מגדל המים שבתמונה, הינו הסמל ההיסטורי המיוחס לעוצמתו של קיבוץ נגבה שבשפלת החוף הדרומית.
הפגיעות הניכרות היטב ב”חבית” אכסון המים, נגרמו מירי בלתי פוסק שבוצע לעבר הקיבוץ על ידי האויב המצרי שפעל בעיקר מאזור משטרת עירק סווידאן (מצודת יואב היום), ואף טנקים מצריים שנעו על הצירים הסמוכים במהלך מלחמת העצמאות.
מתוך עמוד ה instagram של היסטוריה על המפה
קצת מן היסטוריה של המגדל.
המגדל הוקם בשנת 1940, לאחר תכנונו של שמחה בלאס, מי היה מהנדס וממציא אשר פעל ותכנן רבות למען הקמת מפעלי המים בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת.
את עבודות הבניה בפועל ביצעו אנשי סולל בונה, זאת תחת פיקוחו של אלכסנדר באסין, מי שהיה מפקח בסולל בונה.
מספרים כי הקמת המגדל ארכה 36 שעות בלבד ובוצעה ברציפות, בשיטת “שרשרת דליי בטון”.
ותיקי הקיבוץ מספרים כי בעת הקמתה מגדל, עמד באסין וסרב לתת לאחרים לבצע את הכנת הבטון, מציינים כי הודות לכך, בנגבה הוקם מגדל מים מבטון כה חזק, אשר הצליח לעמוד היטב בפגיעות האויב המצרי מבלי לקרוס.
המגדל שימש בעיקר לאגירת מים, למעשה – ההחלטה על הקמתו הגיעה לאחר שמשאית המים של הקיבוץ נפגעה ממוקש בעת שהיתה בדרכה אל הבאר של פומברובסקי שפעלה בקסטינה (היום קרית מלאכי).
מאחר ולא יכלו לסמוך עוד על הובלת מים אל הקיבוץ במשאיות, החליטו להקים מגדל משלהם לאגירת המים.
בצמוד למגדל כפי שניתן לראות, הוקמה גם “תעלה” ובה סולם עד ראש המגדל.
המגדל, שהיה מקור המים העיקרי של הקיבוץ, שימש גם למגדל תצפית ותקשורת בשל גובהו המרשים המתפרס על 16 מטרים.
לאחר מלחמת העצמאות והפגיעות הרבות, לא היה עוד בכוחו של המגדל לשמור את המים היקרים, בשלב זה דנו חברי הקיבוץ, מה לעשות עימו, על פי ההחלטה הסופית נאמר על ידי ועד הקיבוץ:
“על פי הצעת המוסדות, תישאר בריכת המים הקודמת לעמוד נקובה, וייעשו בה רק כמה תיקונים כדי להבטיחה ממפולת – לזכרון תעמוד – לזכר הקרבות על ביתנו ומפלתו של האויב. בפינה שליד חדר האוכל, נורתה כבר אבן הפינה לבריכה החדשה…”
לעוד פרסומים, הצטרפו לעוקבי עמוד האינסטגרם של היסטוריה על המפה כאן
