בשל המלחמה בצפון – טקס הזכרון השנתי לחללי קרב נבי יושע הועבר לבית הפלמ”ח בתל אביב

כמדי שנה מתקיים בנוהל קבוע טקס הזיכרון לנופלי קרב משטרת נבי-יושע (מצודת כ”ח) למרגלות מצודת המשטרה הבריטית, בצמוד לחלקת הקבר של 28 הנופלים במלחמת העצמאות 1948. השנה, מאחר ושטח המצודה ההיסטורית, מוזיאון הרעות והחלקה עצמה הפכו לשטח צבאי סגור, הועבר הטקס לבית הפלמ”ח שבתל אביב

כתב: אפי אליאן | צילומים: אפי אליאן, מורן יונה אליאן , ארכיון היסטוריה על המפה 

טקס הזיכרון לנופלי הקרב על משטרת נבי יושע מתקיים מדי שנה למרגלות מצודת הטיגארט הקרויה כיום מצודת כ”ח. בשל הקרבות העזים המתחוללים בקו הגבול הצפוני של מדינת ישראל מאז מאורעות 7 באוקטובר 2023, הוחלט לקיים את הטקס בבית הפלמ”ח הממוקם בצפון העיר תל אביב. 

בית הפלמ"ח  מוזיאון הפלמ"ח בתל אביב - צילום: היסטוריה על המפה
בית הפלמ”ח מוזיאון הפלמ”ח בתל אביב – צילום: ארכיון היסטוריה על המפה

בכניסה לבית הפלמ”ח הודלקו נרות זכרון אשר הונחו בצורת הספרות 28, לזכרם של 28 נופלי הקרב. על קיר סמוך הוצגו שלטי היסטוריה על מצודת המשטרה הבריטית, הקרבות וההיסטוריה הרבה הקשורה בקרבות הקשים במהלך מלחמת העצמאות ב-1948. 

בנוסף, על הקיר הצמוד, נכתבו מילות שיר הרעות ובצמוד לו הוצמדו פתקים שנכתבו בידי קהל האורחים אשר הגיעו לטקס, כאשר כל אחד רושם את שעל ליבו – בהקשר לשיר הרעות. בכולם נראה כי כתבו את הדברים בהקשר לאירועים של זמננו, אל מול האירועים משנת 1948. 

פתקי אורחי הטקס בתגובה לשיר "הרעות" צילום אפי אליאן
פתקי אורחי הטקס בתגובה לשיר “הרעות” – צילום אפי אליאן
נרות זכרון הודלקו בכניסה לטקס לזכר נופלי קרב נבי יושע - צילום: אפי אליאן
נרות זכרון הודלקו בכניסה לטקס לזכר נופלי קרב נבי יושע – צילום: אפי אליאן

הטקס לווה בהנחת זרים בצמוד לתמונות 28 נופלי הקרב, שיר הרעות אשר נכתב על ידי חיים גורי וסשה ארגוב בוצע בטקס על ידי טל תמיר נגל ובנה עמית נגל בליווי של גיל נגל. יהודית תמיר שרה את השיר “פרחים אדומים” בליווי של ירון זוזוט, טל ויהודית תמיר הן בנותיו של מרדכי קופ (טוטי) אשר היה אחד מהלוחמים בקרבות נבי יושע. בטקס גם בוצע השיר המפורסם “דודו” אשר נכתב על דודו צ’רקסקי ובוצע בידי עופר גביש. 

טקס הזכרון השנתי ה-76 לנופלי קרבות נבי יושע - צילום:אפי אליאן
טקס הזכרון השנתי ה-76 לנופלי קרבות נבי יושע – צילום: אפי אליאן

מאחר והטקס התקיים במיקום שונה, שלב הורדת הדגל לחצי התורן לא היה יכול להתקיים, בשל כך הקהל הרב שנכח במקום עמד לדקת דומייה. עם סיומה של דקת הדומייה, הוקראו שמות 28 הרוגי הקרב.

עמיקם אנילביץ’, חיים גוטמן, משה סטשי, יעקב איציקזון, ספי אהלי, אמנון אקרמן, אריה ברזלי, צבי הורוביץ, נחמיה ויסוצקי, יובל טולצינסקי, יצחק יזרעאלוביץ, אמנון יקותיאלי, אברהם כהן, חנן כוכבא, ישראל לוינסקי, מלאכי מושקוביץ, שלמה מזרחי, משה נאמן, בועז עמיקם, יזהר ערמוני, אליעזר פוטרמן, פילון פרידמן, דוד צ’רקסקי, מרדכי ראול, אליעזר שבט, דוד שורץ, אליעזר בן נבט, מאיר בן בשט. 

