2000 מטבעות זהב נמצאו על קרקעית הנמל העתיק בקיסריה

מטבעות הזהב לאחר שהובאו לחוף מבטחים - צילום: קלרה עמית

אוצר מטבעות הזהב הגדול ביותר שנמצא אי פעם בארץ ישראל נחשף לפני כשבועיים מול חופי קיסריה. האוצר – מהמאה ה11 לספירה נמצא על ידי קבוצת צוללנים שצללו במקום.

כתב: אפי אליאן | צילומים: קלרה עמית

הרגעים הראשונים בו נחשפו המטבעות על קרקעית הים - צילום: רשות העתיקות
הרגעים הראשונים בו נחשפו המטבעות על קרקעית הים – צילום: רשות העתיקות

לפני כשבוע וחצי ביצעו קבוצת צוללנים גיחת צלילה אל מול חופי קיסריה. מיקום מדוייק נשמר בסודיות כעת משום ההשערה כי קיימים ממצאים יקרי ערך בקרקעית הים שטרם נחשפו.  במהלך צלילתם של קבוצת מועדון הצלילה הבחינו במטבעות נוצצים בקרקעית הים, בתחילה חשבו כי מדובר בבדיחה או אפילו מטבעות זהב מזוייפים של משחק צעצוע, לקחו כמה יחידות וחזרו במהרה לחוף שם הבחינו כי ככל הנראה מדובר באוצר של ממש.

עם מספר מועט של פריטים מיהרו לחזור לחוף, שם דיווחו למנהל מועדון הצלילה אשר הזעיק למקום את היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, אלו ביצעו התארגנות מהירה והגיעו למקום. בעת המפגש ובחינת הממצאים הראשונים, חברו צוללי רשות העתיקות לצוללי המועדון וחזרו למרום. במהלך בחינת השטח באמצעות כלים וגלאי מתכות התגלה האוצר האמיתי.

כ-2000 מטבעות זהב בערכים שונים, דינר , חצי דינר, רבע דינר , כולם במידות , גדלים ומשקל שונים.

מטבעות הזהב לאחר שהובאו לחוף מבטחים - צילום: קלרה עמית
מטבעות הזהב לאחר שהובאו לחוף מבטחים – צילום: קלרה עמית

בשיחה עם יעקב שרביט , מנהל היחידה לארכאולוגיה ימית ברשות העתיקות נאמר כי מדובר בעדות היסטורית מרתקת ונדירה לחיי העבר.חוקרי רשות העתיקות משערים כי חשיפת האוצר לאחר זמן כה רב שהיה שקוע בקרקעית נוצרה בעקבות סערות החורף האחרון. כמו כן ציין שרביט כי גילויו של אוצר מטבעות כה גדול שהיה בעל ערך כלכלי כה רב , מצביע על כמה אפשרויות להמצאותו בקרקעית הים. ייתכן שמדובר בספינה שנטרפה במקום ואשר הובילה כספי מיסים שהיו בדרכם לשלטון המרכזי במצרים. ואולי מדובר באוצר מטבעות שנועד לתשלום משכורות לחיל המצב הפאטימי שישב בקיסריה והגן על העיר. עוד הועלו סברות נוספות ובניהם היא האוצר היה כספי קופה של אוניית סוחר גדולה אשר עסקה במסחר עם ערי חוץ והנמל בים התיכון וטבעה במקום.

ביחידה לארכאולוגיה ימית ברשות העתיקות מקווים כי בחפירות ארכאולוגיות שייעשו בהמשך במקום, ניתן יהיה להשלים את ההבנה על המכלול הארכאולוגי השלם ובדרך זו לענות על השאלות הרבות שנותרו עדיין ללא מענה על מהות האוצר.

מלקטים את מטבעות הזהב מקרקעית הים בקיסריה - צילום: רשות העתיקות
מלקטים את מטבעות הזהב מקרקעית הים בקיסריה – צילום: רשות העתיקות

רוברט קול, מומחה למטבעות ברשות העתיקות מספר כי מצב ההשתמרות של מטבעות הזהב מצוין, זאת למרות שהיו בקרקעית הים מעל 1000 שנים. הם לא נזקקו להתערבות מעבדה לניקוי ושימור , זאת משום שזהב הינו מתכת אצילית ואינו מושפע מאויר או מהמים. מטבעות הזהב שנחשפו היו במזור המטבע גם לאחר הכיבוש הצלבני בדגש על ערי הנמל אשר כדרכן התקיים סחר בינלאומי.

