנותר ממנה. לאחר שיטוט רב בסביבה לא הצליחו לאתר את המטוס אשר נחת בגזרה המוחזקת בידי המצרים. לאחר שעות של חיפושים ללא הצלחה, חזרו לבסיסם כשעתיים לאחר חצות. יממה לאחר מכן שוב יצאה כיתה נוספת לחיפושים אחר המטוס, הפעם הגיעו עד ואדי סוכרייר אך גם פה לא נמצאו שרידי המטוס ושבו לבסיסם. ביום השלישי הוחלט לצאת לניסיון חיפוש נוסף והפעם באור יום, החטיבה יצאה באמצעות כלי רכב מיבנה לכיוון ואדי סוכרייר, במהלך החיפושים נתקלו במספר רועים שהסתובבו במקום אך המטוס לא נמצא. 

המטוס נמצא

תשעה ימים לאחר ההתרסקות של המטוס, נסוגו המצרים דרומה והשליטה בגזרה בין יבנה לאשדוד שוב בידי ישראל.  הפעם מתארגנת משלחת חיפוש של חיל האויר בפיקודו של סול גולדמן וזו מצליחה לאחר את שרידי המטוס צפונית לכפר איסדוד. 

המטוס שנמצא היה מרוסק לחלוטין ועליו ניכרים סימני פיח ושריפה. מבחינת הממצאים בשטח עלה כי המטוס ביצע נחיתת גחון. בתוך המטוס לא נמצאו כלל גופות, אך בתוך המטוס אותר מצנח ארוז ואף שרוף בחלקו. בחיפושים שבוצעו בסמוך למטוס אותרה גופה אשר היה קושי רב לזהותו אך לאחר בדיקות שבוצעו נמצא כי מדובר בקברניט המטוס – לאונרד פיצ’ט ז”ל. לאונרד הובא לקבורה בבית הקברות הנוצרי בחיפה. שתי הגופות הנותרות של הנווט דב שוגרמן ז”ל והנוסע השלישי סטנלי אנדריוס ז”ל לא נמצאו עד היום. 

נסיון נוסף

כשנה לאחר מכן , במהלך חודש מרץ 1950 הגיעה למקום התרסקותו של ד-171 משלחת נוספת, הפעם בראשותו של אהוד הולנדר ואלו תיעדו את המטוס. במהלך הפעולות במקום חפרו סביבו במספר רב של מקומות במטרה לאתר את מקום קבורתם של הנעדרים אך אלו לא נמצאו. 

בתחקירים שבוצעו במהלך השנים, עלתה הסבירות שהשניים ככל הנראה נפלו מהמטוס לקראת התרסקותו באזורים מרוחקים יותר או אף ניסו לצנוח אך לא הצליחו בשל הגובה הנמוך. מאחר והמטוס התרסק בגזרה שהיתה באותה עת בשליטה מצרית אף עלו אפשרויות כי נתפסו גופותיהם בידי המצרים שהבחינו בהם ובמטוס הצולל ארצה וקברו אותם ללא סימון ועל כן לא אותרו עד היום. 

שרידי המטוס נותרו במקומם ולא פונו, עם השנים הצטברו מעליהם שכבות רבות של חול ואבק חולי כדרך הטבע עד שנעלמו מן העין. 

נחשפים מחדש

תנופת הבניה שליוותה את העיר אשדוד בשלהי שנות התשעים הביאה גם לחשיפתם של שרידי ד-171 מחדש אל האויר הפתוח. מהנדס בניין שעבד במקום כחלק מעבודות שיטוח אדמה והידוק באזור הואדי, נתקל עם עובדיו בשרידי מטוס ישן. הנ”ל יוצר קשר ישירות עם מוזיאון חיל האויר בחצרים ומספר להם על הממצאים. בחפירות שהחלו במקום נתגלו מחדש שרידיו של מטוס הבופייטר ד-171 ואף הצליחו למצוא גם שרידי כנף אשר עליהם עדיין צבוע מגן דוד כחול אחד – סמלו של חיל האויר הישראלי. לאחר בדיקת הממצאים הוכרז כי אכן מדובר במטוס ד-171 שלא חזר ממשימתו במבצע יואב כ-40 שנה לפני כן. הממצאים שנחשפו באתר הבניה המתפתח הועברו אחר כבוד לתצוגה במוזיאון חיל האויר בחצרים. 

ולאחר מכן

שרידי המטוס הועברו למוזיאון חיל האויר, על האזור בו נמצאו שרידי המטוס נבנתה שכונת מגורים חדשה באשדוד. (חלק מרובע ט”ז). המיקום של מציאת המטוס בסמוך למבנה מספר 1 ברחוב ארתור רופין פינת רחוב זנגביל.  למיטב ידיעתי אין כל אזכור על המאורע ברחוב הנ”ל. 

מיקום באתר “עמוד ענן” כאן