איברהים פחה או שמה, איברהם פאשה היה ממושלי הארץ בשנת 1830. במהלך כהונתו ניסה כמושל להקים עיר חדשה צפונית לעזה ולקרוא לה “אסקלן אלג’דידא” – משמעו אשקלון החדשה.
בעקבות מרד שפרץ כנגדו בארץ , נאלץ איברהים לעזוב בחופזה את הארץ ולא הצליח להשלים את בנייתה של העיר החדשה, אך הבאר נותרה.
זהו סיפורה של באר איברהים פחה באשקלון.
הבאר
הבאר הוקמה בשלהי שנת 1831 על פי המקורות על ידי איברהים פחה, או כפי שנכתב במקור – פאשה. הבאר הוקמה בשטח אדמה צפונית לעיר עזה ודרומית לעיר העתיקה אשקלון.
עצם חפירת הבאר במקום היתה כקביעת נקודת מפתח ואבן פינה להקמת עיר חדשה בשם “אסקלן אלג’דידא” , אשר משמעותו בתרגום חופשי “אשקלון החדשה”.
את הבאר בנה מאבני גזית איכותיות, ואף בנה מעליה מבנה גדול בעל קשתות ססגוניות וכיפה גדולה מעל כגג.
המבנה היה כאמור להיות המבנה הראשון בעיר החדשה, אך עצם התעצמות המרד כנגדו אז בארץ על ידי המוסלמים המקומיים, גרמו לו להתרחק מהרעיון להקמת העיר ועזב את הארץ.
ולאחר הקמת מדינת ישראל
לאחר הקמת המדינה בשנת 1948 , הגיעו החלוצים הראשונים לאשקלון והחלו בהקמת מטעים ופרדסים בשטח בו היתה אמורה להיות אותה עיר חדשה.
החלוצים:
- עמרם בן צבי
- משה (מוסא) שמעוני
- יוסק צבי ורעיותיהם
החליטו על הקמת פרדס משותף הנושא את השם “עמיצו”ר” , ראשי תיבות של שמותיהם כחלוצים ועשו שימוש בבאר המדוברת על מנת להשקות את הפרדסים שברשותם.
כך במשך שנים רבות , עד לאמצע שנות השמונים , בה החלה להתפתח העיר והפרדסים נעקרו או נעזבו. באר המים לא הפסיקה להניב את מימיה ואף שימשה כמקור מים איכותי לרשת המים המקומית בעיר המודרנית.
לאחר חיבור מערכת המים לרשת המודרנית, הופסקה השאיבה מהבאר וזו נזנחה.
כיום במקום לא נותר הרבה , מעבר לקיר המזרחי של אותו מבנה ססגוני שהגן על פי הבאר של איברהים פחה.
המקום מוכרז כאתר היסטורי וסביבו הוקמה שכונת מגורים אורבנית חדשה בשנתיים האחרונות.
תמונות נוספות