את תפילת הקדיש, הקריא ד”ר שלמה עמיקם  אחיו של בעז עמיקם, אחד מהרוגי הקרב על המשטרה. 

בטקס נאם עומרי שלמון – מנכ”ל המועצה לשימור אתרים. 

את הטקס הנחה כמדי שנה אייל אשר הגיע גם השנה להנחות את הטקס, אייל הגיע הפעם מאילת מאחר וכעת הינו אחד ממפוני יישוב הצפון בשל המלחמה.

בין הנואמים בטקס, שייקה גביש, מותיקי ארגון הפלמ”ח וכיום פעיל כיושב ראש עמותת דור הפלמ”ח. גביש אמנם לא היה חלק ישיר בקרבות על משטרת נבי יושע, אך זכה במהלך תקופת שירותו בארגון הפלמ”ח להכיר רבים מבין 28  מהרוגי הקרב על משטרת נבי יושע.  שייקה (ישעיהו) גביש נולד בתל אביב והתגייס לפלמ”ח בגיל 18. בעת שירותו עבר אימונים שאורגנו בידי ארגון ההגנה והצבא הבריטי בפלשתינה ארץ-ישראל, זאת במסגרת הכנת היישוב העברי למלחמה. אך זו לא הגיעה לארץ בסופו של דבר. לאחר שנתיים בארגון מונה לתפקיד מ”פ והשתתף בפיצוץ גשר כביש עזה – רפיח. עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 המשיך בתפקידו כמ”פ ולחם יחד עם הגדוד הראשון של הפלמ”ח בעמקי הצפון. אחד מהקרבות המוכרים שלחם עם הפלוגה – מתקפת ההדיפה של צבא ההצלה על טירת צבי. בהמשך אף לחם עם פלוגתו בקרבות משמר העמק, שם הצליחו להדוף את כוחותיו המשוריינים של פאוזי קאוקג’י. בקרב מכליה הראשון נפצע מפגיעת פגז ועם החלמתו חזר להשתתף בלחימה כקצין מבצעים בתפיסה של העיר לוד.  במבצע יואב, לחם כסגן מפקד ועם סיומה של מלחמת העצמאות מונה למפקד הגדוד הראשון בחטיבת יפתח. 

אלוף ישעיהו (שייקה) גביש לאחר הנחת הזר בטקס הזכרון ה-76 לחללי קרב נבי יושע - צילום: אפי אליאן
אלוף ישעיהו (שייקה) גביש לאחר הנחת הזר בטקס הזכרון ה-76 לחללי קרב נבי יושע – צילום: אפי אליאן

לאחר הנאום המרשים שנשא במהלך הטקס, צוין כי גביש יחגוג השנה את יום הולדתו ה-100.  מכאן נברך אותו בבריאות ואריכות ימים.

במהלך הטקס, הוצג סרטון קצר אשר הוסרט בבוקר הטקס, כאשר ראש המועצה גיורא זלץ עלה עם ליווי מיוחד של כוחות הבטחון לשטח קבר הרוגי הקרב אשר נמצא למרגלות מצודת כ”ח, זאת על מנת לפקוד את הקבר ביום הטקס השנתי. 

בסרטון ציין את הדברים הבאים:

“כמו בכל שנה, הגענו לכאן היום למצודת כוח, להצדיע לגיבורים שנלחמו פה, ולזכור את הקורבן שהקריבו כדי שאנחנו נוכל לחיות כאן חופשיים בארצנו. השנה משהו השתנה, פלמ”חניק מפורסם כבר אמר פעם , רבותי , ההיסטוריה חוזרת, אני חושב שהוא צדק. ממש ממש כמו אז , באפריל 1948 לא בטוח לעמוד כאן היום, רקטות וטילים מאיימים עלינו, ביישובים שעל הגנתם לחמו אנשי הגדוד השלישי ריקים מתושבים כבר מלמעלה חצי שנה. ב76 השנים שחלפו מאז, קצת שכחנו שמגל וחרב הולכים יחד. שהמחרשה היהודית תקבע איפה יעבור קו הגבול. שאין, ציונות בלי התיישבות ובלי בטחון. אז אנחנו פה, כדי להזכיר ולהזהיר. האתגר שלפנינו איננו מקומי, ואפילו איננו ארצי. אנחנו – נלחמים פה על עתיד הציונות. ממש כך. 