כמה מהמטבעות שנמצאו במכלול היו עקומים ועליהם סימני נשיכת שיניים, מה שמעיד כי עברו בדיקה פיסית של שיני הסוחרים שקבלו את המטבעות לידם. במטבעות אחרות זוהתה שחיקה משימוש ואחרות אף נראו כאילו זה עתה נטבעו.

חלק ממטבעות הזהב שהובאו למעבדת רשות העתיקות - צילום: קלרה עמית
חלק ממטבעות הזהב שהובאו למעבדת רשות העתיקות – צילום: קלרה עמית

כמובן שלא נשכח לציין לשבח את הצוללנים שמצאו את האוצר ודיווחו על כך,

צביקה פייר , קובי טוינה , אביבית פישלר, יואב לביא ויואל מילר. עליהם אמר יעקב שרביט , מנהל היחידה לארכאולוגיה ימית ברשות העתיקות כי מדובר באזרחות למופת ובקבוצה של מגלי זהב בעלי לב זהב. עוד הוסיף שרביט כי ניכר שקבוצת צוללים זאת הינה אוהבת הארץ ואת ההיסטוריה שלה.

בהמשך לכך הוסיף שרביט כי חוק העתיקות קובע כי העתיקה שייכת למדינה ועבירה בגין אי דיווח או הוצאת עתיקות ממקומן או סחר בהן עונשה עד חמש שנות מאסר.

במקרה זה דיווחו הצוללים על המציאה אף במקרים רבים נוכחנו לגלות כי צוללנים אחרים לוקחים את החפצים לביתם ובכך אובד לתמיד מידע ארכאולוגי חשוב שאינו ניתן לשחזור. משום כך גילוי האומר מחדד את הצורך לשלב את פיתוח המקום כאתר תיירות וצלילה עם הגבלת הצלילה במקום בליווי מפקחים או עם מדריכים ממועדון הצלילה בבד.

עוד קצת מהאוצר המרהיב מחופי קיסריה - צילום: עמית קלרה
עוד קצת מהאוצר המרהיב מחופי קיסריה – צילום: עמית קלרה

בחברה לפיתוח קיסריה וברשות הטבע והגנים מברכים על גילוי האוצר. לדבריהם "אין ספק שבמציאת האוצר המרשים, מדגיש את ייחודה של קיסריה כעיר נמל קדומה עם היסטוריה ומורשת תרבותית עשירה.. עדיין לאחר 2000 שנה ביכולתה להלך קסם על המבקרים הרבים, להמשיך לחדש ולהפתיע בכל פעם מחדש. זאת שחלקים נוספים ממסתורי עברה באדמה  ובים נחשפים.

קצת על המטבעות שנמצאו ורקע היסטורי

המטבע מהסוג שנחשף באוצר בכתבה, הינו מסוג דינר, מכל מטבעות האוצר , המטבע העתיק ביותר שנמצא שם הינו רבע דינר וידוע כי הוטבע במטבעת פלרמו שבסציליה במחצית השניה של המאה ה-9 לספירה הנוצרית. מרבית המטבעות שייכים לחליף אל-חאכים (מהשנים 996 – 1021 לספירה הנוצרית) ולבנו – אל זאהיר (1021 – 1036 לספירה הנוצרית) ואלו נטבעו במצרים ובצפון אפריקה.

במכלול המטבעות שנחשפו בקיסריה, לא נמצאו מטבעות מהשושלות המוסלמיות המזרחיות ועל כן ניתן לקבוע בוודאות כי מדובר באוצר פאטימי.

