מחקר של רשות העתיקות אשר פורסם לאחרונה בכתב העת ATIQOT 111 מביא לראשונה את העדות הקדומה ביותר ללחיצה ולהתחמשות מאורגנת בארץ ישראל בפרט ובדרום הלבנט בכלל. לפי המחקר, כבר לפני 7,200 שנה, היה בארץ ייצור המוני ומתוכנן של כלי מלחמה!
כתב: אפי אליאן | צילומים: אמיל אלג’ם , גיל חקלאי, אסף פרץ
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת ATIQOT 111 על ידי רשות העתיקות חושף לראשונה את העדות הקדומה ביותר ללחימה ולהתחמשות מאורגנת בארץ ישראל בפרט ובדרום הלבנט בכלל. המחקר גורס כי בארץ נעשה ייצור המוני מתוכנן של כלי נשק, עוד לפני כ-7,200 שנה.
המחקר שפורסם, מגיע בהובלת הארכיאולוגים ד”ר גיל חקלאי, אנו ברון, ד”ר דינה שלם, ד”ר יניר מילבסקי ו נמרוד גצוב – כולם מרשות העתיקות. במחקר זה נבדקו 424 אבני קלע המתוארכים לתקופה הכלקוליתית הקדומה, אשר נחשפו בחפירות רשות העתיקות שנוהלו בשני אתרי עתיקות גדולים: עין אסור שבמישור החוף הצפוני ובעין ציפורי שבגליל התחתון.
במחקר שבוצע, נמצא כי מאות אבני הקלע היו זהות כמעט לחלוטין. רובן עשויות מאבן גיר קשה ומידותיהן כמעט אחידות. אורכן הממוצע של אבני הקלע הוא 52 מ”מ, ורוחבן כ-31 מ”מ. המשקל הממוצע לאבן קלע אחת הינו 60 גרם.
אבנים אלו, נועדו ליידוי מכלי נשק מסוג קלע, כשהן מוחלקות ובעלות צורה אווירודינמית מיוחדת בצורת חרוט כפול. צורה זו מאפשרת שיגור מדויק ואפקטיבי, כך מספרים החוקרים. אבני קלע דומות נמצאו עד כה באתרי עתיקות נוספים ברחבי הארץ, כאשר עיקרן בעמק החולה והגליל שבצפון ועד לצפון השרון. עם זאת, זו הפעם הראשונה שאבני קלע מסוג זה מתגלות בחפירות בריכוז שכזה.
אבני קלע אלה הן בעצם העדות הקדומה ביותר ללחימה ועימותים מזויינים בדרום הלבנט. הדמיון בין אבני הקלע, מלמד אותנו על ייצור המוני ותעשייתי למדי. השקעת המאמץ בעיצוב האווירודינמי ובליטוש האבנים מרמזת שהן נועדו לשימוש בכלי נשק מדויקים וקטלניים. לדעת החוקרים, הכמות הגדולה וההשקעה בייצור האבנים מעידות על הכנות מאורגנות ללחימה. ישנה סבירות כי נעשה מאמץ קהילתי לייצור תחמושת, אם זה אכן כך הדבר, נראה שבתקופה הכלקוליתית הקדומה, היתה עליית מדרגה בהכנות לקרב – מייצור פרטני לייצור המוני שמערב שותפות של אנשים רבים.
הריכוז הגדול של אבני הקלע מהווה עדות להסלמה בהכנות ללחימה בתקופה הכלקוליתית הקדומה באזורינו, אולי בין מרכזי כוח מקומיים.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות מספר בהמשך לממצא: הארכיאולוגיה מזכירה לנו שוב ושוב שההיסטוריה חוזרת. תובנות המחקר של חוקרי רשות העתיקות פותחות צוהר להבנה עמוקה יותר של החיים והיחסים בין קבוצות אנשים בתקופות פרה-היסטוריות.