המאבק הזה לא יסתיים עד שבתי הספר בכפר גלעדי, דפנה, סאסא, יפתח ייפתחו, עד שהילדים בדן ובברעם, יחזרו לשחק על הדשא ללא פחד מטילי נ”ט. עד שחקלאים של מלכיה יחרשו ויפתחו את התלם הנושק לגבול. בלי חשש. המוזיאון במבנה שלידי, מספר את סיפור הקרב של המקום הזה. הסיפור רלוונטי מאי פעם. מחובתנו, לדאוג שהפרקים הבאים שייכתבו , יהיו מפוארים לא פחות ואם לא נעשה היסטוריה, סופנו – שנהפוך להיסטוריה. יש לנו כוח , אני משוכנע שדודו, ויזהר ערמוני , פילון פרידמן וחבריהם הטמונים פה, היו גאים לראות את החיילים האמונים על ארצי והמחויבים עליה היום. מה שנדרש לנו הוא מנהיגות, זו דרך , קבלת החלטות אמיצות מחויבות חד משמעית לחזון ההתיישבות בצפון ובטחון לתושביו. תנו לנו את אלה, ואנחנו – נעשה את השאר. מסביב יהום הסער, אך ראשנו לא ישח – לפקודה תמיד אנחנו, ממנרה ועד יפתח” 

קברם של 28 הרוגי הקרב על משטרת נבי יושע בימים טובים יותר (2022) - אוסף היסטוריה על המפה
קברם של 28 הרוגי הקרב על משטרת נבי יושע בימים טובים יותר (2022) – אוסף היסטוריה על המפה

סיום הטקס הגיע עם שירת המון התקווה על ידי זמרי וזמרות הטקס יחד עם הקהל. לאחר סיום השירה, אחת מאורחות הטקס – רינה קלמן, פצחה בשיר המנון הפלמ”ח. 

מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר | אַךְ רֹאשֵׁנוּ לֹא יִשַּׁח | לִפְקֻוּדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ, | תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ”ח 

לאחר סיום הטקס הרשמי, עלה לבמה עידו קהת, מנהל ואוצר מוזיאון הרעות על מנת לעדכן את הקהל על השתלשלות האירועים מאז אירועי ה-7 באוקטובר ועד היום, בכל הנוגע למוזיאון והמתחולל סביב מצודת משטרת נבי יושע. בדבריו סיפר כי אשר הפכה לשטח צבאי סגור בחצי השנה האחרונה. סיפר על יום ה-7 באוקטובר, כאשר המוזיאון היה פתוח כחלק ממיזם “שבת ישראלית”, וכבר לאחר הסבב הראשון כאשר החלה להתבהר התמונה – המוזיאון נסגר. צוות המוזיאון ברובו התפנה כבר בימים לאחר מכן.  ההגעה הבאה למקום היתה רק חודש לאחר מכן. אז כבר התגלתה התמונה העגומה של המחסומים על כביש הצפון והדרך העולה למוזיאון. שטח המוזיאון הפך למוצב צבאי.  בשל הסיכון במיקומה של מצודת משטרת נבי יושע, יצאו החיילים ששכנו בה ואלו עברו למוזיאון עצמו מאחר והיה מוגן עבורם. המוזיאון כמובן נפתח עבורם ואלו עברו ללון בו. לאחר תקופה מסוימת עזבו החיילים את המקום בשל הסיכון הרב. עוד סיפר כי במוזיאון נגרם נזק לתצוגות, ככל הנראה בשל הדף ופיצוצים שהיו בסביבה. כיום האזור כולו סגור וחסום באמצעות גדר תיל ומחסומי פלדה עוד מהכביש העולה מהצומת ועל כן אין גישה למקום. 

עידו קהת מדבר בטקס הזכרון ה-76 לנופלי קרב נבי יושע - צילום: מורן יונה אליאן
עידו קהת מדבר בטקס הזכרון ה-76 לנופלי קרב נבי יושע – צילום: מורן יונה אליאן
עופר גביש מנגן ושר בטקס הזכרון ה76 לנופלי קרב נבי יושע - צילום: אפי אליאן
עופר גביש מנגן ושר בטקס הזכרון ה76 לנופלי קרב נבי יושע – צילום: אפי אליאן

לסיום עופר גביש ניגן ושר את השיר “האמיני יום יבוא…” 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.