ערכו הרב והמשמעותי של האוצר מתברר לאור מקורות היסטוריים כדוגמת תיאורו של הנוסע איבן ג'ובייר אשר מספר כי תושבי היישובים המוסלמים נדרשים לשלם לשלטון הפאטימי כמחצית מהיבול בעת הקציר, ובנוסף תשלום מס גולגולת של דינר אחד וחמישה קוראטים (24 קוארטים היו שווים דינר אחד , מכאן גם שיטת המדידה של הזהב לפי הקארט). תיאומים בכתבי הגניזה הקהירית מהמאה ה11 וה-12 לספירה מספרים כי בין השאר על פדיון שבויים, בהם שבויים יהודים מאשקלון שהועברו למצרים. על פי הכתוב – הקהילה היהודית שילמה כ-500 דינרי זהב לפדיונם והחזרתם לארץ ועוד נותר חוב של מאתיים דינר. עבר אנשי רמי מעלה שולם סכום גבוה במיוחד, בכך נזכר מקרה בו ביקשו סכום של 80 דינר לפדיון שבוי אחד. מהגניזה הקהירית אנו למדים על שמירה של מטבעות זהב שהכילו עד כ-100 דינרי זהב אך לא מעבר לכך.

קצת על הממלכה הפאטימית

ידוע כי הממלכה הפאטימית היתה עשירה ביותר והונה היה כה עצום. דיווחי האוצר בימים ההם מעידים על 12 מליוני דינרי זהב שהיו בקופת הבירה בקהיר (פוסטט הקדומה). עליית השושלת הפאטימית לשלטון במחצית השנייה של המאה ה-10 לספירה הנוצרית והמדיניות הפוליטית שלה עם האופי הכלכלי הייחודי הביאו לפריחה מחודשת של הסחר הימי באגן המזרחי של הים התיכון. הפאטימים שהגיעו מצפון אפריקה הביאו למצרים דפוסי מסחר שהיו אופייניים למערב הים התיכון, תחת שלטונם טופחו קיסריה וערי חוף נוספות, אשר בהן נבנו חומות  וישב בהן מושל שהיה כפוף ישירות לשלטון במצרים. לרשות המושל הועמד חיל מצב שהגן על העיר מאויבים פוטנציאלים.

אחד המאפיינים של תקופה זו הוא התרחבות המסחר הבינלאומי, במזרח הים התיכון הפליגו ספינות סוחר לצד אוניות מלחמה, סחר זה לא פסק בין המוסלמים והצלבנים גם בזמן מלחמה ומצור ושגשג בימי שלום.

קצת על קיסריה כעיר נמל

בתקופה המדוברת פרחה מאוד העיר קיסריה ושגשגה בצורה ניכרת. דרכה התנהל מסחר ער עם ערי נמל אחרות וזאת חרף מצבו הרע של הנמל שנבנה דאז על ידי הורדוס בתקופה הרומית.

הנוסע אלמוקדסי מספר בספרו "אודות האיזורים של העולם המוסלמי:" שנכתב סביב שנת 958 לספירה הנוצרית, תקופה של עיצומן של המלחמות שניהלו הפאטימים בארץ ישראל וסוריה מתאר את קיסריה "אין עוד עיר יפה כמוה… אדמותיה טובות ופירותיה משובחים. כמו כן מפורסמת העיר בזכות חלב התיאואים ובלחם הלבן. בזכות ביצור בלתי חדיר השומר על העיר ומגן על רובעי מגורים מאוכלסים היטב. מי השתיה של העיר מסופקים מבארות ובורות.

תיאורים מעין אלו מופיעים בספרו גם של הנוסע הפרסי נאציר אל חוסרו שהגיע לחופי קיסריה בשנת 1074 לספירה. "עיר טובה משופעת תמרים, תפוזים ולימונים. מים זורמים וחומותיה חזקות ולעיר שער ברזל. מים פורצים בעיר ומחצר מסגד יום השישי ניתן לראות את הים וכל העובר בו.

קיסריה , שהיתה מוקפת חומה חזקה ואשר בה ישב חיל מצב לא נכנעה לצבא הצלבני שחלף על פניה בשנת 1099 בדרכו לירושלים, ורק לאחר מצור שנמשך כשבועיים נכבשה בידי הצלבנים ב-17 למאי 1101.

מה דעתך על הפרסום שלנו? נשמח תשתפו אותנו!

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.